[כב, א]
נבחר, עשיר -
שנים דבקים.

טוב עומד במקום שנים וכן הוא שם טוב וחן טוב נבחר מעושר רב, כי עשיר ורש נפגשו ור"ל שהסבות יורדות מן השמים על הארץ ובני אדם המקבלים נפגשו בהם, כלומר שפגש בזה העושר ובזה הרשות.

וזה עושה כלם ה' - שהוא יתן העושר והרשות והוא עושה העשיר והדל, אבל שם טוב איננו פגע, כי האדם קונהו לעצמו במעשיו הטובים, וחן שיתן חנו בעיני כל רואיו על מעשה הטוב, על כן נבחרו מעושר רב.

[כב, ג]
ערום -
שלמד ערמה הוא רואה רעה הבאה ונסתר ונחבא עד שיעבור זעם, ורשעים עברו ברעה ונענשו קבלו עונש.

[כב, ד]
עקב, צנים -
שנים דבקים.

עקב -
סוף ענוה מסבבת יראת השם, כענין: מצוה גוררת מצוה ומסבבת לעניו עושר וכבוד ממון, או שיכבדוהו אחרים.

וחיים -
שיאריכו ימיו.

[כב, ה]
צנים -
שרשו צנן מן ולצנינים וענינו סלונים.

בדרך עקש -
שיהיה נלכד בהם והעניו ששומר נפשו ואינו עושה רע, רחוק מהצנים.

[כב, ו]
חנוך -
למד, כמו: חניכיו כלומר מלומדי כלי מלחמה שלו.

גם -
לרבות הזקנה על הנערות.

[כב, ז-ט]
עשיר, זורע, טוב -
ג' דבקים.
ברשים שאין להם מאומה, ימשול בהם בכח ולווה ממנו יכריחנו שיהי' עבדו.

זורע -
שיעשה עולה העשיר למשול ברשים, יקצור און יקבל שכרו כראוי לו.

ושבט -
כי העברה מדומה לשבט, כענין: הוי אשור שבט אפי.
והטעם שיתעבר ברשים יכלה השבט ולא יעבור בהם עוד, כי השם יכלהו.

ואיש טוב עין -
שיתן לדלים מלחמו, הוא יבורך מלא ברכת ה'.

[כב, י]
גרש -
הסירהו מפניך כי אז יצא המדון מקרבך.

וישבות דין -
שלא יביאך למשפט וישבות קלון שלא יקלך.

[כב, יא]
אוהב -
עומד במקום שנים טהר לב, שהוא טהור מרעות, שהם כנגד הסיגים ואוהב חן שפתיו, כלומר איש חן בעבור שיש לו שפתי דעת.
גם יתכן להיות חן שם התאר ומי שיאהב שניהם תגדל מעלתו, עד שיהיה המלך רעהו כחושי הארכי אוהב הטהורים, שהיה רעה דוד.

[כב, יב]
עיני -
דברה תורה כלשון בני אדם, עיניו חפצו ורצונו או שכלו נצרו אנשי דעת מכל רע.

ויסלף -
יעות השם דברי בוגד החושב רע על אנשי דעת ויבטלם.

[כב, יג]
עצל -
רשע.

ארי בחוץ -
עלה כדי שלא יצא לבקש מחייתו.

ארצח -
שהארי ירצחהו.

[כב, יד]
שוחה, אולת -
שנים דבקים.

שוחה -
על משקל גולה.
והטעם: כשוחה שהיא עמוקה כן פי נשים זרות לזעומים, מי שהשם זעם אותו וחפץ במיתתו יפול שם, אבל הנער, אע"פ שהאולת קשורה בלבו ראוי להכותו בשבט מוסר, כי הוא ירחיק האולת ממנו.

[כב, טז]
עושק, אך -
למעט מה שיחשוב להרבות לו, כלומר עושק דל להרבות לנפשו או לתתו לעשיר, אך בעבור מחסור שיבואהו עשקו.

[כב, יז-כא]
הט, כי, להיות, הלא, להודיעך -
ה' דבקים.
לדעתי -
ללמוד דעת, כי נעים דעתי, או כי תהיה נעים כשתשמרם בבטן רמז ללב.

יכונו הדברים על שפתיך - להיות זכרון.

שלישים -
דברים שלישים כתוב בוי"ו.
והטעם: אתמול שלשום כתבתי להודיעך אמרי אמת בספר מועצות ודעת.

קשט -
ע"ד הפועלים, כמו: ישט.

אמרים אמת -
הנכון אמרי אמת, וכן טורים אבן סיגים כסף אילים צמר וכן רבים ע"ד קצרה.

וטעם להשיב - כענין וישב משה את דברי העם אל ה', כלומר כשאודיעך קשט דברי אמת כמו כן אשיב לו אמרים כענין נעשה ונשמע.

לשולחיך -
לשם ששלחני אליך ליסרך, כי השכל שליח השם לשולחיך בלשון רבים, כמו: אלוה עושי.

[כב, כב]
אל, כי דל הוא -
וישא צער בדלותו, על כן אל תגזלהו.

בשער -
ששם עזרך, כענין: כי אראה בשער עזרתי.

[כב, כג]
וקבע -
יחבל או יגזול, כמו: היקבע אדם אלהים.

[כב, כד]
אל, פן -
שנים דבקים.
תתרע -
תהי רע.

את -
כמו עם.

לנפשך -
בעבור נפשך שתלכד במוקש ותמות בעונך.

משכבך -
בשכבך עליו אם אין לך זולתו.

[כב, כח]
אל, חזית -
שנים דבקים.

עשו -
תקנו הגבול אבותיך, אבל התעסק במלאכה מי שהוא מהיר במלאכתו - תגדל מעלתו עד שיעמוד לפני מלך.

[כב, כט]
חשוכים -
עניים, ותרגום: דלות חשיכן מן העם הדלים, עמא חשוכא: