[ג, א]
בני יוסיפו לך -
התורה והמצוה.

[ג, ג]
קשרם כתבם -
על התורה והמצוה, כי השם ישלח חסדו ואמתו לנצרך ולא יעזבוך, על כן קשרם וגו' והטעם שלא תשכחם.

פרוש אחר:
עשה אתה שלא יעזבוך חסד ואמת, קשרם וגומר ומצא פירוש ותמצא.

[ג, ה]
בטח אל ה' -
כמו על, והטעם: אם למדת תבונה אל תשען עליה, שתאמר היא תשמרני, אלא בטח על השם.

[ג, ו]
בכל דרכיך -
עסקיך ובחכמתך דעהו, על משקל שאהו.

[ג, ז]
אל תהי חכם בעיניך -
שתאמר בחכמתי אישר ארחי, וסור מרע ממעשה הרע, ואז ירפאך השם מכל מחלה.

[ג, ח]
לשרך -
הזכירו כי הוא מוסד הגידים ובו יכנס הדם להם בבטן האם.
והטעם: תוקף כמו שריר וקיים.

[ג, י]
יפרוצו -
יפוצו מרוב עד שיפרצו פרץ ביקבים.

[ג, יא]
מוסר ה' -
אשרי אדם מצא חכמה, כי בה ישמר מחטוא ולא יבואו עליו ייסורין.

[ג, יג]
יפיק -
יוציא תבונה מאחר וילמדנה.

[ג, טו]
חפציך -
כל דבר שתחפוץ.

ישוו -
מענין ולמלך אין שוה ופירש אין העם שוה כלום ונחשב למלך שיניחם, כי הוא עם מפוזר ומפורד ונבזה.

[ג, טז]
עושר וכבוד -
משל שהחכמה תביאהו לשתי מעלות.

[ג, יז]
דרכי נועם -
שינעמו ויערבו לו.

נתיבותיה -
נתיבות שלום.

[ג, יח]
עץ -
כעץ חיים, שהאוכל מפריו יחיה שנים רבות.

ותומכיה -
שלא יעזבוה כאשר אמר, כי החכמה תחיה האדם, שהוא עולם קטן.

[ג, יט]
ה' בחכמה יסד ארץ -
ספר מעלתה, שבה נברא העולם העליון.

[ג, כ]
בדעתו תהומות נבקעו -
להשקות בהם חיה ועוף.

[ג, כא]
אל ילוזו -
הנכון: תלוזנה, כי על התושיה והמזמה ידבר כמו: ויחמו הצאן.

[ג, כג]
אז, לא תגוף -
פועל יוצא, והענין שלא תשימהו כאבן נגף, כאשר תלמד התושיה.

[ג, כז]
אל תמנע טוב מבעליו -
העני.

פרוש אחר:
מבעל הטוב.

[ג, כח]
לך ושוב -
כי הוא דרך בזיון.

[ג, לב]
ישרים סודו -
עם ישרים נודע סודו ועצתו, ממה שהוא גוזר להביא על הרשע.

[ג, לג]
מארת -
מן ארור והוא חסרון.

[ג, לד]
אם ללצים -
הפסוק הזה דבק בעליון ולצים מן ליצנות.

יליץ -
מן כי המליץ פירש: השם יברך נוה הצדיקים.
אם ללצים ידבר הצדיק, ויזהיר לסור מן דרך הליצנות ולענוים – ולמוכיחים, יתן חן, כלומר יתן חנם בעיני כל אדם והענוים הם הצנועים מדבר ליצנות.

פרוש אחר:
אם ללצים -
השם יליץ, יתן גמול הליצנות.

ולענוים יתן חן -
כמו חן וחסד להם.

[ג, לה]
כבוד -
השם ינחילם כבוד הממון והעושר, אבל הכסילים ירומו הקלון עליהם.
והטעם: שיסבבו שיקלום בני אדם.

מרים קלון -
על כל אחד ידבר, כמו: וצדיקים ככפיר יבטח.

פרוש אחר:
כסיל מרים ומכבד איש.

קלון -
כמו בא זדון, חסר איש.