ראב"ע משלי פרק ד
[ד, א]
שמעו בנים -
אחר שהזהיר בנו הוכיח בנים אחרים, שישמעו מוסר אביהם אף על פי שהם רכים לאביהם נחשב כמוני.
[ד, ו]
אל תעזבה -
החכמה, כי היא תשמרך מצרה.
[ד, ז]
ראשית חכמה קנה חכמה -
במקצת הונך ואם לא תוכל לדעתה, תן כל הונך.
[ד, ח]
סלסלה -
הגביהה ורוממה מן סולו לרוכב,
תכבדך -
תשימך במעלת הכבוד.
כי תחבקנה -
ללמוד אותה תמיד.
[ד, ט]
תמגנך -
מן:
מגן צריך.
[ד, יא]
בדרך חכמה -
בעבור דרך חכמה שתלמדה.
[ד, יב]
בלכתך -
כאשר תלך בדרך החכמה.
[ד, יג]
נצרה -
ראוי להיות בפתח והה"א כנוי לחכמה, הנזכרת למעלה בדרך החכמה.
והטעם: החזק במוסר שיסרתיך ללכת בה.
[ד, טו]
פרעהו -
מן
ותפרעו כל עצתי מן למפרע:
שטה -
סור.
[ד, יח]
ואורח צדיקים -
חסר.
והנכון: אור אורח צדיקים.
[ד, כ]
בני -
לדברי:
[ד, כג]
מכל משמר -
הם מצות לא תעשה, שהאדם ראוי לישמר מהם
פרוש אחר:
יותר מכל משמר נצור לבך מלהרהר רע.
כי ממנו תוצאות חיים -
והוא כמלך בגוף.
[ד, כה]
יישירו -
יבחרו הדרך הישרה.
[ד, כו]
פלס -
במאזני המחשבה וראה אי זה דרך טוב.
וכל דרכיך יכונו -
כאשר תפלסם.
[ד, כז]
אל תט -
מהמעגל אשר תבחר.
הסר רגליך מרע -
מדרך רע שלא תבחר בו.