[ו, א]
בני אם ערבת, תקעת לזר כפיך -
לזר המלוה תקעת כפיך לפרוע החוב, הוא המוקש שנלכדת בו, הם אמרי פיך.

[ו, ג]
כי באת -
אף על פי, כמו: כי רכב ברזל, כי עם קשה עורף.

בכף -
ברשותו, כמו: מן הבא בידו, התרפס מן ברגלה רפסה והטעם לך אליו והכנע והיה לו למרמס.

ורהב -
פועל עומד והוא סבות דבק עם רעך.

[ו, ד]
אל תתן -
אחר התרפסך ותיגע ולא תישן, עד שתפרע החוב. אז תנצל, כצבי שימלט מיד אדם.

[ו, ו]
אל נמלה -
שהיא מקטני ארץ ותלמוד מחכמתם.

[ו, ז]
אשר אין לה קצין -
שיכריחנה לעשות כן אלא מחכמתה תכין לחמה.

פסוק ט

אתה עצל, מתי תקום תעור משנתך?

[ו, י]
מעט שנות -
בלשון רז"ל, והטעם: תישן פעם אחר פעם, תישן מעט ותנום מעט ותחבק ידיך שלא תיגע.

[ו, יא]
והנה יבא רישך כמהלך -
כאורח הבא שלא יודע עד בואו, ומחסורך יבוא כאיש הבא במגן לנצח אחר.

[ו, יב]
אדם בליעל -
אלו הם ענייניו.

[ו, יג]
קורץ מולל,-
דובר.

מורה -
לעשות רע, כתוב בעיניו ברגליו באחת מעיניו ואחת מרגליו.
וכן: ויקבר בערי הגלעד - באחת מערי.

[ו, יז]
רמות -
המתגאה, שירים עיניו בגאוה.

לשון שקר -
שופכות דם נקי -
רוצח.

[ו, יט]
יפיח -
לשון דבור והכתוב פירש שהוא עד שקר.

[ו, כ]
נצור בני -
בלב, שלא תשכחנה.

[ו כב]
תנחה אותך -
שלא תגוף באבן רגליך.

תשמור -
שאינך יכול להשמר בעת תנומתך.

והקיצות -
והטעם: אף אם אין מדבר פיך בהקיצך.

היא תשיחך -
כדי שלא תפחד.

[ו, כג]
כי נר -
כי המצוה כנר להאיר לפניך, כענין מצות ה' ברה מאירת עינים. והתורה כאור ללומדיה, והכסיל בחשך הולך, ודרך חיים והחכמה לאדם המקבל היא דרך שיחיה בה.

[ו, כד]
לשמרך -
התוכחות הם לשמרך מאשה רעה, שהיא קשה מכל העבירות, שהיא גוררת הרעות, מחלקת תאר לאשה שתדבר לשונה בחלקות, ונכריה תאר הלשון.

[ו, כה]
ואל תקחך -
מן המוסר, בעפעפיה - בעבור יופי עפעפיה והם העינים.

[ו, כו]
עד ככר לחם -
יאבד ממונו, עד שהוא צריך לשאול מן הבריות ככר לחם.

ואשת איש -
תצוד נפש הנואף עמה.
ואמר: יקרה - בעבור שהיא אצולה מאור השם, תצוד - כי היא תצוד כענין מצודדות את הנפשות.

[ו, כז]
היחתה -
פירוש נושא או מביא.
והטעם: באש הבגדים תשרפנה והרגלים תכוינה.

[ו, כט]
כן -
הנואף ינקה, שפירוש יכרת, מן: ונקה לא אנקך.

[ו, ל]
לא יבוזו -
אנשים לגונב שירעב אין לו מה יאכל, כי אם יגנוב, למלאת התאוה הוא גונב.

[ו, לא]
שבעתים -
שבע לבד וכך: את הכבשה ישלם ארבעתים.
כענין: וארבע צאן תחת השה.
וכן: שבעתים יוקם קין.
והענין כאור שבעת הימים.
ובעבור שרוב תשלומי הגנבה הנמכרת הם חמשה וקרוב בנמצאים שנים, על כן אמר: שבעתים.

כל הון ביתו יתן -
עד שישלם שבעתים וכבר אמר השם: ונמכר בגנבתו.

אבל הנואף אשת איש, הוא חסר דעת, כי אם ישחית אדם נפשו, הוא סבב ההשחתה, וזהו הוא יעשנה.

[ו,לג]
נגע -
השם יביא עליו נגעים, כענין: וינגע ה' את פרעה.

וקלון -
שיהיה נבזה בעיני כל רואיו.

וחרפתו -
בשכבו עם אשת איש.

לא תמחה -
מפני בני אדם.

[ו, לד]
חמת גבר -
כי הקנאה מולדת החמה וגבר הוא בעל האשה, כי בעלות חמתו היה מקנא בו, לשכבו עם אשתו.