פסוק א
בני. אמר במקום ה' אתה ישראל החביב לי כבן לאב הנני מזהירך תורתי אל תשכח :

פסוק ב
ושנות חיים. ר"ל שנות השקט ושלוה
ושלום יוסיפו לך. התורה והמצות הם יוסיפו לך כי הם ילמדו עליך זכות:

פסוק ג
אל יעזבך. אל תהיה נעזב מהם כי אחוז בהם
קשרם. ר"ל בכל עת תהא מדבר בם וחושב בענינם:

פסוק ד
ומצא חן. ובזה תמצא חן ותהיה ידוע למשכיל בשכל טוב בעיני וגו':

פסוק ה
אל תשען. אל תחשוב בודאי אצליח הואיל ונעשה הדבר בבינה כי הכל ביד ה' ולא ביד בינת אדם:

פסוק ו
בכל דרכיך. בכל עניניך דע את ה' ר"ל תן דעתך לחשוב לעשות מעשיך למען יבוא בדבר תועלת לקיים דבר ה' ואז הוא יוליכך באורח מישור ותצליח בה:

פסוק ז
אל תהי חכם בעיניך. להקל בדבר הנאסר לעשות גדר ושימור בחושבך שאין חכם כמותך צריך גדר אלא ירא את ה' פן עם כל חכמתך תכשל
וסור מרע. הרחק מאד ועשה גדר:

פסוק ח
רפאות. ר"ל הלא הגדר לא יזיק כי עוד יועיל ותהיה רפאות וגו' ר"ל יחזיק אותך בקיום המצות:

פסוק ט
מהונך. להפריש ממנו צדקה
ומראשית. לתת תרומות ומעשרות :

פסוק י
וימלאו. ר"ל לא תחסר כלום בעבור זה כי הברכה ישולח בהם ועוד תוסיף
ותירוש. היין אשר ביקבים יתרבו:

פסוק יא
מוסר. ואם בא לך מה' מוסר יסורים אל תמאס בהם אלא קבלם מאהבה
ואל תקוץ. כפל הדבר במ"ש:

פסוק יב
יוכיח. לגלות אזנו ליישר דרכו
וכאב. וכמו האב אשר יכון בהכאה לרצות את בנו להיטיב דרכו ולא לנקום נקם:

פסוק יג
ואדם. מוסב על אשרי לומר אשרי לאדם אם מוציא את התבונה מן החכמה ר"ל מבין דבר מתוך דבר:

פסוק יד
כי טוב. מסחר החכמה ממסחר הכסף כי מי שנוטל מחיר הכסף לא ישאר הכסף בידו ולא המחיר ביד האחר ולא כן בדבר החכמה כי את מי שלומד עם אחר חכמה אחת במחיר למוד חכמה אחרת א"כ שניהם ביד כל אחד ואחד
תבואתה. פרי החכמה ור"ל מה שהבין מדעתו מתוך דבר החכמה שלמד הנה טובה היא מחרוץ:

פסוק טו
יקרה. חשובה היא מפנינים הם המרגליות
וכל חפציך. כל הדברים שאתה חפץ ורוצה בהם לא יהיו שוין בשוויה:

פסוק טז
אורך ימים. ר"ל על ידה ישיג אורך ימים ועושר וכבוד, ורז"ל אמרו למיימינים בה לעוסק לשמה היא לו לאורך ימים וכ"ש עושר וכבוד אבל למשמאילים בה לעוסקים שלא לשמה עכ"ז יהיה עושר וכבוד :

פסוק יז
דרכי נועם. ר"ל לא יבוא בשום צד מכשול בדבר קיום דברי התורה
וכל וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק יח
למחזיקים בה. להאוחזים בה היא להם לעץ חיים כי בעבורה ישיג החיים
ותומכיה. התומך אותה בגדרים וסייגים הוא משובח:

פסוק יט
בחכמה. באמצעות חכמת התורה ברא העולם
בתבונה. תבונת התורה:

פסוק כ
בדעתו. בדעת התורה נבקעו תהומות הם המעיינות הנובעים מתחת
ושחקים. מוסב על בדעתו לומר בדעת התורה יטיפו השמים טל:

פסוק כא
אל ילוזו. הואיל וחשובה היא כ"כ מהראוי שאל יסורו מנגד עיניך
נצור תושיה ומזמה. ר"ל שמור התורה במעשה ובמחשבה:

פסוק כב
ויהיו. שמירת המעשה והמחשבה יהיו סיבה להביא חיים לנפשך ולהלביש צוארך בהן:

פסוק כג
אז. כשתהיה נשמר במעשה ובמחשבה אז תלך לבטח בדרכיך כי אין מחריד
לא תגוף. לא תוכה באבני מכשול המושלכים בדרך ר"ל לא תאונה אליך רעה:

פסוק כד
וערבה שנתך. כדרך הישן בוטח מבלי פחד:

פסוק כה
אל תירא. כי לא תבא אליך
כי תבא. כאשר תבא חשכת הרשעים לא תירא מזה כי לא תגע בך לרעה :

פסוק כו
בכסלך. במה שתבטח ותקוה אליו והוא ישמור רגלך מן הלכידה:

פסוק כז
מבעליו. מבעל הטובה ר"ל ממי שבא לקבל הטובה
בהיות. בעת היות כח בידך לעשות הטובה:

פסוק כח
לרעך. המבקש הטובה
לך ושוב. לך היום ושוב למחר ואז אתן את שאלתך
יש אתך. דבר הטוב' יש עמך ותוכל לתת מיד:

פסוק כט
והוא. הלא הוא יושב אתך לבטח ר"ל בוטח בך כאיש על רעהו ולמה תחשוב עליו רעה:

פסוק ל
גמלך רעה. גם תחילת המעשה נקרא במקרא בלשון גמול וכן ואם גומלים אתם עלי (יואל ד'):

פסוק לא
באיש חמס. בהצלחת איש חמס:

פסוק לב
נלוז. הסר והנוטה מדרך הישר
ואת. עם ישרים מעמיק סוד עצתו מאהבתו אותם וכמ"ש וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו' (בראשית יח):

פסוק לג
מארת ה'. ר"ל העושר אשר בבית הרשע קללת ה' היא כי שמורה לרעתו ותחשב א"כ לקללה
יברך. מוסב על ה' לומר שהוא יברך את אשר בנוה הצדיקים ר"ל לברכה תחשב כי ישפיעו מטובם לדל ויקבלו גמול:

פסוק לד
אם ללצים. ר"ל לכל אחד משלם גמול במדה שמדד אם ללצים המלעיגים בבני אדם יסבב סיבה אשר יתלוצצו בהם בבוא יום אידם
ולענוים. אשר הם שפלי הרוח ומכבדים כל אדם יתן חנם בעיני הכל ויכבדו להם:

פסוק לה
ינחלו. נוחלים לעצמם הכבוד
מרים. כל אחד מפריש הקלון לחלקו: