פסוק א
שמעו בנים. אתם בני אל חי שמעו למוסר האב שבשמים המייסר על הבינה והקשיבו לדעת אותה:

פסוק ב
כי לקח טוב. וכה יאמר במוסרו הלא נתתי לכם למוד טוב ומחוכם אל תעזבו את התורה ההוא:

פסוק ג
כי בן. אמר שלמה אל תחשבו שאני שונא את הבריות ולזה אני מזהירכם מן הדברים שנפשו של אדם חומדתן אל תאמרו כן כי הלא בן אהוב הייתי לאבי ומעונג ויחיד לאמי:

פסוק ד
ויורני. ועם כל אהבתו אלי למדני הדברים האלה ואמר לי דברי תוכחתי יסעדו לבך למען תשאר עומד ביראת ה'
שמור מצותי. המצוה אשר אני דובר אליך בשם ה'
וחיה. בשמירתם תשיג החיים:

פסוק ה
קנה. ראה שתהא החכמה והבינה קנוים לך ומצוים אצלך ואל תשכחם
מאמרי פי. מדברי אזהרותי:

פסוק ו
אל תעזבה. אל תעזוב את התורה וגם היא תשמרך מכל מכשול:

פסוק ז
ראשית חכמה. בראשית למוד החכמה ראה שתהא קנויה לך ר"ל מעת תתחיל ללמוד למוד אותה דרך קבע שתהא שקוע בך
ובכל קנינך. המיוחדת בכל הדברים הקנויים לך ושקועים אצלך תהיה קניית הבינה:

פסוק ח
סלסלה. תהא ממשמש בה בקביעות ותרומם אותך
כי תחבקנה. כאשר תחבק אותה להיות דבוקה בך :

פסוק ט
לוית חן. תדבק לראשך חבורי החן
תמגנך. תמסור לך עטרת תפארת:

פסוק י
שמע בני. ענין חיבה הוא זה לומר חביב אתה לי כי בני אתה וחפץ אני בתקנתך
שנות חיים. ר"ל שנים טובים ושלוים:

פסוק יא
הוריתיך. אני מלמדך ללכת בדרך חכמה
הדרכתיך. אני מוליכך בדרך ישר:

פסוק יב
לא יצר. לא יהיה צר מקום הפסיעות ואז אף אם תרוץ בו לא תכשל במעשיך :

פסוק יג
אל תרף. אל תרפה ידך ממנו:

פסוק טו
פרעהו. בטל הדרך ההוא ואל תעבור בו נטה מאליו ועבור ממנו:

פסוק טז
כי לא ישנו. ההולכים בדרך ההוא לא יוכלו לישן אם לא יעשו הרעה
אם לא יכשילו. את אחרים וכפל הדבר במ"ש:

פסוק יז
לחם רשע. ר"ל הבא מגזל
חמסים. הבא מחמס:

פסוק יח
ואורח צדיקים. האורח שהצדיקים הולכים בו הוא כאור היום המזהיר והולך ומאיר בכל פעם יותר עד אשר יכון היום בשלימותו והוא חצות היום ר"ל בכל עת ישכילו יותר לעמוד על דעת התורה:

פסוק יט
כאפילה. כהולכים בדרך חשיכה ולא ידעו במה יוכלו להכשל להיות נשמר ממנו ר"ל שוגים בדעתם ותועים מדרך האמת ואינם יודעים ממה להזהר :

פסוק כב
למוצאיהם. המוצא חכמות התורה המה לו לחיים ומרפא לכל בשרו:

פסוק כג
מכל משמר. יותר מכל הדברים שאתה משמרם שמור לבך מלחשוב בעון כי עיקר תוצאות חיים באה מן הלב ואיך תחשוב בו בדבר המאבד את החיים:

פסוק כד
הסר ממך. ר"ל אל תעשה דבר שיהא בו מקום לבני אדם לרנן אחריך וירמוז הרנון בעקימת הפה ונטיית השפתים כדרך המרננים ברמז :

פסוק כה
לנוכח. ראה בהתבוננות יתירה תכלית המעשה אשר תעשה ואז עפעפיך יוליכוך בדרך הישר:

פסוק כו
פלס. ראה ליישר מעגל רגליך ולא תלך כפי הקרי וההזדמן ואז יהיו כל דרכיך נכונים:

פסוק כז
אל תט. בכל דבר אל תטה עצמך ימין ושמאל מדרך המצות אבל מרע הסר רגליך מכל וכל: