פסוק א
אם ערבת. ערבות ממון בשביל אחר
לזר. בעבור הזר תקעת כפך והוא ענין קיום ותוקף על הערבות:

פסוק ב
נוקשת. הנה דע שבאת למוקש ונלכדת בה ע"י אמרי פיך:

פסוק ג
עשה זאת איפוא בני. ר"ל עתה עשה זאת בני והנצל מיד המלוה כי באת בידו ונתחייבת לו
לך התרפס. היה לו למרמס הרגל ר"ל הכנע עצמך לפניו
ורהב רעך. החזק והמשל רעך על עצמך:

פסוק ד
אל תתן שנה. ר"ל אל תתעצל בדבר:

פסוק ה
הנצל כצבי. ראה להנצל במהירות כצבי הממהר לברוח מיד הלוכדו כשימצא מנוס
מיד יקוש. מיד מוקש הפח:

פסוק ו
עצל. אתה העצל לך אל הנמלה וראה מנהגה ולמד ממנה חכמה:

פסוק ז
אשר אין לה קצין. להכריחה על מעשיה להכין מאכלה לבל תגזול מחברתה:

פסוק ח
תכין. עכ"ז מעצמה בחכמתה תכין לחמה בקיץ עת תמצא ע"פ השדה וממנה למוד להכין הכל בעוד לאל ידך:

פסוק י
מעט שנות. פן תחשוב אישן מעט ואח"ז אנום מעט ואח"ז אשכב בחבוק ידים לנום כי כן דרך השוכב לחבק ידיו זה בזה:

פסוק יא
ובא כמהלך. בעבור זה יבוא לך עניות פתאום כאורח המהלך בדרך הבא פתאום לבית מלונו ולא נודע טרם בואו
ומחסורך. דבר המחסר עושרך מהרה יבא כאיש המלובש במגן לרדת אל המלחמה שאין דרכו להתעכב בדרך מהלכו:

פסוק יב
אדם בליעל. מי שפורק מעליו עול מקום הוא איש און והולך עקשות פה ר"ל מעקם פיו לרמז לשון הרע :

פסוק יג
קורץ בעיניו וגו'. ענין כולם הם רמיזות לה"ר:

פסוק יד
תהפוכות בלבו. מחשבות לבו להפוך הדבר מכמות שהוא
חורש רע. חושב רע בכל עת ומגרה מחלוקת בין אנשים ר"ל כיון שפרק עול המקום בודאי את כל אלה יעשה:

פסוק טו
ואין מרפא. לא יהיה רפואה לשברו :

פסוק טז
ושבע. השביעית היא תועבת נפשו ר"ל שנואה מכולן:

פסוק יז
עינים רמות. זה המתגאה המרים עיניו כלפי מעלה לא כדרך שפלי הרוח אשר ישפילו עיניהם להסתכל כלפי מטה :

פסוק יח
לב חורש. המפנה לבבו לחשוב מחשבות און
לרוץ לרעה. לעשות במהירות עד לא יתנחם:

פסוק יט
יפיח וגו'. ר"ל עד שקר מדבר כזבים ואחת היא
בין אחים. בין אוהבים יגרה מחלוקת בספור לה"ר והיא השביעית הקשה מכולן כי בזה הורג שלשה את עצמו והמקבלו והנאמר עליו:

פסוק כ
מצות אביך. כי הלא בודאי חפץ בתקנתך
תורת אמך. מה שהיא מלמדתך:

פסוק כב
תנחה אותך. תנהג אותך בדרך הישר
תשמור עליך. משודדי לילה
היא תשיחך. תדבר עמך כחבר טוב המדבר עם חבירו להשתעשע עמו:

פסוק כג
כי נר מצוה. המצוה שאדם עושה מאירה לו כנר והלומד תורה היא לו כאור היום והשומע תוכחת מוסר הוא לו דרך המביא חיים:

פסוק כד
לשמרך. כי המוסר יועיל לשמרך מאשה זונה
מחלקת. מחלקלקות פתויי הנכריה והוא כפל ענין במ"ש:

פסוק כה
ואל תקחך. אל תקח לבך להיות נמשך אחריה ע"י רמזי עפעפיה:

פסוק כו
כי בעד אשה זונה. בעבור חמדת אשה זונה בא האדם לרב העוני עד כי ישאל ככר לחם
תצוד. בחלקת אמריה תצוד את הנפש עם שהיתה יקרה ונקיה מעון :

פסוק כז
היחתה. וכי אפשר שישאב איש בחיקו את האש ולא תשרפנה בגדיו:

פסוק כח
אם יהלך. וכי יהלך איש על גחלים ולא תשרפנה רגליו:

פסוק כט
כן הבא. כן הוא הבא אל אשת רעהו כי כל הנוגע בה לא ינקה מעונש הראוי:

פסוק ל
לא יבוזו. אין מרבים לבזות את הגנב כאשר יגנוב למלא נפשו כי רעב הוא וגנב לשבור הרעבון וכמעט לאונס יחשב:

פסוק לא
ונמצא. וכאשר ימצא יוכל לתקן בתשלומין ואם יתן שבע פעמים כשיעור הגניבה אז חדל ממנו בעל הגניבה
את כל הון. ר"ל הלא לא יתן יותר מכל הון ביתו אבל לא נגע עד הנפש:

פסוק לב
נואף אשה. אבל המנאף עם אשה הוא חסר לב והרוצה להשחית נפשו עשה יעשה כזאת הואיל ואין לו הכרחיות כגונב ממון:

פסוק לג
נגע וקלון ימצא. מן השמים ימצא נגע כי ע"י גלוי עריות הנגעים באים ומן הבריות ימצא קלון
לא תמחה. לא תהיה נשכחת:

פסוק לד
כי קנאה. הנקמה תעורר חמת הבעל ולא ימחול עליו ביום אשר תמצא ידו לנקום נקם ותהיה א"כ הדבר שמור ולא תשכח :

פסוק לה
לא ישא. לא יהיה נושא פנים של כל מין ממיני הכופר להעביר הקצף בעבורו
ולא יאבה. לא ירצה לחמול אם תרבה שוחד והוא כפל ענין במ"ש: