פרק יא, ב
בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה. תבוא חכמה.

פרק יא, ג
תומת ישרים תנחם. תנהלם. וסלף בוגדים ישדם. ישדדם.

פרק יא, ו
צדקת ישרים תצילם ובהות בוגדים ילכדו. בהוות שהם עושים הם נלכדים והמקרא מסורס הוא כלומר ובוגדים בהוות ילכדו.

פרק יא, ז
במות אדם רשע תאבד תקוה. תקות כל הבוטחים בו. ותוחלת אונים אבדה. תוחלת בניו שהם אונים אבדה כי בזכותו לא תבוא להם , אבל במות צדיקים יש לבניהם מבטח בצדקתם.

פרק יא, ח
צדיק מצרה נחלץ. במות רשע ולמקרא העליון זה מחובר.

פרק יא, ט
בפה חנף. חנף המסית חבירו בדרך רע משחיתו בפיו. ובדעת צדיקים יחלצו. והצדיק נחלץ ממנו בדעת התורה שהזהירה עליו לא תאבה לו וגו' (דברים יג).

פרק יא, יא
תרום קרת. תתקיים תקרת הבית בגבהה מלפול בעוד שהיו מלכי יהודה ישרים, העמידה תפילתם את בית המקדש.

פרק יא, יב
ואיש תבונות יחריש. כשמבזהו החסר לב כמו שאול, דכתיב ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש (שמו"א יא).

פרק יא, יד
באין תחבולות. כשהצרה באה על ישראל ואינן נותנין לב להבין להתענות ולעשות תשובה יפול עם.

פרק יא, טו
רע ירוע. הרשע יתרוצץ אשר ערב לבו לעבודת גלולים. ושונא תוקעים. תוקעים כף למסיתיהם ללכת בעצתם, ורבותינו דרשוהו בערבות ממון.

פרק יא, טז
תתמוך כבוד. כנסת ישראל תקרב תמיד לכבוד הקב"ה ותורתו. ועריצים יתמכו עשר. בני אדום מתקרבים אצל גניבות ממון וגזל.

פרק יא, יז
גומל נפשו. גומל טובה לקרוביו איש שהוא חסיד. ועכר שארו אכזרי. והאכזרי הוא עוכר את קרוביו.

פרק יא, יח
רשע עשה פעולת שקר. פעולתו של רשע משקרת לו כסבור שתתקיים בו הצלחתו והכל אבד. וזורע צדקה שכר אמת. והזורע צדקה היא פעולה של אמת כי בודאי בטוח הוא שיקבל פעלו בסוף. שכר. קרוניא"ל בלע"ז כאדם הסוכר אמת המים כדי ללקוט דגים ובטוח שימצא שם דגים הרבה ודומה לו כל עושי שכר אגמי נפש (ישעיה יט).

פרק יא, יט
כן צדקה לחיים. אמתה של צדקה סופה לחיים כמו כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כז).

פרק יא, כא
יד ליד. כלומר מיד הקב"ה לידו תבוא לו שכר פעולתו ולא ינקה מן הרעה אשר עשה.

פרק יא, כב
נזם זהב באף חזיר. שמלכלך אותה באשפות, כן תלמיד חכם הסר מן הדרך הטובה. וסרת טעם. פורש מן התורה.

פרק יא, כג
תקות רשעים עברה. בטוחים ומקוים לגהינם.

פרק יא, כד
יש מפזר. ממונו כגון לצדקה ונוסף עוד. וחושך. עצמו מיושר אך למחסור יהיה לו.

פרק יא, כה
נפש ברכה. שהוא ותרן בממונו וכל לשון ברכה פישון בלע"ז. ומרוה. שמשביע את העניים. גם הוא יורא. ישבע טוב.

פרק יא, כו
מונע בר. מלמד תורה.

פרק יא, כז
שוחר טוב. החפץ להדריך את הבריות בדרך טובה ומוכיח ומיסר אותם. יבקש רצון. הוא חפץ שיהיה הקב"ה רוצה בם ומתפייס עמם, רצון, אפיימינ"ט בלע"ז.

פרק יא, כט
עוכר ביתו ינחל רוח. אדם עצל שינחל רוח תמיד ואינו יגע בתורה ולא במלאכה, סוף עוכר את בני ביתו שאין להם מה לאכול.

פרק יא, ל
פרי צדיק. גמול פירות מעשה הצדיקים עץ חיים הם לעולם. ולוקח נפשות חכם. מי שהוא חכם קונה לו נפשות שמלמדם דרך טוב והרי הם לו כאלו קנאם, כענין שנאמר: ואת הנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב).

פרק יא, לא
הן צדיק בארץ ישולם. למה יבטח הרשע בשעה שמצלחת לו, הלא הוא רואה שהצדיק משתלם שכר העבירה שבידו בעודו על הארץ בחיים. ואף כי רשע וחוטא. וכל שכן שסופו של רשע להשתלם לו או בחייו או במותו.