פרק יג, א
בן חכם מוסר אב. מקרא קצר הוא בן חכם שואל ואוהב מוסר אב ויש אומרים בשביל מוסר האב הוא חכם. ולץ לא שמע גערה. שאינו מקבל תוכחות.

פרק יג, ב
מפרי פי איש יאכל טוב. משכר תורתו יאכל טוב בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. ונפש בוגדים חמס. וחפץ בוגדים חמס כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג) אל תתנני בנפש צרי (תהלי' כז).

פרק יג, ג
נוצר פיו שומר נפשו פושק שפתיו. פותח שפתיו לדבר תמיד כל רוחו מן ותפשקי את רגליך (יחזקאל טז) לשון רחב.

פרק יג, ד
מתאוה ואין נפשו עצל. מתאוה נפשו לכל טוב ואין. ונפש חרוצים תדשן. ישרים האוכלים יגיע כפיהם זהו משמעו לפי פשוטו, ולפי משלו לעתיד יראה בכבוד תלמיד חכם ויתאוה ולא ישיג לו.

פרק יג, ה
דבר שקר ישנא צדיק. הצדיק שונא דבר שקר אבל הרשע מקבלו. יבאיש ויחפיר. את הבריות בכך.

פרק יג, ו
ורשעה תסלף חטאת. כמו חוטא ועל שהוא רשע גמור קוראהו חטאת, ומשמעותו את החוטא תסלף רשעתו תקלקל אותו ותשפילהו, כל סלוף קלקול וכשלון הוא כמו אולת אדם תסלף דרכו (לקמן יט) ותבוא עליו רעה.

פרק יג, ז
יש מתעשר ואין כל. מראה עצמו עשיר, דבר אחר: יש אדם שהוא מתעשר בסופו ואין לו כלום בתחילתו, ויש שהוא בא לידי עניות מממון גדול, דבר אחר: מתעשר בגזל עניים וסוף אין לו כלום. ויש מתרושש. ע"י שפיזר ונתן לאביונים והון רב מוכן לו.

פרק יג, ח
כפר נפש איש עשרו. עשרו של אדם הוא כופר נפשו שעשה ממנו צדקה. ורש לא שמע גערה. ובלבד שלא ישמיע גערה לרש שנותן לו ואינו מכלימו, דבר אחר: כפר נפש איש עשרו, תורתו. ורש. בדברי תורה לא שמע גערה אינו יודע לסור מן הרעה לפי שלא נזהר, ומדרש אגדה על מחצית השקל מדבר שהטיל הכתוב על כל ישראל, והשוה בו דל ועשיר שאין הרש שומע גערה וכלימה מן העשיר לאמר לו חלקי גדול מחלקך בקרבנות צבור.

פרק יג, ט
ידעך. לשון קפיצה שהשלהבת קופצת ונכרתת.

פרק יג, י
רק בזדון יתן מצה. מחלוקת. ואת נועצים. ועם העושים בעיצה תלין חכמה.

פרק יג, יא
הון מהבל ימעט. עושה גרסתו חבילות חבילות ימעט שישתכח ממנו מעט מעט.

פרק יג, יב
תוחלת ממושכה. מבטיח עצמו על חבירו ואינו עושה. מחלה לב. מביאה חולי ללב, ואין מחלה זה שם דבר כמו (שמות כ"ג) והסירותי מחלה מקרבך אלא כמו (ויקרא י י"א) מעלה גרה. ועץ חיים תאוה באה. מסורס הוא כלומר תאוה באה הרי הוא כעץ חיים תוחלת שהוחיל הקדוש ברוך הוא לישראל וצפה שישובו והם לא שבו סוף באה להם למחלת לב וכשתאותו באה שהם עושין רצונו עץ חיים היא להם.

פרק יג, יג
בז לדבר יחבל לו. הבוזה אחד מדברי תורה סוף מתמשכן עליו. ירא מצוה הוא ישולם. יקבל שכר, ומדרש תהלים דורש בז לדבר יחבל לו על דוד שאמר לפני הקב"ה רבונו של עולם מה הנאה בשוטים שבראת, אמר לו חייך סוף שתצטרך לשטות כשבא לפני אכיש להשתגע ויורד רירו על זקנו וגו' (שמו"א כא).

פרק יג, יד
תורת חכם מקור חיים. שהיא מלמדתו לסור ממוקשי מות.

פרק יג, טו
ודרך בוגדים איתן. קשה לו ולאחרים.

פרק יג, טז
כל ערום יעשה בדעת. מעשהו כגון דוד יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה וגו' (מלכ"א א). וכסיל יפרוש אולת. זה אחשורוש ויפקד המלך (אסתר ב) יודעים היו שלא ישא לכולם ומי שהיה לו בת הטמינה.

פרק יג, יז
מלאך רשע יפול ברע. כגון בלעם שאמר לו הקב"ה לך עם האנשים והרשיע להשיא לבלק עצה רעה לכך נפל בחרב. וציר אמונים מרפא. זה משה רבינו.

פרק יג, יח
ריש וקלון. דלות וקלון באים על פורע מוסר.

פרק יג, יט
תערב לנפש. כשבאה תאותו לו לאדם היא ערבה לנפשו ולכך תועבת כסיל לסור מרע לפי שערב להם למלא תאותם. נהיה. הוה, דבר אחר: תאוה נהיה הקב"ה מתאוה שיעשו ישראל רצונו ובהיות תאותו באה ערבה לו ותועבת רשעים שיסורו מרעתם למלאות תאותם.

פרק יג, כ
הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים. המחבר לו כסילים להיות לו רעים. ירוע. ירוצץ.

פרק יג, כא
חטאים תרדף רעה. אדם רשע רשעתו רודפתו עד השמדו.

פרק יג, כב
טוב ינחיל. את זכותו ואת ממונו לבני בניו, אבל חוטא אינו מנחיל לבניו כי צפון חילו וממונו לצדיק, כמו שכתוב ותשם אסתר את מרדכי על בית המן.

פרק יג, כג
רב אוכל ניר ראשים. ראיתי במסורת הגדולה רב אוכל שלשים ושלשה רב קמצין וזהו חטף קמץ ומחובר עם אוכל במקף ואוכל ראיתי שם נקוד פתח ר"ל סגול שהוא פתח קטן וטעמו לעילא כמו את כל אוכל השנים הטובות (בראשית מא) ולפי נקודתו זה פתרונו, הרבה תבואה באה לעולם על ידי ניר אנשים דלים, כלומר הרבה תורה יוצאה על ידי תלמידים שרבותיהם למדין מהם מתוך פלפולם שמפלפלים בהלכה. ויש נספה. ויש הרבה מהם שהם כלים מן העולם בשביל לא משפט שאינן נוהגין כשורה, ולענין התבואה יש תבואה לוקה בשביל בעליה שאינו מוציא מעשרותיה ומתנות עניים כמשפט, ורבותינו פירשו במסכת חגיגה, ויש נספה על שלוחו של מלאך המות שמחלף שם בשם וממית את שלא הגיע זמנו, אבל אם כן הוא אין ענין סוף הפסוק לראשו.

פרק יג, כד
חושך שבטו. סופו ששונא את בנו שרואהו בסופו יוצא לתרבות רעה. שחרו מוסר. תמיד לבקרים מיסרהו.

פרק יג, כה
לשובע נפשו. דומה שיהא שבע סא"א ונכתב תחתיו. תחסר אינו דומה שיהא שבע.