פרק יד, א
חכמות נשים בנתה ביתה. חכמות נקוד פתח שאינו שם דבר אלא החכמות שבנשים בונות את בתיהם שמתקיימות על ידיהן כמו אשתו של און בן פלת, כמו שמפורש בפרק חלק. ואולת. ואשה שוטה. בידיה תהרסנו. תהרס ביתה זו אשתו של קרח.

פרק יד, ב
הולך בישרו ירא. מי שהוא ירא ה', ומי שהוא נלוז דרכים כלומר עוקם דרכיו. בוזהו. להקב"ה.

פרק יד, ג
בפי אויל חוטר גאוה. מקל של גאוה כגון פרעה שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו (שמות ה). תשמורם. כמו תשמרם תשמור את החכמים.

פרק יד, ד
באין אלפים אבוס בר. באין שוורים האבוס ריקם שאפילו תבן אין מצוי בבית. בר. נקי וריקם, כלומר במקום שאין תלמידי חכמים אין הוראה נמצאת כהלכה.

פרק יד, ה
ויפיח כזבים. ותמיד מדבר כזב עד שקר.

פרק יד, ו
בקש לץ חכמה. כשהוא צריך אל החכמה אינו מוצאה בלבו.

פרק יד, ז
לך מנגד לאיש כסיל. מהתחבר תמיד אצלו. ובל ידעת. סופך שלא ידעת חכמה.

פרק יד, ח
חכמת ערום. מי שהוא חכם הבין דרכו לפלס אורחותיו. ואולת כסילים. היא המרמה שבלבם סופה שמביאתם לידי טפשות.

פרק יד, ט
אוילים יליץ אשם. שהם חוטאים שצריכין לתת ממון למי שחטאו לו ויליץ בעדם אשמם שהם מביאים ממונם לו כמו הפלשתים שנאמר: קחו לכם ה' טחורי זהב וה' עכברי זהב וגו' ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם (שמו"א ו). אשם. אמנד"א בלע"ז. ובין ישרים רצון. אפיימינ"ט בלע"ז הקב"ה מרוצה להם.

פרק יד, י
לב יודע מרת נפשו. טרחו ויגיעו שעמל בתורה לפיכך בשמחתו לא יתערב זר כשיקבל שכרו לעתיד. דבר אחר: לב יודע מרת נפשו ישראל שהם מרי נפש בגלות והיו נהרגים על קדושת השם, ובשמחתו לא יתערב זר לעתיד.

פרק יד, יב
יש דרך ישר לפני איש. עובר עבירה ואומר אין בה עבירה, בית רשעים. בית ארם ישמד יש דרך ישר לפני איש, דרך עצל ישרה היא בעיני עשו שהוא איש שדה ואחריתה וגו'.

פרק יד, יג
גם בשחוק. שהקב"ה משחק עם עכו"ם בעוה"ז יכאב לבם לעתיד לבא. וכן הוא אומר ואתם תצעקו מכאב לב (ישעיה ס"ה).

פרק יד, יד
מדרכיו ישבע סוג לב. עשו. ומעליו איש טוב. יעקב.

פרק יד, טו
פתי יאמין. לדבריהם וניסת אחריהם, דבר אחר: בשחוק יכאב לב, שחוק לכסיל עשות זמה (לעיל י' כ"ג) וסופו יכאב לב, סוג לב רשע כמו (לקמן כ"ו) כסף סיגים, סוג הוא שם הפסולת סוג הוא הכסף המעורבב בפסולת. ומעליו איש טוב. וממעל לו לרשע יהיה הצדיק. פתי יאמין. לאנשי רכיל. וערום יבין לאשורו. לפסיעותיו כלומר יצפה מלריב וימתין עד יודע לו אל נכון.

פרק יד, טז
חכם ירא. מן הפורענות. וסר מרע. מן הרעה. וכסיל מתעבר. מתחזק לעבוד בחזקה. ובוטח. ומחליק ונופל בארץ כמו בארץ שלום אתה בוטח, (ירמיה יב ה) ותרגם יונתן את מתבטח ונפיל מחליק, ויש מפרשים בטחון ממש בהיכלו בוטח לומר לא תבואני רעה.

פרק יד, יז
קצר אפים. הממהר לנקום כעסו. ואיש מזימות. מחשבות עצה רעה.

פרק יד, יח
יכתירו דעת. יעשוהו כתר לראשם וסוף.

פרק יד, יט
שחו רעים לפני טובים. לעתיד.

פרק יד, כ
גם לרעהו ישנא רש. אפילו לשושביניו ואוהביו, גם לשון אפילו. ישנא רש. עם הארץ שאינו יודע לנהוג כשורה.

פרק יד, כג
בכל עצב. בכל יגיע מלאכה יהיה ריוח אבל דברי הבל אך למחסור.

פרק יד, כד
עטרת חכמים עשרם. שהם עשירים בתורה. ואולת כסילים אולת. קלקלתן של כסילים היא האולת שנתעצלו מן החכמה.

פרק יד, כו
ביראת ה' מבטח עוז. נאמר באברהם כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה (בראשית כו) והבטיחו כי ברך אברכך וגו'. ולבניו יהיה. הוא. מחסה. שיחסו ויתחבאו בצל זכותו.

פרק יד, כח
ברב עם. שהצבור זכאים הדרת הקב"ה הוא. ובאפס לאום. כשאינם דבקים בו. מחתת רזון. חסרון רזנותו הוא כביכול נותן מכבודו לאחרים.

פרק יד, כט
מרים אולת. מפרישה לחלקו.

פרק יד, ל
חיי בשרים לב מרפא. לב בשר שהוא רופא את הרעה ועובר על מדותיו הוא חיי בריותיו של הקב"ה שהן בשר ודם. ורקב עצמות קנאה. אדם בעל חמה רקבון עצמות הוא לכל.

פרק יד, לב
וחסה במותו צדיק. כשימות הוא בטוח שיבא לגן עדן.

פרק יד, לג
בלב נבון תנוח חכמה. תשכון ותשקוט בנחת לשון מנוחה ומרגוע. ובקרב כסילים תודע. מעט חכמה שבלבו מכריזה איסתרא בלגינא קיש קיש קריא.

פרק יד, לד
צדקה תרומם גוי. ישראל. וחסד לאומים חטאת. שהיו גוזלים מזה ונותנים לזה.

פרק יד, לה
ועברתו תהיה לעבד מביש.