פרק יז, א
טוב פת חריבה ושלוה בה. טוב היה להקב"ה להחריב ביתו ועירו והיה בשלוה מעבירותיהן של ישראל. מבית מלא זבחי ריב. שהיו מקריבין זבחי ריב בביתו.

פרק יז, ב
עבד משכיל וגו'. על שהשכיל נבוכדנצר לפסוע ג' פסיעות לכבודו של הקב"ה עלה לגדולה ומשל בישראל שהובישו מעשיהם וחלק נחלתם לעיניהם, דבר אחר: גר צדיק טוב מאזרח רשע ולעתיד לבוא יחלק שלל ונחלה בתוך ב"י שנאמר: (יחזקאל יז) והיה השבט אשר גר הגר וגו'.

פרק יז, ג
מצרף לכסף. כלי שצורפין בו כסף ועושין אותו מאפר מקלה על גבי חרס קרוי מצרף. וכור לזהב. כלי שצורפין בו את הזהב כלי שזוקקין בו את הזהב כמו קדירה שבורה קרויה כור. מצרף לכסף וכור לזהב. המצרף עשוי לצרוף כסף למלאכתו וכן הכור לזקק הזהב, אבל הלבבות הקב"ה זוקקן ובוחנן ויודע מחשבותן.

פרק יז, ד
מרע. רשע. מקשיב על שפת און שקר. מקבל לשון הרע ועידי שקר. מזין. מאזין מי שהוא משקר מאזין על לשון הוות.

פרק יז, ו
עטרת זקנים. כשרואים בני בניהם הולכין בדרך טובה. ותפארת בנים אבותם. כשאבותיהם צדיקים היא תפארת הבנים.

פרק יז, ז
שפת יתר. דברי גאוה. אף כי לנדיב. וכל שכן שלא נאה שפת שקר לנדיב.

פרק יז, ח
אבן חן. כשהאדם בא לפני הקב"ה ומפייסו בדברים ושב לו, אבן חן ומרגליות היא בעיניו. אל כל אשר יפנה ישכיל. בכל מה שיבקש ממנו מצליחו.

פרק יז, ט
מכסה פשע מבקש אהבה. אם יחטא איש לאיש וזה מכסה עליו ואיננו מזכיר לו חטאתו ואינו מראה לו פנים זועמות גורם לו שיאהב אותו. ושונה בדבר. שנוטר איבה ומזכירו כך וכך עשית לי מיד. מפריד אלוף. אז מפריד ממנו אלופו של עולם שהוא הקב"ה שהזהירו לא תקום ולא תטור (ויקרא י"ט).

פרק יז, י
תחת גערה במבין. תחת זו טעמו למעלה בתי"ו מה שאין כן בכל המקרא לכך אני אומר שהיא שם דבר כמו חתת, וכן פירושו הכנעת גערה ניכרת במבין יותר ממאה מכות שמכין את הכסיל.

פרק יז, יא
אך מרי יבקש רע. כלומר מי שכל דבריו מרי וסרבנות הוא יבקש רע תמיד.

פרק יז, יב
פגוש דוב שכול באיש. טוב לאדם שיפגע בו דוב משכל ואל יפגע בו אחד מן הכסילים מעובדי עכו"ם, המסיתים אותו לסור מה' ומתורתו.

פרק יז, יד
פוטר מים ראשית מדון. המתחיל במריבה הוא כפותח חור בגדרי אגפי אמת המים והמים יוצאין בו, והחור הולך ומרחיב כן המדון הולך וגדל תמיד. ולפני התגלע. קודם שתתגלע חרפתך נטוש את הריב.

פרק יז, טז
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה. ללמוד תורה. ולב אין. ואין בלבו לקיימה ואינו לומד תורה אלא לקנות שם.

פרק יז, יז
בכל עת אוהב הרע. לעולם הוי אוהב רעים לקנות אוהבים. ואח לצרה יולד. לעת הצרה יולד לך הרע כאח לעזור לך ולהשתתף בצרתך.

פרק יז, יח
אדם חסר לב תוקע כף. ערבות ממון, דבר אחר: תוקע כף לאפיקורסים כדי ללכת בדרכיהם והרי כבר. עורב ערובה לפני רעהו. כבר ערב להקב"ה לשמור מצותיו.

פרק יז, יט
אוהב פשע. לפשוע בחבירו. אוהב מצה. להתקוטט ולריב. מגביה פתחו. מדבר בגאוה כמו שמור פתחי פיך (מיכ' ז).

פרק יז, כב
לב שמח ייטיב גהה. כשהאדם שמח בחלקו פניו מאירין.

פרק יז, כג
שוחד מחק רשע יקח. הקב"ה מקבל דברי הכנעה ופיוס מחק הרשעים, כלומר בסתר בינו לבינם. להטות ארחות משפט. להפוך דינו מרעה לטובה.

פרק יז, כד
את פני מבין חכמה. החכמה לפני מבין הוא. ועיני כסיל בקצה ארץ. לומר אין החכמה מצויה לפני כי רחוקה היא ממני איך אוכל לשנות סדר נזיקין שהוא ל' פרקים מסכת כלים ל' פרקים מסכת שבת כ"ד פרקים, אבל לחכם הוא דבר קל היום שונה שני פרקים ומחר שנים ואומר כך עשו אותן שהיו לפני מעולם.

פרק יז, כה
כעס לאביו בן כסיל. כגון ירבעם כעס הוא להקב"ה. וממר ליולדתו. לכנסת ישראל שהחטיא אותם.

פרק יז, כו
גם ענוש לצדיק לא טוב. לא אמר הקב"ה למחות שם ישראל מעל הארץ כי לא טוב בעיניו לענוש כולם. להכות נדיבים עלי יושר. להכות הטובים שבהם שהיו נדיבים עלי יושר, שנאמר: והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל (מלכ"א יט). נדיבים עלי יושר. דוגמת האמור במקום אחר ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום (ישעיה לב) נמצא נדיב על נדיבות.

פרק יז, כז
חושך אמריו. מי שהוא יודע דעת אינו מרבה בדברים. יקר רוח. מונע דברים איש תבונה.