פרק ב, א
בני אם תקח אמרי. בני תהיה אם תקח אמרי.

פרק ב, ב
להקשיב לחכמה. לעסוק בתורה.

פרק ב, ה
אז תבין יראת ה'. מוסב על ענין שלמעלה שאמר כי אם לבינה תקרא.

פרק ב, ו
כי ה' יתן חכמה. הא למדת שגדולה היא שהרי נתנה מפי הקב"ה לכך אתה צריך לקנותה.

פרק ב, ז
יצפון לישרים תושיה. גנזה הקב"ה אצלו כ"ו דורות עד שנתנה לדור המדבר. מגן להולכי תום. יצפון מגן להולכי תום כלומר והיא תהיה לך למגן.

פרק ב, ח
לנצור ארחות משפט. שעל ידה ינצרו ארחות משפט והוא דרך חסידיו ישמור שלא יכשלו.

פרק ב, יא
מזמה תשמור עליך. התורה תשמור עליך.

פרק ב, יב
מאיש מדבר תהפוכות. הם המהפכין את הדבר.

פרק ב, טו
ונלוזים במעגלותם. כל לשון נלוז לשון עקמימות הוא שבכל מקום הוא סמוך לעקש ועקש הוא לשון עקום, כמו שנאמר: ומעקשים למישור (ישעיה מב). ונלוזים במעגלותם. הם עקומים בדרכיהם המקולקלים.

פרק ב, טז
מאשה זרה. מכנסיה של עבודה זרה והיא המינות ולא יתכן לומר שלא דבר אלא על המנאפת ממש, כי מה שבחה של תורה שאמר כאן להצילך מאשה זרה ולא מעבירה אחרת, אלא זו מינות שהוא פריקת עול של כל המצות.

פרק ב, יח
כי שחה אל מות ביתה. מוסב על להצילך וגו' כי תבא אל ביתה ישח ומחליק כמדרון היורד אל מות, והתורה תשמור עליך מנפילה זו הרי דבר גדול הוא לך. רפאים. נרפים מדרך הטוב ונעזבים מאין סומך עד שנופלים בגהינם.

פרק ב, יט
לא ישובון. יקשה בעיניהם לפרוש ממנה ולחזור בהם.

פרק ב, כ
למען תלך. מוסב על המקרא שלמעלה, להצילך מדרך רעה למען הוליכך בדרך טובים.

פרק ב, כא
כי ישרים ישכנו ארץ. לעולם הבא. יותרו בה. כשירדו רשעים לגהינם.