פרק ז, א
בני שמור אמרי ומצותי.

פרק ז, ב
ותורתי כאישון עיניך. שחור של עין שהוא דומה לחשך כמו אישון לילה.

פרק ז, ד
אחותי את. קרבנה אליך. ומודע. קרוב כמו בועז מודעתנו קרובנו (רות ג) כלומר קרבנה אצלך תמיד.

פרק ז, ז
אבינה. הבחנתי וראיתי.

פרק ז, ח
אצל פנה. פנה של זונה ועבודת גילולים.

פרק ז, י
והנה אשה. כמשמעה, דבר אחר: אחד מן המסיתים. שית זונה. כמו שתותיהם (שמו"ב י'), כלומר ערות זונה. ונצורת לב. כמו עיר נצורה (ישעיה א) המוקפת כרכום וכן לבה של זו מוקפת זימה ואולת.

פרק ז, יא
וסוררת. סרה מן הדרך.

פרק ז, יד
זבחי שלמים עלי. כלומר סעודה גדולה הכינותי כי היום הקרבתי נדרי ושלמי.

פרק ז, טו
ואמצאך. כדי שאמצאך.

פרק ז, טז
מרבדים. בגדי חופש ונוי ודוגמתו בסוף הספר שנאמר: מרבדים עשתה לה. רבדתי ערשי. קשטתי. חטובות אטון מצרים. מהוללות בגדי כלי פשתן חשובין הבאים ממצרים ששם הפשתן מצוי כדכתיב בספר (ישעיה יט) ובושו עובדי פשתים אטון תרגום מיתריהם אטוניהם.

פרק ז, יז
נפתי משכבי. הנפתי הריח כמניף בסודר בבית הבושם להביא הריח מלמעלה למטה, ודונש פירש לשון קטור ואמר שאין לו דמיון.

פרק ז, יט
כי אין האיש בביתו. ראיתם שסילק הקב"ה שכינתו וכל טוב נתן לעובדי גילולים.

פרק ז, כ
צרור הכסף. הטובים שבהם הרג. ליום הכסא. לזמן המועד הקבוע וכן בכסה ליום חגנו (תהלים פא).

פרק ז, כא
הטתו. לאותו חסר לב אליה. ברוב לקחה. שהיא למודה להרגיל בכך אנשים. בחלק שפתיה. בדבור חלקלק תדיחנו מן הדרך.

פרק ז, כב
וכעכס. זה ארס נחש. אל מוסר אויל. כנחש הממהר לרוץ בשליחות הקב"ה ליסר האויל המחויב למקום ב"ה כן זה רץ אחריה עד שנכשל בה ויפלח חצה את כבדו.

פרק ז, כג
כמהר צפור. לרוץ אל הפח ואינו יודע כי הפח נפרש שם בנפשו של צפור.