פרק ח, א
הלא חכמה תקרא. הלא התורה מכרזת אליכם דברים האמורים למטה בענין.

פרק ח, ג
לפי קרת. תקרה הנתונה על השער ויושבים עליה. תרונה. תזעקנה ומה היא אומרת. אליכם אישים אקרא.

פרק ח, ו
שמעו כי נגידים אדבר. דברי נגידות וחשיבות.

פרק ח, ח
נפתל ועקש. עקמומיות.

פרק ח, י
מחרוץ. ממיני הזהב הוא.

פרק ח, יא
מפנינים. מרגליות. לא ישוו בה. לא ידמו לשויה.

פרק ח, יב
שכנתי ערמה. אצל ערמה, שכיון שלמד אדם תורה נכנס בו ערמימות של כל דבר.

פרק ח, יג
יראת ה' שנאת רע. זהו המוסר שהחכמה מכרזת לבריות.

פרק ח, טו
בי מלכים ימלוכו. שהדינים והמשפטים אני מלמדם.

פרק ח, יז
אהב. כמו אאהב. אהבי. אהביה כתיב, אמר הקב"ה אני אהביה של תורה אהב זו שמעתי מרבי אהרן בשם רבי נתן. ימצאנני. נו"ן יתירה חמשים שערי בינה אמציאנו.

פרק ח, כא
להנחיל אוהבי יש. יש אתי נחלה רבה.

פרק ח, כב
ראשית דרכו. קודם בריאתו של עולם.

פרק ח, כג
נסכתי מראש. לשון נסיכי בני אדם (יחזקאל לה).

פרק ח, כד
חוללתי. נבראתי.

פרק ח, כה
בטרם הרים הטבעו. בתוך המים.

פרק ח, כו
ארץ וחוצות. ארץ ישראל ושאר ארצות. וראש עפרות תבל. אדם הראשון.

פרק ח, כז
בחקו חוג על פני תהום. כשחקק חוג הארץ על המים, לחוק גבול בל יעבור. חוג. לשון הקף כמו ובמחוגה יתארהו (ישעיה מד) קונפא"ש בלע"ז.

פרק ח, כח
בעזוז. כשהגביר מעיינות תהום.

פרק ח, כט
בשומו לים חוקו. וגזר על ים סוף כשבראו על מנת להבקע לפני משה. בחקו מוסדי ארץ. בחיקתו, מלשון חקו כמו על כפים חקתיך (שם מט) וכן ומחיק הארץ (יחזקאל מג).

פרק ח, ל
אמון. גדילה אצלו לשון האמונים עלי תולע (איכה ד). יום יום. אלפים שנה.

פרק ח, לא
משחקת בתבל ארצו. כל דורות הרשעים שהיו מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם הייתי משחקת עליהם. ושעשועי. צפיתי עד בא דור המדבר ויקבלוני.

פרק ח, לג
ואל תפרעו. ואל תבטלו מוסרי.

פרק ח, לד
לשקוד. לשמור. על דלתותי. להכנס ראשון לבית המדרש ולבית הכנסת ולצאת אחרון.