פרק ט, א
חכמות בנתה ביתה. בחכמה בנה הקב"ה את העולם. חצבה עמודיה שבעה. שבעה ימי בראשית, דבר אחר: שבעה ספרים שיש בתורה ויהי בנסוע הארון ספר לעצמו במסכת שבת.

פרק ט, ב
טבחה טבחה מסכה יינה. מזגה במים כמו יין חזק שאינו ראוי לשתות חי. אף ערכה שלחנה. כל יצירת לח ויבש.

פרק ט, ג
שלחה נערותיה. אדם וחוה, דבר אחר: משה ואהרן.

פרק ט, ד
מי פתי יסור הנה. וילמוד אותי ויחכם.

פרק ט, ה
לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. ביין שמזגתי.

פרק ט, ו
עזבו פתאים וחיו. את דרך הפתיות. ואשרו. לשון פעם כמו באשורו אחזה רגלי (איוב כג).

פרק ט, ז
ומוכיח לרשע מומו. מום הוא למוכיח שזה מחרפו ואינו שומע לו, זו היא אזהרה שאסור לדבר עם המסיתים מדרך הישרה אפילו להוכיחם ולקרבם.

פרק ט, ט
תן לחכם ויחכם עוד. לתלמיד הגון שנה, ומדרש אגדה נאמר לנח מכל הבהמה הטהורה וגו' (בראשית ו) וכשיצא ויקח מכל הבהמה וגו' (שם) אמר מה ראה הקב"ה להרבות באלו אלא שרצה שאקריב לו מהן. הודע לצדיק. חכמה. והוא יוסף לקח. מדעתו ועל שמועתו.

פרק ט, י
תחלת חכמה יראת ה', ודעת קדושים. היא עיקר הבינה.

פרק ט, יא
ויוסיפו לך שנות חיים. שנים של חיים הם של פרנסה ועושר.

פרק ט, טז
חסר לב, ואמרה לו. הדברים הללו, מה אמרה לו.

פרק ט, יז
מים גנובים ימתקו. אין טעם ביאת פנויה כטעם אשת איש, אף לענין המצוה מים גנובים ימתקו שהיו יראים לעשות בגלוי ועושין בסתר.