לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע -
דרש רבא:
לתאוה יבקש נפרד -
זה לוט שנתאוה לבנותיו.

נפרד -
דכתיב: ויפרדו איש מעל אחיו.

בכל תושיה יתגלע -
שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.

דתנן:

עמוני ומואבי אסורים.

ר' יודן דמן גליא ורשב"נ תרויהון משום ר' אליהועיני:
אין אנו יודעים אם לוט נתאוה לבנותיו או אם בנותיו נתאוו לו, ממה שכתיב: לתאוה יבקש נפרד, הוי: הוא נתאוה לבנותיו ולא בנותיו נתאוו לו.

ר' תנחומא בר' חייא משום ר' אושעיא:
אין כל (שבת ושבת) [שנה ושנה], שאין קורין בו פרשתו של לוט.
מאי טעמא?
בכל תושיה יתגלע.

א"ר חייא:
יתגלעו אין כתיב כאן אלא יתגלע, האנשים נתרחקו והנשים נתקרבו.

בבא רשע בא גם בוז -
רשע זה עשו, שנאמר: וקראו להם גבול רשעה.


ועם קלון חרפה -
שנתלוה לו קלונו של רעב, ואין חרפה אלא רעב, שנאמר: ולא אתן אתכם עוד חרפת רעב בגוים.

דבר אחר:
בבא רשע -
כיון שנכנס עשו נכנס גיהינום עמו, שנאמר: ויחרד יצחק חרדה גדולה וכו' (כתוב לעיל):
פי כסיל מחתה לו -
א"ר שמעון בן חלפתא:
זה דור הפלגה, שנאמר: פן נפוץ על פני כל הארץ.
וכתיב: ויפץ ה' אותם.

דבר אחר:
אלו דתן ואבירם, דכתיב: העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה.
וכתיב: וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה.

דבר אחר:
זה פרעה, דכתיב: הבה נתחכמה לו פן ירבה.
וכתיב: וכאשר יענו אותו כן ירבה.

דבר אחר:
אלו ארבעה שפתחו באף ואבדו באף.

דברי נרגן כמתלהמים -
זה דור המדבר, דכתיב: ויהי העם כמתאוננים - מבקשים תרעומות היאך לפרוש מאחרי המקום.
וכן הוא אומר: (צאו) [דעו] נא וראו כי מתאנה הוא לי.
וכתיב: כי תואנה הוא מבקש מפלשתים.
וכן הוא אומר: ותרגנו באהליכם -הם היו כמתלהמים אבל סכין ירדה מן השמים ובקעה בכריסן, שנאמר: והם ירדו חדרי בטן.

משיב דבר בטרם ישמע -
כתוב בספר בן סירא:

הכל שקלתי במאזנים ולא מצאתי קל מסובין, וקל מסובין חתן הדר בבית חמיו, וקל מחתן הדר בבית חמיו אורח מכניס אורח, וקל מאורח מכניס אורח.

משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה.

מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו -
א"ר אבהו:
כתיב: השמר לך פן תעזוב את הלוי.
מה כתיב בתריה?
כי ירחיב ה' אלוהיך את גבולך.
וכי מה עניין זה לזה?
אמר הקב"ה: לפי מתנתך מרחיבין לך.

רב הונא בשם רבי אחא:
עבד מביא פר ורבו מביא טלה, עבד קודם לרבו.

מעשה בר' אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא שהלכו לחולת אנטוכיא לעסק מגבת חכמים, הוה תמן חד אבא יודן, שהיה עושה מצווה בעין יפה וירד לו מנכסיו, כיון שראה רבותינו עלה לביתו ופניו חולניות.
אמרה לו אשתו: מה לך, ולמה פניך חולניות?
תני לה עובדא: רבותינו כאן, ואיני יודע מה לעשות להם!
אשתו שהיתה צדקת, אמרה לו: נשתיירה לך שדה אחת מכור חציה ותן להם.
הלך ועשה כן, כשהוא נותן להם, אמרו לו: המקום ימלא חסרונך, הלכו להם רבותינו, יצא לחרוש כשהוא חורש חצי שדהו (האיר לו הקב"ה עיניו) נבקעה הארץ מתחתיו ונפלה פרתו ונשברה רגלה, ירד להעלותה [האיר לו הקב"ה עיניו] ומצא תחתיה סימא.
אמר: לטובתי נשברה רגל פרתי.
כשחזרו רבותינו שאלו עליו: מה אבא יודן עביד?
אמרו להם: אבא יודן דעזי אבא יודן דגמלי אבא יודן דחמרי.
בא אצלם ואמר להם: עשתה תפלתכם עלי פירות ופירי פירות.
אמרו לו: אע"פ שנתן אחד יותר ממך, לך כתבנו בראש, נטלוהו והושיבוהו אצלם וקראו עליו הפסוק הזה: מתן אדם ירחיב לו וגו'.

רבי חייא עבד פסיקא למיתן בהדא מדרשא דטבריא, קם חד מדבית פלוני ופסק ליטרא של זהב, נטלו רבי חייא והושיבהו אצלו, וקרא עליו: מתן אדם ירחיב לו וגו'.

ריש לקיש אזל לבצרה הוה תמן חד אבא יודן רמאי, חס ושלום ל א היה רמאי אלא שהיה מרמה במצות, הוה חמי מה צבור הוה פסיק ופסיק לקבל צבורא, נטלו ריש לקיש והושיבו אצלו, וקרא עליו: מתן אדם ירחיב לו.

אח נפשע -
דרש רבא:
זה לוט שנפרד מאברהם.

ומדינים כבריח ארמון -
שהטיל בריחים לארמון: לא יבא עמוני ומואבי.

דבר אחר:
אח נפשע -
זה לוט שהיה בן אחיו של אברהם.

נפשע -
פשעת באברהם! כפרת ביה! שקרת ביה!
ומה גרם לו?
ומדינים כבריח ארמון - הביא עליו דינים כבריח בית המקדש, מה להלן: לא יבא עמוני טמא לכל דבר - אף כאן: לא יבא עמוני ומואבי.

דבר אחר:
אח נפשע -
זה קרח שהיה הוא ומשה בני אחים.

נפשע -
שפשע בתורה שהוא קרית עוזו של הקב"ה, שנאמר: ה' עוז לעמו יתן.

ומדינים כבריח ארמון -
שהעלתה הארץ בריחיה בעדו, שנאמר: ותפתח הארץ את פיה.

מות וחיים ביד לשון -
וכי יש יד ללשון וכו' (כתוב בתהילים ברמז תשס"ח וברמז תשכ"ח):

מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' -
(כתוב ברמז תשס"ט).
טובה הייתה אביגיל מכל קרבנות שבעולם, אילו עשה אותו מעשה שחשב לעשות לנבל, אילו היה מקריב כל הקרבנות שבעולם לא היה מתכפר לו, והיא באתה אליו (ומלכותו) [ומלטתו]. וכן אתה מוצא באשת און בן פלת, וכשם שאין סוף לאשה טובה, כך אין סוף לאשה רעה - זו אשתו של קרח.

דבר אחר:
מצא אשה מצא טוב -
א"ר יוחנן בן נורי:
אתה מוצא עד שלא נבראה האשה, כתיב: לא טוב היות האדם לבדו, אבל משנבראה, כתיב: וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.

דבר אחר:
כשהאשה טובה - מצא טוב, כשהאשה רעה - מוצא טוב שהוא מוצא את כל הטובות מביתו. מה היא עושה?
גונבת את כל אשר לו ומוכרת ועושה אותו עני, אבל אם הייתה טובה, כתיב: אשת חיל מי ימצא וגו' בטח בה לב בעלה.

מעשה בבנו של ר' עקיבא שנשא אשה.
מה עשה?
כיון שהכניסה עמד לו כל הלילה והיה קורא בתורה (בפרשה).
אמר לה: סיבי בוצינא ואנהירי לי, סבת לה כל ליליא בוצינא והות קיימא קמיה מנהרא עד דאתא צפרא, בצפרא קרב רבי עקיבא לגביה ואמר ליה: ברי, מצא או מוצא?
אמר ליה: מצא וכו'. (כתוב בקהלת ברמז תת"ק ובאיוב בפסוק וידעת כי שלום אהלך):

תחנונים ידבר רש -
זה משה שבא אצל בוראו בתחנונים.

ועשיר יענה עזות -
א"ר תנחומא:
זה עשירו של עולם, זה הקב"ה ענה אותו עזות, אל תוסף דבר אלי.

דבר אחר:
תחנונים ידבר רש -
א"ר יוחנן:
אלו נביאי ישראל שאין לך בנביאים גדול כמשה וישעיה, ושניהם לא באו אלא בתחנונים, ישעיה אמר: ה' חננו לך קוינו.
ומשה: ואתחנן אל ה'.

ועשיר יענה עזות -
אלו נביאי עו"א ואין לך צדיק באומות העולם יותר מאיוב, ולא בא אלא בתוכחות, שנאמר: אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות וכו' (כתוב ביהושע ברמז י"ז):

איש רעים להתרועע -
תניא, רבי מאיר אומר:
לעולם אל ירבה אדם רעים בתוך ביתו, שנאמר: איש רעים להתרועע.