גם בלא דעת נפש לא טוב -
זה הכופה את אשתו לדבר מצוה.

ואץ ברגלים חוטא -
זה הבועל ושונה.
איני, והא אמר רבא:
הרוצה שיהיו בניו זכרים יבעול וישנה?!
לא קשיא, כאן לדעת כאן שלא לדעת.

אמר רמי בר אבא אמר רב:
אסור לאדם שיהלך על גבי עשבים בשבת, שנאמר: ואץ ברגלים חוטא.

דבר אחר:
גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא -
מי שחוטא אפילו בשגגה אינו סימן יפה לו.
כיצד?
היו לפניו ב' חנויות אחת של כותי ואחת של ישראל, נכנס לאותו של כותי נקרא חוטא.

אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא:
היו לפניו שתי דרכים אחת ארוכה ואחת קצרה, הקצרה מלאה צרורות והארוכה אין בה אלא צרור אחד, הניח הארוכה והלך בקצרה עליו הוא אומר: ואץ ברגלים חוטא.

שנו רבותינו:

מצוה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה.

לא יצר אדם על עבירות שעשה בשוגג, אלא שנפתח לו פתח שיחטא אפילו במזיד, ולא ישמח אדם על מצווה שבאה לידו, אלא שמצוות הרבה עתידים לבא לידו, לפיכך אם חטא אדם בשוגג עליו נאמר: ואץ ברגלים חוטא.

א"ר ביבא בר אבינא:
לאורח שהיה רגיל לבוא עם הנץ החמה ושכח ושמש מטתו קודם הנץ החמה, בלא ידע לא טוב, ואילו ידע ושמש על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא ואץ ברגלים חוטא.

דבר אחר:
גם בלא דעת -
ר' יוחנן וריש לקיש,
ר' יוחנן אמר:
בנדרים ונדבות אסור.
בחטאות ואשמות מותר.

ריש לקיש אמר:
אף בחטאות ואשמות אסור, הדא הוא דכתיב: גם בלא דעת נפש לא טוב.

דבר אחר:
גם בלא דעת -
זה שוגג,

ואץ ברגלים חוטא -
זה מזיד.

גם בלא דעת נפש לא טוב -
עשרה דברים משמשין את הגוף, ואלו הם:
הושט למזון,
קנה לקול,
כבד לחימה,
מרה לקנאה,
והריאה לשאוב,
המסס לטחון,
הטחול לשחוק,
קיבה לשינה,
כליות יועצות,
לב מבין,
לשון לדבר,
והנפש למעלה מכלם.
אמר לה הקב"ה לנפש: אני עשיתיך למעלה מכלם ואת יוצאה וחוטאת?! נפש כי תחטא.

אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו -
רבי יוחנן אשכחיה לינוקא דריש לקיש
א"ל: אימא לי פסוקיך!
א"ל: אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו.
א"ל: ומי איכא מידי בנביאי דלא רמזה משה באורייתא?
אמר ליה: אטו הא מי לא רמזה באורייתא, והא כתיב ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלוהים לנו?
דליא עיניה וחזא ביה,
א"ל אמיה: תא מהתם, דלא ליעביד ביך כדעביד באבוך.

בית והון נחלת אבות וכו' -
(כתוב בשופטים ברמז ל"ד):

עצלה תפיל תרדמה -
על ידי שנתעצלו ישראל מלעשות גמילות חסדים עם יהושע, הדא הוא דכתיב: ויקברו אותו בגבול נחלתו וגו'.

ר' ברכיה ור' סימון בשם ר' יהושע בן לוי:
חזרנו על כל המקומות שבמקרא ולא מצינו מקום ששמו הר געש, אלא שנתעצלו ישראל שלא עשו חסד ליהושע, שכשנתחלקה ארץ ישראל הייתה עליהם חביבה יותר מדאי, והיו ישראל עסוקים במלאכתם, זה עוסק בשדהו וזה עוסק בכרמו ונתעצלו מלעשות חסד, בקש הקב"ה להרעיש את כל העולם, הדא הוא דכתיב: ותגעש ותרעש הארץ.

ונפש רמיה תרעב -
על ידי שהיו מרמין להקב"ה מהם עובדים לאלילים מהם עובדים למקום, הרעיבן הקב"ה מרוח הקדש, הדא הוא דכתיב: ודבר ה' היה יקר בימים ההם.

דבר אחר:
עצלה תפיל תרדמה -
על ידי שנתעצלו בימי אליהו מלעבוד להקב"ה (רפאתה) [רבתה] הנבואה.

דאמר ר' דוסא:
ששים רבוא נביאים עמדו לישראל בימי אליהו.

ונפש רמיה תרעב -
על ידי שהיו מרמין להקב"ה מהם עובדים לאלילים ומהם למקום, הוא שאליהו אומר להם: עד מתי אתם פוסחים וגו'.

תרעב -
הרעיבן הקב"ה ברעבון: אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי.

דבר אחר:
עצלה תפיל תרדמה -
על ידי שנתעצלו ישראל מלעשות תשובה בימי שפוט השופטים, שהיו מרמין להקב"ה וכו' הרעיבן הקב"ה ברעבון, שנאמר: ויהי בימי שפוט השופטים.

בוזה דרכיו ימות -
אסור לו לאדם שישמש מטתו ביום וכו' (כתוב ברמז תתצ"ד):

מלוה ה' חונן דל -
אמר ר' יוחנן:
אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו כביכול.

עבד לוה לאיש מלוה -
א"ר תנחומא:
כל מי שהוא מלוה לעני כביכול, כאלו מלוה להקב"ה.

וגמולו ישלם לו -
אמר ר' פנחס הכהן בר חמא:
אמר הקב"ה: נפש של עני מבקשת לצאת והחייתה, חייך, שאני מחזיר לך נפש תחת נפש, למחר בנך או בתך באים לידי חולי או לידי מיתה ונזכר להם, ואתן להם נפש תחת נפש.

רבות מחשבות בלב איש -
אמר עולא:
מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה, שנאמר: מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה.

רבא אמר:
אם עסוקים לשמה אינה מועלת, שנאמר: רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום - עצה שיש בה דבר ה' היא תקום.

רבות מחשבות בלב איש -
אמר ר' יוסי הגלילי:
כנגד מי נאמר הפסוק הזה?
כנגד אבשלום שהיה מחשב להרוג את דוד וליטול את המלוכה ולא היה יודע שמחשבותיו של הקב"ה קודמות לשלו והיא תקום.

דבר אחר:
כנגד אדוניהו שהיה מחשב: אני גדול משלמה ולי נאה המלוכה.

דבר אחר:
כנגד המן שהיה מחשב להרוג כל בכורי ישראל ולא היו יודעים שמחשבותיו של הקב"ה קודמות לשלהם והיא תקום.

ושבע ילין בל יפקד רע -
א"ר יונה א"ר זירא:
כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע, שנאמר: ושבע ילין בל יפקד רע - אל תקרי שָׂבֵעַ אלא שֶׁבַע.

אמר רבי אבא בריה דר' חייא בר אבא א"ר יוחנן:
כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר: ושבע ילין בל יפקד רע וכו' (כתוב בפ' לא תאונה אליך רעה במזמור צ"א):

לץ תכה ופתי יערים -
לץ תכה -
זה עמלק, שנאמר: ויחלוש יהושע.

ופתי יערים -
זה יתרו, שנאמר: וישמע יתרו - מלחמת עמלק שמע ובא.

דבר אחר:
לץ תכה -
זה הנחש.

ופתי יערים -
זה חוה, שנאמר: ותפקחנה עיני שניהם - הכל שמעו לה ואכלו, הה"ד: ותתן גם לאישה - גם לרבות בהמה וכו'.

דבר אחר:
לץ תכה -
אלו פלשתים.

ופתי יערים -
אלו שאמרו: ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם:

נכונו ללצים שפטים -
אמר הקב"ה: עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו יסורין, לפי שאני יודע את יצרו: כי יצר לב האדם רע מנעוריו.
משל לעבד רע שהיה נמכר, הלך רבו לקנותו והיה יודע בו שהיה רע, לקח עמו כבלים ומגלבים שאם יסרח יהא רודה אותו בהם, כיון שסרח הביא הכבלים וכבלו והגלבים והכהו.
אמר לו העבד: לא היית יודע שאני רע, למה לקחת אותי?
אמר לו: לפי שהייתי יודע שאתה רע, התקנתי לך כבלים ומגלבים שאם תסרח אני ארדה אותך.

אמר רבי אבין:
נכונו ללצים שפטים -
מוכנים הם הדינים ללצים ולעוברי עבירות.
בנוהג שבעולם אדם רוכב על החמור פעמים שסורחת עליו ומכה אותה, פעמים (שאינה) [שהיא] סורחת עליו [ואינו] מכה אותה, ברם הכא: נכונו ללצים שפטים.

ומהו ומהלומות לגו כסילים?
משל למטרונא שנכנסה לתוך פלטין של מלך, כיון דחמת מגלביא תליין דחלת.
אמר לה המלך: אל תתיראי אלו לעבדים ולשפחות, אבל את לאכול ולשתות ולשמוח.