בני אם תקח אמרי וגו' -
אמר הקב"ה לישראל על הר סיני: ישראל בני, אם זכיתם להצפין ולקבל תורתי ולעשותה, אני מציל אתכם משלש פורעניות:
ממלחמת גוג ומגוג,
מחבלו של משיח,
ומדינה של גיהינום,
ועוד אני משביע אתכם מטוב הצפון לעתיד לבא, שנאמר: מה רב טובך וגו' - על מנת שתקשיבו לדברי תורתי, שנאמר: להקשיב לחכמה אזנך.
כיצד?
כי אם (לחכמה) [לבינה] תקרא.

אם תבקשנה ככסף וגו' -
אמר ריש לקיש:
אם אין אדם הולך אחר דברי תורה הם אינם באים אחריו.

וכן רבי נהוראי אומר:
הוי גולה למקום תורה ואם אדם מחפש אחריהן מתוך כך זוכה לחכמה ולבינה, לכך נאמר: ודעת אלוהים תמצא.

כי אם לבינה תקרא -
הבא על אמו בחלום יצפה לבינה, שנאמר: כי אם לבינה תקרא.

אם תבקשנה ככסף -
מגיד הכתוב, שכשם שאדם צריך ליזהר בסלעו שלא יאבד, כך צריך ליזהר בלמודו שלא יאבד, ומה כסף קשה לקנותו, כך דברי תורה קשים לקנותם.
אי מה כסף קשה ליאבד, כך דברי תורה קשים ליאבד?
תלמוד לומר: לא יערכנה זהב וזכוכית - קשים לקנותם כזהב ונוחים ליאבד ככלי זכוכית.

כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה -
שלשה דברים מדברי דרך ארץ שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חנניה:
מה יעשה אדם ויחכם?
א"ל: ירבה בישיבה וימעט בסחורה.
א"ל: הרבה עשו כן ולא הועילו.
א"ל: יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר: כי ה' יתן חכמה מפיו.

מאי מפיו?
תנא ר' חייא:
משל למלך בשר ודם שעשה סעודה לאוהביו שגר להם ממה שלפניו.
מאי קמשמע לן?
דהא בלא הא לא סגי.

מה יעשה אדם ויהיו לו בנים?
א"ל: ישא אשה הוגנת לו ויקדש עצמו בשעת תשמיש.
א"ל: הרבה עשו כן ולא הועילו.
א"ל: יבקש רחמים ממי שהבנים שלו, שנאמר: הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן.

א"ר חמא בר חנינא:
בשכר שמשהין עצמם בבטן, כדי שיזרעו נשיהם תחלה נחלת ה' בנים.

מה יעשה אדם ויתעשר?
א"ל: ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה.
א"ל: הרבה עשו כן ולא הועילו.
א"ל: יבקש רחמים ממי שהעושר שלו, שנאמר: לי הכסף ולי הזהב.

מאי קמשמע לן?
דהא בלא הא לא סגי:

מפיו דעת ותבונה -
גדולה החכמה וגדולה [ממנה] הדעת והתבונה, שנאמר: כי ה' יתן חכמה, אבל מי שהוא אוהב ביותר, מפיו דעת ותבונה.

א"ר יצחק:
משל למה הדבר דומה?
למלך שהיה לו בן ובא מבית הספר מצא תמחוי לפני אביו נטל אביו חתיכה ונתן לו.
מה עשה בנו?
אמר לו: איני מבקש אלא מזה שבתוך פיו, מתוך שהיה מחבבו נתן לו מתוך פיו.
כך דעת ותבונה - זה התורה שנתן הקב"ה לישראל, שנאמר: ויתן אל משה ככלותו.

דבר אחר:
מפיו דעת ותבונה -
שהוא משים פה לאלם.

דבר אחר:
אמר הקב"ה: אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה - כפה שנפח נשמה באדם הראשון.

מכאן דרש ר' מאיר:
כל מי שהוא יכול להוציא דברי תורה מזולל, הוא חשוב כאותו הפה שהוא נותן דעת ותבונה.

יצפן לישרים תושיה -
עד שלא נברא העולם צפן הקב"ה את התורה עד שעמד אברהם, שנאמר: עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו'.

לנצור ארחות משפט ודרך חסידיו ישמור -
אם עושה כן דרכיו משתמרין מלירד לעומק של שאול.
מכאן אמרו:
כל מי שיושב בדין, שני דברים נזקקין לו, אלו הם:
הסייף מלמעלה,
וגיהינום מלמטה.
אם זכה והוציא את הדין לאמתו - ניצל משניהם, ואם לאו - נמסר בידיהם.

אז תבין צדק ומשפט -
מתוך שהוא יושב בדין צריך להבין היאך מצדיק את הצדיק ומרשיע את הרשע, ומתוך שהוא עושה כן, דברי תורה נעשים לפניו כמישרים.
ולא עוד, אלא שקונה לו שם טוב בעולם הזה ובעולם הבא.

דבר אחר:
ומישרים כל מעגל טוב -
אין טוב אלא תורה, שנאמר: כי לקח טוב.
ואם עזבם הם עוזבים אותו.
ואם נצרם הם נוצרים אותו ומשמרים אותו, שנאמר: כי תבא חכמה בלבך.

מזמה תשמר עליך -
ר' חייא ור' יונתן הוו קאזלי בארחא, מטו להנהו תרי דרכי, חד הוה פצי לפתחא דע"א, וחד הוה פצי לפתחא דזונות.
אמר ליה חד לחבריה: ניזיל אפתחא דע"א דנכיס יצריה.
אמר ליה: אידך ניזיל אפתחא דזונות דניכוף יצרין ונקבל אגרא.
כי מטו התם חזינהו ואיכנעו מקמייהו.
א"ל: מנא לך הא?
דכתיב: מזמה תשמר עליך - מדבר זמה תשמור עליך תורה.

מזמה תשמר עליך -
אם נתת צוארך בעולה של תורה היא תנצרכה.
ועוד, שיכולים להצילך מדבר רע.
למה?
לפי שהם דומים לחרב פיפיות, שנאמר: וחרב פיפיות בידם.

מאיש מדבר תהפוכות -
זה פרעה, כשהיתה המכה באה עליו היה אומר למשה: הסר גזרה זו מעלי ואני משלח את ישראל ומשה היה מעבירה בתפילה, וכיון שרואה פרעה שנתבטלה הגזרה, היה אומר: לא ידעתי את ה', לכך נאמר: מאיש מדבר תהפוכות.

למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמור -
רבה בר בר חנה אגרינהו להנך שקולאי לאתויי ליה חביתא דחמרא תברוה, שקליה לגלימייהו, אתו לקמיה דרב, א"ל: זיל הב גלימייהו.
א"ל: דינא הכי?
א"ל: למען תלך בדרך טובים.
הוו קא בכו, אמרו ליה: עניי אנן וטרחנא ליה כולי יומא וכפינן ולית לן מידי למיכל.
א"ל: זיל הב להו אגרייהו.
א"ל: דינא הכי?
א"ל: וארחות צדיקים תשמור.