גם אלה משלי שלמה -
א"ר יהושע בן לוי:
מפני מה זכו אנשי חזקיה לאריכות ימים?
מפני שהיו מתונים בדין ומיושבים בדין, שנאמר: תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו.

א"ר חמא בר חנינא:
מה ת"ל גם אלה?
אלא שהיו מתונים בדין ומישבין את הדין, שכל מי שמקפיד סופו לשכוח את דבריו.
שכן מצינו במשה, על שהקפיד לשעה, שכח את דבריו והושיב אלעזר הכהן תחתיו, שנאמר: ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא וגו', למשה רבינו ציווה לי לא צוה.

והלא דברים קל וחומר:
ומה משה אבי החכמה ואבי הנבואה, על שהקפיד לשעה שכח את דבריו והושיב אלעזר הכהן תחתיו, שאר בני אדם עאכ"ו.

אשר העתיקו -
מלמד שגנוזים היו.

דבר אחר:
אין העתיקו בלא פירשו, כמה דאת אמר: ויעתק משם ההרה - ואין צריך לומר המעתיק הרים ולא ידעו.

כבוד אלוהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר -
ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא:
מתחלת ספר בראשית עד ויכלו, כבוד אלוהים הסתר דבר.
מכאן ואילך, וכבוד מלכים חקור דבר.

שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר -
אמר רבא בר מחסיה א"ר חמא בר גוריא אמר רב:
אם יהיו כל הימים דיו, ואגמים קולמוסים, ושמים וארץ יריעות, ובני אדם לבלרין, אין מספיקין לכתוב חללה של רשות.

אמר רב משרשיא:
מאי קראה?
שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר.

הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי -
א"ר אליעזר בן יעקב:
משל לאמבטי שהיתה מלאה מים ולא הייתה מלאכת דסקוסין נראית, כיון שפסקה ונער המים שמתוכה, נראית מלאכת דסקוסין.
כך כל זמן שהיתה תהו ובהו בעולם, לא נראית מלאכת שמים וארץ, כיון שנעקר תהו ובהו מן העולם נראית מלאכת שמים וארץ.

ויצא לצורף כלי -
נעשו כלים, שנאמר: ויכלו השמים והארץ וכל צבאם.

כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב -
ר' תנחומא אמר:
רחק ממושבך שנים ושלשה מושבות, שיאמרו לך: עלה! ואל תעלה, שלא יאמרו לך: לך רד! אף משה לא נכנס עד שקרא לו, שנאמר: ויקרא אל משה.
וכן הלל היה אומר: השפלתי - היא הגבהתי, הגבהתי - היא השפלתי.
מאי טעמא?
המגביהי לשבת המשפילי לראות.
את מוצא בשעה שנגלה הקב"ה למשה מתוך הסנה, היה מסתיר פניו ממנו, שנאמר: ויסתר משה פניו.
אמר לו הקב"ה למשה: ועתה לכה ואשלחך.

א"ר אלעזר:
ה"א בסוף תיבה, לומר שאם אין אתה גואלם אין אחר גואלם.
בים עמד לו מן הצד.
אמר לו הקב"ה: ואתה הרם את מטך - שאם אין אתה עולה אין אחר עולה.
באהל עמד לו מן הצד.
אמר לו הקב"ה: עד מתי אתה משפיל את עצמך?
אין השעה מצפה אלא לך, שמכלם לא קרא אלא למשה, הה"ד: ויקרא אל משה וגו'.

אל תצא לריב מהר -
מדבר בבן הישראלית, דכתיב: ויצא בן אשה ישראלית.
התחיל מחרף ומגדף.
אמר שלמה: אל תצא לריב מהר.
למה?
שסוף שבטו של דן להכלים אותך, שנאמר: בהכלים אותך רעך.

היה לך ריב בינך ובין רעך למה היית מחרף?
ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל -
מה היית מזכיר בסוד אחרונו של עולם, שנאמר: ואת אחרונים אני הוא אני ראשון ואני אחרון.

פן יחסדך שומע -
וסמכו כל השומעים את ידיהם על ראשו.

ודבתך לא תשוב -
ורגמו אותו כל העדה.

דבר אחר:
אל תצא לריב מהר -
לרב כתיב.

רבי מנחמא בר יעקב אומר:
לעולם אל תהי רץ אחר השררה.
למה?
פן מה תעשה באחריתה בהכלים אותך רעך.
למחר באים ושואלים לך שאלות, מה אתה משיבם?

ר' זעירא מייתי לה מן הדא:
לא תשא - אם בשבועת שוא הכתוב מדבר, הא כתיב: ולא תשבעו בשמי לשקר.
מה ת"ל לא תשא?
שלא תקבל עליך שררה ואין אתה ראוי לכך.

רבי מנחמא בשם רבי תנחום מייתי לה מן הכא:
נואף אשה חסר לב - כל המקבל לו שררה בשביל ליהנות ממנה, אינו אלא כנואף הזה שהוא נהנה מגופה של אשה.

משחית נפשו הוא יעשנה -
כמשה שאמר: ואם אין מחני נא מספרך.
כיהושע שאמר: בי אדני ולא בהם.
כדוד שאמר: ה' אלהי תהי נא ידך בי וגו' ובעמך לא למגפה.

א"ר אבהו:
אני נקראתי קדוש, הא אם אין בך כל המדות הללו שיש בי, לא תקבל עליך שררה.,

אמר ליה אביי לרב דימי:
האי קרא במערבא במאי מוקמיתו ליה וכו' (כתוב ביחזקאל ברמז שנ"ג):

תפוחי זהב במשכיות כסף -
תרגם עקילס:
חזורין דדהב בגו דסקוס דכסף.

דבר דבור על אפניו -
מה אופן זה מראה פנים לכל צד, כך היו דבריו של יהודה מראים פנים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף, הדא הוא דכתיב: ויגש אליו יהודה (בפ' ויגש):

נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר -
א"ר יצחק א"ר יוחנן:
אין הגשמים נעצרים אלא בשביל שפוסקים צדקה ברבים ואינן נותנין וכו' (כתוב במלכים ברמז רכ"ב).

ולשון רכה תשבר גרם וכו' -
(כתוב במלכים ברמז קפ"ג).

דבש מצאת אכול דייך -
זה בן עזאי.

פן תשבענו -
זה בן זומא.

הוקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך -
רבי לוי רמי:
כתיב: אבוא ביתך בעולות.
וכתיב: הוקר רגלך מבית רעך?!
לא קשיא, כאן בחטאות ואשמות, כאן בעולות ושלמים.

מפיץ וחרב וחץ שנון איש עונה ברעהו עד שקר -
למה נקרא לשון שלישי?
שהוא הורג שלושה:
האומרו,
והמקבלו,
ומי שנאמר עליו.

ובימי שאול הרג ארבעה:
דואג שאמרו,
שאול שקבלו,
אחימלך שנאמר עליו,
ואבנר בן נר, למה נהרג וכו'? (כתוב בשמואל ברמז קל"ד).

מפיץ וחרב -
אמר רבי חנינא בר פפא:
מפיץ - והפיצך ה'.
וחרב - והריקותי אחריכם חרב.
וחץ שנון - בשלחי חצי רעב.

כולם למי?
לישראל שענו עדות שקר שאמרו: אלה אלוהיך ישראל, וכיון שחטאו, גלו.

דבר אחר:
מפיץ וחרב וחץ שנון -
א"ר אבהו:
בוא וראה כמה קשה לשון הרע, כנגד שלושה דברים הללו רמחים וחצים וחרבות שהם ממיתים, כך לשון הרע ממית.

אם רעב שונאך האכילהו לחם -
מה ראתה אסתר שזמנה להמן?
מבית אביה למדה וכו' (כדכתוב במגלה).

שבעה שמות יש לו ליצר הרע וכו' (כתוב ביחזקאל ברמז שצ"ה).

רוח צפון תחולל גשם -
אמר רב חסדא:
אין הגשמים נעצרים אלא בשביל מספרי לשון הרע, שנאמר: רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר.

מים קרים על נפש עיפה -
תנינן:

על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב.

רבי ברכיה בשם ר"ל מייתי לה מן הכא:
מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק - מה שמועה טובה - הטוב והמטיב אף מים קרים - הטוב והמטיב.

מעין נרפש ומקור משחת צדיק מטלפני רשע -
ר' יהודה בר סימון אומר:
כשם שאי אפשר למעין להרפס ומקור להשחת, כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע.