כי לקח טוב נתתי לכם -
אמר רבי ואיתימא רבי חנינא בר פפא ואמרי לה במערבא משמיה דרבא בר מרי:
בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מידת בשר ודם.
מדת בשר ודם מוכר חפץ לחברו מוכר עצב ולוקח שמח, אבל הקב"ה אינו כן, נתן תורה לישראל ושמח, שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.

דבר אחר:
כי לקח טוב -
בנוהג שבעולם שני פרגמטוטין שהיו במדינה, זה לוקח מטכסין וזה לוקח אלוסירקון, נמצא ביד זה דבר אחד וביד זה דבר אחד, אבל תורה אינו כן, זה שונה סדר זרעים וזה שונה סדר נזיקין עמדו שניהם זה עם זה, אמר אחד לחברו: שנה לי סדר זרעים ואני אשנה לך סדר נזיקין, נמצא ביד זה שנים וביד זה שנים יש מקח גדול מזה!

דבר אחר:
מי שלוקח סחורה ויוצא לדרך מתירא מן הלסטין, אבל התורה אינה כן, שמא יכולים הלסטים ליקח תורתו מתוך לבו?! הוי: לקח טוב.

אמרו רבותינו:
מעשה בספינה אחת שהיו בה פרגמטוטין והיה שם חבר אחד.
אמרו לו: אן פרגמטיא שלך?
א"ל: מוצנעת היא.
אמרו לו: למה לא תראה לה אותנו?
א"ל: כשאכנס למדינה אראה אותה לכם.
התחילו לחזר על הספינה ולא מצאו, התחילו לשחק עליו, לא עשו אלא נכנסו המוכסים עליהם ולקחו כל מה שהיה בידם, נכנסו למדינה לא היה להם לא לאכול ולא ללבוש, אותו חבר נכנס לבית הכנסת התחיל לישב ברבים ודורש להם.
התחילו באים ומבקשים ממנו, אמרו לו: בבקשה ממך בשביל שאתה מכיר אותנו, למד עלינו זכות.
מי גרם לו להנצל?
התורה שבלבו, הוי: כי לקח טוב.

דבר אחר:
אדם שהוא לוה מבני אדם ולוקח סחורה ויוצא לדרך פעמים שהיא מפסדת, אבל התורה אינה כן, אלא למד אדם מכאן פרק אחד ומכאן פרק אחד הוא מתפרנס בה, אלא למד אדם מכאן פרק אחד ומכאן פרק אחד הוא מתפרנס בה, הוי: כי לקח טוב.

ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך -
זה בימי העבור כשהתינוק במעי אמו וכו' (כתוב באיוב בפסוק מי יתנני כירחי קדם).

שמור מצותי וחיה -
אמר דוד לפני הקב"ה: שמרני כאישון בת עין.
א"ל הקב"ה: שמור מצותי וחיה.

א"ר שמעון בן חלפתא:
משל למה הדבר דומה?
לאדם שהוא בגליל ויש לו כרם ביהודה ואחד ביהודה ויש לו כרם בגליל, אותו שבגליל הולך לו ליהודה לעדור את כרמו וזה שביהודה הולך בגליל, עמדו זה עם זה, אמר זה לזה: עד שתבא אתה למקומי שמור לי בתחומך ואני אשמור לך בתחומי.
כך אמר דוד לפני הקב"ה: שמרני.
א"ל הקב"ה: שמור מצותי וחיה.

א"ר מני:
אל תהי מצוות קריאת שמע קלה בעיניך, מפני שיש בה רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח אברים שבאדם, ומהם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
אמר הקב"ה: אם שמרתם שלי לקרותה כתקנה, אני אשמור שלכם וכו' (כתוב בתהילים במזמור י"ז):

קנה חכמה קנה בינה -
תנו רבנן: הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה, שנאמר: קנה חכמה.
קנים יצפה (לכל) [לבינה], שנאמר: ובכל קנינך קנה בינה.

סלסלה ותרוממך -
ובין נגידים תושיבך.
כי הא ד-ינאי מלכא ומלכתא כריכי רפתא בהדי הדדי, ומדקטלינהו לרבנן לא הוה איניש לברוכי להו.
אמר לה לדביתיה: מאן יהיב לן גברא דמברך לן.
אמרה ליה: אשתבע לי דאי מייתינא לך גברא דלא מצערת ליה.
אשתבע לה.
אייתיה לשמעון בן שטח אחוה אותביה בין דידיה לדידה, אמרה לו: קא חזית כמה יקרא עבידנא לך?!
אמר לה: לאו את עבדת לי יקרא, אלא אורייתא היא דמיקרא לי, דכתיב: סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך.

לא הוו ידעי רבנן מאי סלסלה ותרוממך. יומא חד שמעו רבנן לאמתיה דרבי דקאמרה לההוא גברא דהוה מהפך במזייה.
אמרה ליה: עד מתי אתה מסלסל בשערך?

לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על ה' יהבך.
אמר רבה בר בר חנה:
זמנא חדא הוה קא אזילנא בהדי ההוא טייעא והוה קא דרינא טונא, ואמר לי: שקול יהביך ושדי אגמלא.

לא הוו ידעי רבנן מאי וטאטאתיה במטאטא השמד.
יומא חד שמעו לאמתיה דרבי דקאמרה לחברתה: שקול טאטא וטאטי ביתא.

שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים -
הרבה לקיחות צויתי אתכם בשביל לזכות אתכם:
אמרתי לכם: ויקחו אליך פרה אדומה שמא בשבילי?!
לא בשבילי אלא בשביל לטהר אתכם.

אמרתי לכם: ויקחו לי תרומה
לא בשביל שאדור ביניכם?!
אינו אומר ויקחו אלא ויקחו לי - אותי אתם לוקחים.

ויקחו אליך שמן זית - כדי לשמור נפשותיכם שנמשלה לנר, שנאמר: נר ה' נשמת אדם.

וכן: ולקחתם לכם ביום הראשון.
והלא חמישה עשר הוא?!
אלא אמר הקב"ה: ויתרתי לכם את עונות הראשונים ומעתה ראש חשבון הוא.

פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור -
אמר עולא א"ר אלעזר:
קודם שבא שלמה הייתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אוזנים, עד שבא שלמה ועשה לה אוזנים, שנאמר: אוזן וחקר תקן משלים הרבה.

ר' אושעיא אמר מהכא:
פרעהו וגו'.

אמר רב יהודה אמר שמואל:
בשעה שבא שלמה ותקן עירובין ונטילת ידים, יצאה ב"ק וא"ל: בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני.

כי חיים הם למוצאיהם -
אמר ליה שמואל לרב יהודה:
שיננא, פתח פומך קרי, פתח פומך תני, כי היכי דתתקיים בידך ותוריך חיי, שנאמר: כי חיים הם למוצאיהם - אל תקרי לְמוֹצְאֵיהֶם אלא לְמוֹצִיאֵיהֶם בפה.
ברוריא אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה, בטשא ביה ואמרה ליה: כתיב: ערוכה בכל ושמורה, אם ערוכה ברמ"ח אברים שבאדם משומרת ואם לאו אינה משומרת.

מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים -
א"ר יצחק:
כל מה שאמרו לך בתורה שמור, שאין אתה יודע באיזה מצווה אתה נוטל חיים, יש מצווה שמתן שכרה בצדה ויש מצווה שמתן שכרה לעתיד לבא, ויש לשעבר.

דבר אחר:
מכל משמר נצור לבך -
א"ר אחא:
רמ"ח מצוות עשה בתורה כנגד רמ"ח אברים שבאדם, שכל אבר ואבר צווח על האדם: עשה בי מצווה שתחיה בזכותה ותאריך ימים, ושס"ה מצוות לא תעשה, כמנין ימות החמה, שכל יום משעה שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת צווחת ואומרת לאדם: גוזרני עליך שלא תעבור בי עבירה ואל תכריע אותי ואת כל העולם לכך חובה, הרי תרי"ג מצות.
וכל מצווה יש לה מתן שכר: כבוד אב ואם ושלוח הקן אריכות ימים, ויש שמתן שכרה בנים, כגון: שרה שארחה את האורחים, ושונמית על שקבלה את אלישע, ולמה לא גלה שכר כל המצות?
משל למלך שהכניס פועלים לתוך שדהו לנטעו ולא גלה להם שכר נטיעותיו, לערב כל מי שנטע אילן אחד נתן לו זהוב אחד, התחילו הכל תמהין, ומה זה שלא נטע אלא אילן אחד נטל זהוב אחד, אנחנו שנטענו הרבה עאכ"ו, מה שכר שלוח הקן, כך מצווה שיש בה חסרון כיס והחייאת נפשות עאכ"ו, ולפיכך לא פירש הכתוב שכר עושי מצות, שיהו עושין אותו מעצמם הרבות להם שכר.
שכך שנינו:

אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס.

דבר אחר:
מכל משמר נצור לבך -
שלא תברח מדברי תורה.
למה?
כי ממנו תוצאות חיים.
ללמדך, שמדברי תורה יוצאים חיים לעולם.

הסר ממך עקשות פה -
לשון הרע שקשה כשפיכות דמים.

ולזות שפתים הרחק ממך -
שלא תדבר עם חברך אחד בפה ואחד בלב.

עיניך לנוכח יביטו -
בשעה שאתה עומד בתפילה שתכוין לבך ועיניך לאביך שבשמים, ואם עשית כן: ועפעפיך יישירו נגדך.

פלס מעגל רגלך -
בשעה שאתה הולך לבית המדרש, ואם עשית כן, וכל דרכיך יכונו.

אל תט ימין ושמאול -
מדברי תורה.

הסר רגלך מרע -
מדרכן של רשעים, שלא תלך בדרך המנאפים.