אמור לחכמה אחותי את -
א"ר יוחנן:
אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך, אמרהו, ואם לאו אל תאמרהו (כתוב ברמז שט"ו).

אמר רב חסדא:
אין התורה נקנית אלא בסימנין, דכתיב: הציבי לך ציונים - עשה ציונים לתורה.

רבי אלעזר אומר מהכא:
אמור לחכמה אחותי את ומודע - עשה מודיעין לחכמה.

הבא על אחותו בחלום יצפה לחכמה, שנאמר: אמור לחכמה אחותי את.

וארא בפתאים -
אלו השבטים.

דאמר ר' לוי:
בערביא קורין לינוקא פתיא.

אבינה בבנים נער חסר לב -
זה יוסף, הוא היה אומר על אחיו לשון הרע יש חסר לב גדול מזה?!

והנה אשה לקראתו -
זו אשתו של פוטיפר.

שית זונה -
ליוסף.

ונצורת לב -
לבעלה.
הומיה היא וסוררת בוכה היא וטעיתא.

בביתה לא ישכנו רגליה פעם בחוץ פעם ברחובות ואצל כל פנה תארוב -
שאלה ואמרה: חמיתון ליוסף?
והחזיקה בו ונשקה לו, שנאמר: ותתפשהו בבגדו.

העזה פניה ותאמר לו -
שכבה עמי.

כי אין האיש בביתו הלך -
אמר עולא:
עמון ומאב שיבבי בישי דירושלים (כתוב בישעיה ברמז רע"ז):

כי רבים חללים הפילה -
א"ר הונא אמר רב:
זה ת"ח שלא הגיע להוראה ומורה.

ועצומים כל הרוגיה -
זה ת"ח שהגיע להוראה ואינו מורה.

ועד כמה?
עד ארבעין שנין.

איני והא רבה גופיה אורי?
בשוין.

דבר אחר:
כי רבים חללים הפילה -
זה העוסק בתורה שלא לשמה.
וכן הוא אומר: יערוף כמטר לקחי - ואין עריפה אלא הריגה, שנאמר: וערפו שם את העגלה.