ראב"ע משלי פרק ב

[ב, א]
בני אם תקח אמרי וגו' -
אז תבין צדק הנזכרים בראש הספר, וכאשר תשיג לזה המקום ואמר: כי תבוא חכמה היא תבוא לך, כמו איש לביתו.

תבונה תנצרכה –

להצילך מאשה זרה.

[ב, ז]
תושיה -
התי"ו נוסף מן יש ותקרא כן החכמה, בעבור שהיא יש ועומדת לעד והשם יצפננה לישרים, בעבור שינצרו בה ארחות משפט - והם המצות.

ודרך חסידיו ישמור –
השם, כאשר ישמרו האורחות.

[ב, ט]
אז תבין -
מושך שנים עמו וכן הוא: תבין מישרים, ותבין כל מעגל טוב.

[ב, י]
כי תבוא -
כאשר תבוא חכמה בלבך,

ינעם -
בלשון זכר, כמו: דעת לנבון נקל.

[ב, יא]
תנצרכה -
כדי שתצילך מדרך איש רע.

[ב, יב]
תהפוכות -
הדברים שאינם על תקונם והענין העוזבים ארחות יושר והם תהפוכות.

[ב, יד]
בתהפוכות רע -
פירוש איש רע.

ונלוזים -
מעוקלים.

[ב, טז]
להצילך -
פירושו כי כאשר התבונה תנצרכה מאיש רע, כן תצילך מאשה רעה ונכריה, בעבור שלא למדו מעשה הטוב, כאילו הם מזרע זר ונכרי.

[ב, יז]
ברית אלהיה -
כי הנשים נכנסות עם האנשים בברית השם, שלא יבגוד ואיש באשתו והיא בגדה בזרותה,

פרוש אחר:
שם שמו ביניהם ואם הוסר מהם, נותר אש ואש.

[ב, יח]
כי שחה -
האשה עצמה שחה אל מות שהוא ביתה והוא עומד ואיננו יוצא כאשר חשבו רבים.

רפאים -
מתים והוא מלשון נרפים, בעבור שתשש כחם, כענין וגבר ימות ויחלש.

[ב, יט]
כל באיה -
באים אליה,

לא ישובון -
מדרכם הרע ולא יוכלו להשיג ארחות חיי נפש.

הפרק הבא    הפרק הקודם