פרק א, א
ויהי בימי שפוט השופטים. לפני מלוך מלך שאול שהיו הדורות מתפרנסים על ידי שופטים ובימי אבצן היה שאמרו רבותינו אבצן זה בועז.
וילך איש. עשיר גדול היה ופרנס הדור ויצא מארץ ישראל לחוצה לארץ מפני צרות העין שהיתה עינו צרה בעניים הבאים לדוחקו לכך נענש.

פרק א, ב
אפרתים. חשובים וכן (שמואל א א): בן תוחו בן צוף אפרתי אבגינו"ס, ראה חשיבותו שהרי השיא עגלון מלך מואב את בתו למחלון דאמר מר רות בתו של עגלון היתה.
דבר אחר: אפרתים בית לחם קרויה אפרת.

פרק א, ג
איש נעמי. למה נאמר, מכאן אמרו: אין איש מת אלא לאשתו ואמר איש נעמי כלומר לפי שהוא היה איש נעמי ושולט עליה והיא טפלה לו לכן פגעה בו מדת הדין ולא בה.

פרק א, ה
גם שניהם. מהו גם, בתחלה לקו בממונם ומתו גמליהם ומקניהם אח"כ מתו גם הם.

פרק א, ז
ותצא מן המקום. למה נאמר הרי כבר נאמר ותשב משדה מואב ומהיכן תשוב אם לא תצא מן המקום שהיתה שם, אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום ניכרת ועושה רושם פנה זיוה פנה הדרה פנה שבחה של עיר וכן (בראשית כה) ויצא יעקב מבאר שבע.
כי זקנתי מהיות לאיש. שאנשא לו ואוליד בנים ותנשאו להם שאינם אסורים לכם ואינכם אסורים להם משום אשת אחיו שלא היה בעולמו שאינה זקוקה ליבם לפי שלא היו למחלון וכליון קדושין בהן שנכריות היו ולא נתגיירו ועכשיו הן באות להתגייר כמו שנאמר כי אתך נשוב לעמך מעתה נהיה לעם אחד.
כי אמרתי יש לי תקוה. כי אפילו אמר לי לבי יש לי תקוה לינשא עוד וללדת בנים.
וגם הייתי הלילה לאיש. ויותר מכן אפילו הריתי הלילה זכרים.
וגם ילדתי בנים. או אפילו כבר ילדתי בנים.

פרק א, יג
הלהן תשברנה. בתמיה שמא להם תצפנה עד אשר יגדלו לשון (תהלים קמו): שברו על ה' אלהיו.
תעגנה. לשון אסור כלא כמו עג עוגה ועמד בתוכה ויש פותרין לשון עיגון ולא יתכן שאם כן היה לו לינקד הנו"ן דגש או לכתוב שני נוני"ן.
כי יצאה בי יד ה'. אמר רבי לוי כל מקום שנאמר יד ה' מכת דבר היא, ובנין אב לכולם (שמות ט): הנה יד ה' הויה.

פרק א, טו
הנה שבה יבמתך. זה טעמו למעלה תחת השי"ן לפי שהוא לשון עבר (אסתר ב): ובבקר היא שבה טעמו למטה בבי"ת לפי שהוא לשון הווה וכן כל כיוצא בהם.

פרק א, טז
אל תפגע בי. אל תפצרי בי.
כי אל אשר תלכי אלך. מכאן אמרו רבותינו ז"ל גר שבא להתגייר מודיעים לו מקצת עונשים שאם בא לחזור בו יחזור שמתוך דברים של רות אתה למד שאמרה לה נעמי אסור לנו לצאת חוץ לתחום בשבת א"ל באשר תלכי אלך, אסור לנו להתייחד נקבה עם זכר שאינה אישה אמרה לה באשר תליני אלין, עמנו מובדלים משאר עמים בשש מאות ושלש עשרה מצות עמך עמי, אסור לנו ע"א אלהיך אלהי, ארבע מיתות נמסרו לבית דין באשר תמותי אמות, שני קברים נמסרו לבית דין אחד לנסקלין ונשרפין ואחד לנהרגין ונחנקין אמרה לה ושם אקבר.

פרק א, יז
כה יעשה ה' לי. כאשר התחיל להרע שיצאה בי ידו להמית אישי ולירד מנכסי.
וכה יוסיף. אם יפריד ביני וביניך כי אם המות.

פרק א, יח
ותחדל לדבר אליה. מכאן אמרו אין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו.

פרק א, יט
ותלכנה שתיהן. אמר רבי אבהו בא וראה כמה חביבים הגרים לפני הקב"ה כיון שנתנה דעתה להתגייר השוה אותה הכתוב לנעמי.
ותהם כל העיר. נעשית הומיה כל העיר כולם נתקבצו לקבור אשתו של בועז שמתה בו ביום.
הזאת נעמי. ה"א נקודה חטף מפני שהיא בתמיה הזאת נעמי שרגילה לצאת בצבים ובפרדים חזיתם מה עלתה לה על אשר יצאתה לחוצה לארץ.

פרק א, כא
מלאה הלכתי. בעושר ובנים, דבר אחר: שהיתה מעוברת.
ענה בי. העיד עלי שהרשעתי לפניו, דבר אחר: ענה בי מדת הדין כמו וענה גאון ישראל.

פרק א, כב
בתחלת קציר שעורים. בקצירת העומר הכתוב מדבר.