פרק ג, ב
מדעתנו. קרובינו.
הנה הוא זורה. המוץ וונטו"ר בלע"ז.
הלילה. שהיה הדור פרוץ בגנבה וגזל והיה ישן בגורנו לשמור גורנו.

פרק ג, ג
ורחצת. מטנוף ע"ז שלך.
וסכת. אלו מצות.
ושמת שמלותיך. בגדים של שבת.
וירדת הגורן. וירדתי כתיב זכותי תרד עמך.
אל תודעי לאיש. לבועז.

פרק ג, ו
ותרד הגורן ותעש. היא אמרה לה ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך ואחר כך וירדת הגורן והיא לא עשתה כן אלא אמרה אם ארד כשאני מקושטת הפוגע בי והרואה אותי יאמר שאני זונה לפיכך ירדה בתחלה הגורן ואחר כך קשטה את עצמה כאשר צותה חמותה.

פרק ג, ז
וייטב לבו. עסק בתורה.
ותבא בלט. בנחת.

פרק ג, ח
ויחרד האיש. כסבור שד הוא ובקש לזעוק והיא אחזתו ולפפתו בזרועותיה.
וילפת. ואחז כמו (שופטים טז): וילפת שמשון.
והנה אשה. נתן ידו על ראשה והכיר שהיא אשה.

פרק ג, ט
ופרשת כנפך. כנף בגדך לכסותי בטליתך והוא לשון נישואין.
כי גואל אתה. לגאול נחלת אישי, כמו שנאמר (ויקרא כה): בא גואלו הקרוב אליו וגאל וגומר וחמותי ואני צריכות למכור נחלתנו ועתה עליך לקנות קנה גם אותי עמה שיזכר שם המת על נחלתו כשאבא על השדה יאמרו זאת אשת מחלון.

פרק ג, י
מן הראשון. אשר עשית עם חמותך.

פרק ג, יב
ועתה כי אמנם. אם כתיב ולא קרי כלומר משמע ספק ודאי יש גואל קרוב ממנו, ס"א אם משמע ספק והוא ודאי, אמר רבי יהושע בן לוי שלמון ואלימלך וטוב אחים היו ומהו אשר לאחינו לאלימלך לעולם קורא אדם את דודו , כענין שנאמר (בראשית יד) וישמע אברם כי נשבה אחיו והלא אברהם דודו היה כך היה בועז לאלימלך בן אחיו קרובו של מחלון, אבל טוב היה קרוב יותר.
קרוב ממני. שהוא אח ואני בן אח.

פרק ג, יג
ליני הלילה. ליני בלא איש.
חי ה'. אמרה לו בדברים אתה מוציאני קפץ ונשבע לה שאינה מוציאה בדברים ויש מרבותינו אמרו ליצרו נשבע שהיה יצרו מקטרגו אתה פנוי והיא פנויה בא עליה ונשבע שלא יבא עליה אלא על ידי נישואין.

פרק ג, יד
ויאמר אל יודע. מוסב על ותקם בטרם יכיר הוא זרז לקום כי אמר בלבו אין כבודי שיודע כי באה האשה הגורן.

פרק ג, טו
שש שעורים. אי אפשר לומר שש סאין שאין דרכה של אשה לשאת כמשאוי זה אלא שש שעורים ממש ורמז לה שעתיד לצאת ממנה בן שמתברך בשש ברכות: רוח חכמה ובינה, עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'.

פרק ג, יח
כי אם כלה. האיש את הדבר היום.