פרק ג, א
על משכבי בלילות. בצר לי שישבתי אפילה כל שלשים ושמנה שנה שהיו ישראל נזופים.
בקשתיו ולא מצאתיו. (שמות) כי אינני בקרבכם (שם) כי לא אעלה בקרבך.

פרק ג, ב
אקומה נא. ואבקשה (שמות לג) ויחל משה (שם לב) אעלה אל ה'.

פרק ג, ג
מצאוני השומרים. משה ואהרן.
את שאהבה נפשי ראיתם. מה מצאתם בפיו.

פרק ג, ד
כמעט שעברתי מהם. קרוב לפרישתם ממני לסוף ארבעים שנה.
עד שמצאתי. שהיה עמי בימי יהושע לכבוש שלשים ואחד מלכים.
אחזתיו ולא ארפנו. לא נתתי לו רפיון עד שהביאותיו אל משכן שילה בשביל כל זאת שעשה לי.

פרק ג, ה
השבעתי אתכם. האומות בהיותי גולה ביניכם.
אם תעירו ואם תעוררו. אהבת דודי ממני על ידי פתוי והסתה לעוזבו לשוב מאחריו.
עד שתחפץ. בעוד שאהבתו חפץ עלי.

פרק ג, ו
מי זאת עלה מן המדבר. כשהייתי מהלכת במדבר והיה עמוד האש והענן הולכים לפני והורגים נחשים ועקרבים ושורפין הקוצים והברקנים לעשות הדרך מישור והיה הענן והעשן עולין ורואין אותן האומות ומתמיהות על גדולתי ואומרות מי זאת כלומר כמה גדולה היא זאת העולה מן המדבר וגומר כתימרות עשן גבוה וזקוף כתמר.
מקטרת מר. על שם ענן הקטורת שהיה מתמר מעל מזבח הפנימי.
רוכל. בשם המוכר כל מיני בשמים.
אבקת. על שם שכותשין אותו ושוחקין הדק כאבק.

פרק ג, ז
הנה מטתו שלשלמה. אהל מועד והארון שהיו נושאין במדבר.
ששים גברים סביב לה. ששים רבוא סביב לה.
מגבורי ישראל. מיוצאי הצבא לבד פחותים מבן עשרים והיתרים על בני ששים.

פרק ג, ח
מלמדי מלחמה. מלחמתה של תורה וכן הכהנים הסובבים אותה החונים סביבות המשכן מלמדי סדר עבודתם.
איש חרבו. כלי זיינו הן מסורת וסימנים שמעמידים על ידם את הגירסא והמסרה שלא תשכח.
מפחד בלילות. פן ישכחוה ויבואו עליהם צרות וכן הוא אומר: (תהלים ב) נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך.

פרק ג, ט
אפריון עשה לו. זה אהל מועד שנקבע במשכן שילה עשה לו אפריון חופת כתר לכבוד.

פרק ג, י
רפידתו. משכבו ומשכנו על הכפרת שהוא זהב.
מרכבו ארגמן. זה הפרכת שהיה תלוי ורוכב על כלונסות מעמוד לעמוד.
תוכו רצוף. סדור ברצפת אהבה ארון וכפרת וכרובים ולוחות.
מבנות ירושלם. אלו ישראל יריאים ושלמים להקב"ה.

פרק ג, יא
בנות ציון. בנים שמצויינין לו במילה ובתפילין ובציצית.
בעטרה שעטרה לו אמו. אהל מועד שהוא מעוטר בגוונין תכלת וארגמן ותולעת שני. אמר רבי נחוניא שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבו אלעזר ברבי יוסי אי איפשר ששמעת מאביך מהו שעטרה לו אמו אמר לו משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה אוהבה ביותר לא זז מחבבה עד שקראה בתי, שנאמר: (תהלים מה) שמעי בת וראי לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, שנאמר: פתחי לי אחותי רעיתי לא זז מחבבה עד שקראה אמי, שנאמר: (ישעיה נא) שמעו אלי עמי ולאומי אלי האזינו ולאמי כתיב, עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו וכו'.
ביום חתונתו. יום מתן תורה שעטרוהו להם למלך וקבלו עולו.
וביום שמחת לבו. זה שמיני למילואים שנתחנך בו המשכן במדבר.