 |
 |
מדרש רבה למגילת קהלת
פרשה א
א - דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם (א,א)
זה שאמר הכתוב ברוח הקדש על ידי שלמה מלך ישראל:
(משלי כ"ב) חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב.
מעשה בר' חנינא בן דוסא
שראה בני עירו מעלין נדרים ונדבות לירושלים,
אמר: הכל מעלין לירושלים נדרים ונדבות, ואני איני מעלה דבר.
מה עשה?
יצא למדברה של עירו וראה שם אבן אחת ושבבה וסיתתה ומירקה,
ואמר: הרי עלי להעלותה לירושלים.
בקש לשכור לו פועלים, נזדמנו לו חמשה בני אדם.
אמר להן: מעלין לי אתם אבן זו לירושלים?
אמרו לו: תן לנו חמשים סלעים ואנו מעלים אותה לירושלם.
בקש ליתן להם ולא נמצא בידו דבר.
לשעה הניחוהו והלכו להם.
זימן לו הקדוש ברוך הוא חמשה מלאכים בדמות בני אדם.
אמר להם: אתם מעלין לי אבן זו?
אמרו לו: תן לנו חמשה סלעים ואנו מעלין לך אבנך לירושלים,
ובלבד שתתן ידך ואצבעך עמנו.
נתן ידו ואצבעו עמהם, ונמצאו עומדים בירושלים.
בקש ליתן להם שכרן ולא מצאן.
נכנס ללשכת הגזית ושאל בשבילם,
אמרו לו: דומה שמלאכי השרת העלו אבנך לירושלים,
וקראו עליו המקרא הזה:
חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב.קרי ביה: לפני מלאכים יתיצב.
אמר רבי סימון בשם ר' שמעון בן חלפתא:
לבלווטוס שהיה גדל בפלטין של מלכיםכך, (מ"א ג') בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה,
אמר לו המלך: שאל מה אתן לך?
אמר אותו בלווטוס:
אם שואל אני כסף וזהב או מרגליות טובות הוא נותן לי,
בגדים הוא נותן לי,
אלא אני שואל בתו והכל ינתן לי, בכלל בתו.
ויאמר אלהים שאל מה אתן לך.אמר שלמה: אם אני שואל כסף וזהב ומרגליות הוא נותן לי.
אלא הריני שואל את החכמה והכל בכלל.
הדא הוא דכתיב: (שם) ונתת לעבדך לב שומע.אמר לו הקדוש ברוך הוא:
החכמה שאלת,
ולא שאלת לך עושר וכבוד ונפש אויביך,
לפיכך החכמה והמדע נתון לך,
ועל ידי כן, גם עושר ונכסים וכבוד אתן לך.
מיד, (שם) ויקץ שלמה והנה חלום.
אמר רבי יצחק:
חלום עומד על כנו.
צפור מצויץ ויודע על מה מצייץ.
חמור נוהק ויודע על מה נוהק.
מיד, (שם) ויבא ירושלם ויעמד לפני ה' ויעל עולות ושלמים,
ויעש משתה לכל עבדיו.
אמר רבי יצחק:
מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה.
מיד שרתה עליו רוח הקודש,
ואמר: שלשה ספרים הללו:
משלי ושיר השירים וקהלת.
הדא הוא דכתיב: דברי קהלת בן דוד:
ב - דבר אחר:
[א] דברי קהלת בן דוד
שלשה נביאים על ידי שהיה נבואתן דברי קנתרין,
נתלת נבואתן בעצמן, ואלו הן:
דברי קהלת
(עמוס א') דברי עמוס
(ירמיה א') דברי ירמיהו
ולמה נקרא שמו ירמיה?
שבימיו נעשה ירושלים אירמיאה.
עמוס, למה נקרא שמו עמוס?
אמר רבי פנחס:
שהיה עמוס בלשונו.
אמרו אנשי דורו: הניח הקדוש ברוך הוא את כל בריותיו,
ולא השרה שכינתו אלא על הדין קטיע לישנא פסילוסא?!
קהלת למה נקרא שמו קהלת?
שהיו דבריו נאמרין בהקהל,
על שם שאמר:(מלכים א' ח') אז יקהל שלמה
ר' אחא בשם ר' הונא:
משמר נכנס, משמר יוצא לשמוע חכמת שלמה.
והוא, שמלכת שבא אמרה לו:
אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה.
וכתיב:(שם ד') ויבואו מכל העמים לשמוע את חכמת שלמה.
שלש שמות נקרא לו: ידידיה, קהלת, שלמה.
ר' יהושע אומר:
שבעה: אגור, יקה, למואל, איתיאל.
אמר שמואל:
עיקר אותנטייא שלהם, ידידיה, קהלת, שלמה.
מודה ר' שמואל באילין ארבעה,
אלא שנתכנה בהן שלמה ושנתנו להדרש.
אגור, שאגור בדברי תורה,
יקה, שהיה מקיא בדבריו, כספל הזה שמתמלא בשעתו,
ומתפנה בשעתו.
כך שלמה למד תורה בשעתה, ושכחה בשעתה.
למואל, שנם לאל בלבו ואמר: יכול אני להרבות ולא לחטוא.
איתיאל שאמר: אתי אל ואוכל.
בן דוד מלך בן מלך, חכם בן חכם, צדיק בן צדיק, אבגינוס בן אבגינוס
ר' יודן בשם ר' אלכסנדרי:
השור הזה, עד שלא נחתכו גידיו, נתלה הוא אפילו בגיד אחד משלו.
אבל משנחתכו גידיו, כמה חבלים וכמה מסמרות צריך לתלות בהן?!
כך, עד שלא חטא שלמה, היה נתלה בזכות עצמו.
וכיון שחטא, תלו לו בזכות אבותיו.
הדא הוא דכתיב:
(ישעיה ל"ז) ולמען דוד עבדי.
תני רבי שמעון בן יוחאי:
אשרי מי שזכה למלוך במקום מלכות.
להלן כתיב:(דברים א') אשר יושב בעשתרות באדרעי.
ברם הכא, מלך בירושלים במקום מלכות:
א - [ב] הבל הבלים
ר' הונא בשם ר' אחא אמר:
דוד אמר דבר אחד ולא פירשו, ופירשו שלמה בנו.
שלמה אמר דבר אחד ולא פירשו, ופירשו דוד אביו.
דוד אמר:(תהלים קמ"ד) אדם להבל דמה
לאיזה הבל?
אם להבל של תנור יש בו ממש,
אם להבל של כירה יש בו ממש,
בא שלמה בנו ופירש.
הדא הוא דכתיב:
הבל הבלים אמר קהלת.
ר' שמואל בר נחמן מתני לה בשם ר' יהושע בן קרחה:
לאדם ששופת שבע קדרות,
זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו,
והבל של עליונה אין בו ממש.
שלמה אמר: כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים ויעשם כצל.
באיזה צל?
אם כצלו של כותל, יש בו ממש.
אם כצלו של דקל, יש בו ממש.
בא דוד ופירש:(שם) ימיו כצל עובר.
ר' הונא בשם רב אחא:
כהדין עופא דעבר וטוליה עבר עמיה [=וצילו עבר אתו].
שמואל אמר:
כצילן של דבורים, שאין בו ממש של כלום.
ר' שמואל בר רב יצחק מתני לה בשם ר' שמעון בן אלעזר:
שבעה הבלים שאמר קהלת, כנגד שבעה עולמות שאדם רואה.
בן שנהדומה למלך נתון באיספקרפסטי והכל מחבקין ומנשקין אותו.
בן שתים ושלש דומה לחזיר שפושט ידיו בביבין.
בן עשר שנה קופץ כגדי.
בן עשרים כסוס נהים, משפר גרמיה ובעי אתתא.
נשא אשה הרי הוא כחמור.
הוליד בנים מעיז פניו ככלב, להביא להם מזונות.
הזקין הרי הוא כקוף.
הדא דתימר בעמי הארץ. אבל בבני תורה,
כתיב(מלכים א' א') והמלך דוד זקן,
אע"פ שהוא זקן - מלך.
ר' יהודה בר' סימון אמר:
שבעה הבלים שאמר קהלת כנגד שבעה ימי בראשית:
בראשון(בראשית א') בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.
וכתיב: (ישעיה נ"א) כי שמים כעשן נמלחו.
בשני יהי רקיע וכתיב (שם ל"ד) ונגלו כספר השמים.
בשלישי יקוו המים וכתיב (שם י"א) והחרים ה' את לשון ים מצרים.
ברביעי יהי מאורות וכתיב (שם כ"ד) וחפרה הלבנה.
בחמישי ישרצו המים וכתיב (צפניה א') אסף עוף השמים.
בששי נעשה אדם וכתיב (שם) אסף אדם ובהמה.
בשבת מאי אית לך למימר: (שמות ל"א) מחלליה מות יומת.
הדא אמר במזיד, אבל בשוגג יביא קרבן ויתכפר לו.
אמר ר' ברכיה:
כיון שראה אדם שבחו של שבת, שהמביא קרבן מתכפר לו,
התחיל משורר עליה להקדוש ברוך הוא, שבח ומזמור.
הדא הוא דכתיב:(תהלים צ"ב) מזמור שיר ליום השבת.
אמר רבי לוי:
אדם הראשון אמרו.
א - [ג] מה יתרון לאדם
אמר רבי בנימין:
בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת,
מפני שמצאו בו דברים מטין לצד מינות.
אמרו: הרי כל חכמתו של שלמה שבא לומר,
מה יתרון לאדם בכל עמלו?
יכול אף בעמלה של תורה?
חזרו ואמרו: לא אמר בכל עמל, אלא בעמלו.
בעמלו אינו עמל, אבל עמל הוא בעמלה של תורה.
אמר רבי שמואל בר' יצחק:
בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת,
על ידי שמצאו בו דברים שמטין לצד מינות.
אמרו: כל חכמתו של שלמה כך,
שאמר: שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך,
והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך.
ומשה אמר:(במדבר ט"ו) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.
ושלמה אמר: והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך.
הותרה הרצועה, לית דין ולית דיין.
כיון שאמר: ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט.
אמרו: יפה אמר שלמה.
ר' הונא ור' אחא בשם ר' חלפיי:
עמלו תחת השמש ואוצר לו למעלה מהשמש.
אמר רבי יודן:
תחת השמש אין לו, למעלה מן השמש יש לו.
ר' לוי ורבנן,
ר' לוי אמר:
מה הנאה יש לבריות אשר מסגלות במצוות ובמעשים טובים?
דיין, שאני מזריח עליהם אורה.
ורבנין אמרי:
מה הנאה יש אל הצדיקים שמסגלין במצוות ובמעשים טובים?
דיין, שאני עתיד לחדש פניהם כגלגל חמה.
דכתיב:(שופטים ה') ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
[הבאת העומר]
אמר רבי ינאי:
בנוהג שבעולם אדם לוקח ליטרה של בשר,
כמה צער וכמה יגיע רואה עד שיבשלנה.
ואני משיב לך רוחות ומעלה עננים,,
ומוריד גשמים וטללים,
ומגדל צמחין ומבשלן.
ועורך שלחן בפני כל אחד ואחד,
ונותן כל צרכיו, לכל אחד ואחד.
ולכל גויה וגויה כדי מחסורה,
ואין אתם מביאין לי את העומר?!
אמר ר' פנחס:
בנוהג שבעולם, אדם מכבס כסותו בימות הגשמים.
כמה צער וכמה יגיע רואה עד שינגבה?
ואני משיב לך רוחות, ומעלה עננים,
ומוריד גשמים וטללים,
ומגדל צמחים, ומכבסן ומבשלן ומנגבן.
ועורך שלחן לפני כל אחד ואחד,
ונותן כל צרכיו לכל אחד ואחד,
ולכל גויה וגויה כדי מחסורה,
ואין אתם מביאין לי את העומר?!
אמר רבי ברכיה:
פסנטורך [=טבח שלך] אנא ולית את מטעם לי מתבשילי, דאידע מהו צריך?
ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר:
סנטורך [=שומר] אנא ולית את יהיב לי מסנטריותי?!
אמר ר' אלעזר:
כתיב: (ירמיה ה') ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' וגו'.הא חייבין מן כדון לית אתון צריכין לי תלמוד לומר:
(שם) שבעות חקות קציר ישמר לנו.ישמר לנו משרב, ישמר לנו מהטללים רעים.
והוא שדוד אומר:(תהלים ס"ח) גשם נדבות תניף אלהים.
אם גשם היא צריכה - נדבה, ואם טללים היא צריכה - תניף אלהים.
תני ר' חייא:
כתיב: (ויקרא כ"ג) שבע שבתות תמימות תהיינה.אימתי? בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם.
אמר ר' אבא:
בא וראה כמה צער וכמה יגיע רואין עד שמביאין את העומר.
כדתנינן: כיצד עושין שלוחי בית דין?
יוצאין בערב יום טוב, ועושין אותו כריכות במחובר לקרקע,
כדי שיהא נוח ליקצר.
וכל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם,
כדי שיהיה נקצר בעסק גדול.
אמר ר' לוי
אמר לך הקדוש ברוך הוא:
אדם, הרי חרשת וזרעת וקצרת ועמרת,
ועשית ערמות ערמות,
אם איני מוציא לך מעט רוח יכול את לזרות?
ואפילו שכר אותו הרוחף אין אתה נותן לי?!
הווי,
ומה יתרון לו שיעמול לרוח?
רבי עשה סעודת משתה בנו,
קרא רבי לכל רבנן ואינשי [=שכח] למקרי בר קפרא,
אזל וכתב על תרעא:
אחר כל שמחתך מות, ומה יתרון לשמחתך?אמר: מאן עבד לן הדא?
אמרו: בר קפרא דאנשיתון למיקרי ליה לגרמיה חפיה הוא.
אזל ועבד אריסטון אוחרן, וקרא לכל רבנן וקרא ליה לבר קפרא,
ועל כל תבשיל ותבשיל, דהוה מניח קדמיהון,
הוה אמר עליה תלת מאה מתלין,על הדין תעלה.
והוה עריב להון, והות תבשילא צנין ולא טעמין ליה.
והוה רבי אמר למשומשנוהי:
למה תבשילינון עללין ונפקין ולא טעמין מידי?
אמרין ליה: בגין חד סב דיתיב תמן, וכיון דתבשילא עליל,
הוא אמר תלת מאה מתלין,
בהדין תעלה בגין כן תבשילא צנין ולא טעמין מידי.
סליק לגביה אמר ליה: למה את עביד כן? שביק אריסטון דיכלין.
אמר לו: לא תהא סבור דבגין מגיסך אתית,
אלא בגין דלא צווחת לי עם חבירי.
לא כן אמר שלמה:
מה יתרון לאדם וגו'
מאחר שדור הולך ודור בא,
מן דפייסן דין לדין עבדין שלמא.
אמר אבא בר קפרא לרבי:
ומה בעולם הזה שאינו שלך,
השפיע לך הקדוש ברוך הוא שלוה.
עולם הבא שכולו שלך, על אחת - כמה וכמה.
אמר רבי בנאה:
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל
בני דעו מה ביני לביניכם.
מה כתיב:(שמות ט"ו) עמר לגולגולת מספר נפשותיכם וגו'.
מן דיהבון אתון כלכון עומר, ולא עומר של חטין, אלא של שעורים.
אף על פי כן, תהיו זהירין להביא אותו בעונתו.
לפיכך, משה מזהיר את ישראל,
ואומר להם:(ויקרא כ"ג) והבאתם את עמר וגו'.
א - [ד] דור הולך ודור בא
ר' יודן בשם ר' לוי אומר:
אין לך בכל יום ויום שאין נולדין בו ששים רבוא,
ומתים בו ששים רבוא.
ומה טעם?
דור הולך ודור בא.
וזרח השמש ובא השמש
ר' ברכיה ור' יעקב בר אבונא, ור' חייא בר אבא,
בשם ר' לוי בר סיסי:
משזרח השמש ובא השמש, דור הולך ודור בא.
ומניין לדוד שהוא ששים רבוא?
שנאמר:(דברים א') אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה.
ואותו הדור ששים רבוא היה.
אמר רבי ברכיה:
היוצר הזה משקיע כבשונו.
מה שמשקיע ראשון, הוא אחרון.
ברם הכא, הלך ראשון בא ראשון,
הלך אחרון בא אחרון.
ב ר' לוי ור' יעקב גבולאי בשם ר' חנינא:
כדור הולך כן דור בא:
הולך חיגר בא חיגר,
הולך סומא בא סומא,
שלא יהו אומרים: אחרים המית ואחרים החיה,
דכתיב:(שם ל"ב) אני אמית ואחיה.
מי שאומר את החמורה, הוא אומר את הקלה.
אני אמית ואחיה, הרי חמורה.
וכל שכן:(שם) מחצתי ואני ארפא.
שהיא קלה ממנה.
אלא שאני מעמיד אותם במומיהון,
שלא יהו אומרים: אחרים המית ואחרים החיה.
אני אמית ואחיה, מחצתי, ואני חוזר ומרפאן.
ג - דבר אחר:
מחצתי ואני ארפא
רבי ר' חנינא בשם רבי שמעון בן לקיש,
ור' יהושע דסכנין בשם ר' יוחנן לוי בשם ר' יוחנן:
הכיתי אין כתיב כאן אלא, מחצתי
מחיצה שעשיתי בין העליונים לתחתונים,
שהעליונים קיימין והתחתונים מתים בעולם הזה.
אבל לעתיד לבא אין מיתה כל עיקר.
שנאמר:(ישעיה כ"ה) בלע המות לנצח.
אמר רבי אבא:
אף אותה מחיצה, אני חוזר ומרפא אותה.
מחצתי מחיצתי אני ארפא.
ד ר' אבא בר כהנא,
ואמרי לה בשם ר' אדא בר חוניא:
יהיה בעיניך דור שבא כדור שהלך.
שלא תאמר: אילו היה ר' עקיבא קיים,
הייתי קורא לפניו.
אילו היו ר' זירא ור' יוחנן קיימין,
הייתי שונה לפניהם.
אלא דור שבא בימיך וחכם שבימיך, כדור שהלך.
וחכמים הראשונים שהיו לפניך.
אמר רבי יוחנן:
כתיב:(שמואל א' י"ב) ה' אשר עשה את משה ואת אהרן וגו'.
וכתיב: (שם) וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל.
ירובעל, זה גדעון.
בדן, זה שמשון.
יפתח, כמשמעו.
וכתיב:(תהלים צ"ט) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו.
שקל הכתוב שלשה קלי עולם, עם שלשה גדולי עולם.
ללמדך שבית דינו של ירובעל, גדול וחשוב לפני הקדוש ברוך הוא,
כבית דינו של משה.
ובית דינו של שמשון,
כבית דינו של אהרן.
ובית דינו של יפתח,
כבית דינו של שמואל.
ללמדך, שכל מי שנתמנה פרנס על הציבור,
אפילו הוא קל שבקלים,
הרי הוא כאביר שבאבירים הראשונים.
שנאמר:(דברים י"ז) ובאת אל הכהנים הלוים,
ואל השופט אשר יהיה בימים ההם וגו'.
אין לי אלא שופט שבדורך, שופט שאינו בדורך מניין?
מה תלמוד לומר:ואל השופט אשר יהיה בימים ההם?
מלמד, שהשופט שבדורך, הרי הוא בזמנו כשופט שהיה בימים הראשונים.
וכן הוא אומר: אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה.
אמר רבי שמעון בן לקיש:
אין לך לשמוע אלא שופט שבדורך.
כתיב:(במדבר ל"ו) ויקרבו ראשי האבות למשפחות בני גלעד בן מכיר בן מנשה, ממשפחות בני יוסף, וידברו לפני משה ולפני הנשיאים, ראשי אבות לבני ישראל.
אמר רבי יודן:
האבות, אבות? אלא אלו נכנסין לארכי,
ואלו נשמטין מן הארכי, לפיכך פגמן הכתוב.
אמר רבי ברכיה:
כתיב:(ד"ה א' י"ב) ויהוידע הנגיד לאהרן.
וכי יהוידע היה נגיד לאהרן?
אלא, אילו היה אהרן קיים בדורו של יהוידע,
יהוידע היה גדול ממנו בשעתו.
אמר ר' סימאי:
כתיב:(שם ו') ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה וגו'.
וכי אהרן ובניו קיימים? והלא צדוק ובניו היו,
אלא ללמדך, שאילו היה אהרן ובניו קיימים,
צדוק היה גדול מהם בשעתו.
ר' הילל בריה דרבי שמואל בר נחמן מייתי לה מהכא:
(נחמיה ח') ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות,פגם הכתוב בכבודו של צדיק בקבר,
וישבו בסכות, כי לא עשו מימי יושע בן נון כן בני ישראל,
עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד.
בשביל פלוני בשעתו.
ורבנן מייתי לה מן הכא:
(עזרא ז') בן אבישוע בן פנחס בן אלעזר וגו'הוא עזרא עלה מבבל.
אלא אלו היה אהרן קיים,
היה עזרא גדול ממנו בשעתו.
א - [ד] והארץ לעולם עומדת
אמר רבי יהושע בן קרחה:
לא היה צריך קרא למימר,
אלא והארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם הוא עומד.
וכי מי נברא בשביל מי?
ארץ נברא בשביל דור,
או דור נברא בשביל הארץ?
לא ארץ בשביל דור,
אלא דור על ידי שאינו עומד בתפקידיו של הקדוש ברוך הוא,
לפיכך הוא בולה.
והארץ על ידי שהיא עומדת בתפקידיו של הקדוש ברוך הוא,
לפיכך אינה בולה.
אמר רבי שמעון בר יוחאי:
כתיב: (ישעיה ס"ה) כי כימי העץ ימי עמי.ואין עץ אלא תורה,
שנאמר:(משלי ג') עץ חיים היא למחזיקים בה.
וכי מי נברא בשביל מי?
התורה בשביל ישראל,
או ישראל בשביל תורה?
לא תורה בשביל ישראל,
אלא תורה שנבראת בשביל ישראל,
הרי היא קיימת לעולמי עולמים.
ישראל שנבראו בזכותה, על אחת - כמה וכמה!
אמר ר' יצחק:
מלכות נכנסת ומלכות יוצאת וישראל עומד לעולם.
הווי, והארץ לעולם עומדת.
רבי שמואל בשם ר' פלטיא דנוה:
מייתי ליה מן הדין קרייא:
(שופטים י"ח) ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו,וכי ארץ גולה או מטלטלת?
היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ.
אלא אלו ישראל שנקראו ארץ,
שנאמר:(מלאכי ג') ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ.
אתם תקראו ארץ חפץ.
אמר ר' ברכיה בשם ר' שמעון בן לקיש:
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא באדם ברא בארץ לדוגמא לו:
אדם יש לו ראש, והארץ יש לה ראש.
שנאמר:(משלי ח') וראש עפרות תבל.
אדם יש לו עינים. והארץ יש לה עינים.
שנאמר:(שמות י') וכסה את עין הארץ.
אדם יש לו אזנים, והארץ יש לה אזנים.
שנאמר:(ישעיה א') והאזיני ארץ.
אדם יש לו פה, והארץ יש לה פה.
שנאמר:(במדבר ט"ז) ותפתח הארץ את פיה.
אדם אוכל, והארץ אוכלת.
שנאמר:(שם י"ג) ארץ אוכלת יושביה.
אדם שותה, והארץ שותה.
שנאמר:(דברים י"א) למטר השמים תשתה מים.
אדם מקיא, והארץ מקיאה.
שנאמר:(ויקרא י"ח) ולא תקיא הארץ וגו'.
אדם יש לו ידים, והארץ יש לה ידים.
שנאמר:(בראשית ל"ד) והארץ הנה רחבת ידים.
אדם יש לו ירכים, והארץ יש לה ירכים.
שנאמר:(ירמיה ל"א) וקבצתים מירכתי ארץ.
אדם יש לו טבור, והארץ יש לה טבור.
שנאמר:(יחזקאל ל"א) יושבי על טבור הארץ.
אדם יש לו ערוה, והארץ יש לה ערוה.
שנאמר:(בראשית י"ב) לראות את ערות הארץ באתם.
אדם יש לו רגלים, והארץ יש לה רגלים.
שנאמר: והארץ לעולם עומדת.
מה היא עומדת? מעמדת.
ר' אחא ורבנן ר' אחא אמר:
תפקידיה.
רבנן אמרי:
מזונותיה.
אמר רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא:
לפי שבעולם הזה אדם בונה בנין, ואחר מבלה.
נוטע נטיעה, ואחר אוכל.
אבל לעתיד לבא,
לא יבנו ואחר ישב,
לא יטעו ואחר יאכל.
שנאמר:(ישעיה ס"ה) כי כימי העץ ימי עמי, ומעשי ידיהם יבלו בחירי.
א - [ה] וזרח השמש
ר' ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא אמר:
וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש?
אלא מה הוא כן?
עד שלא ישקע שמשו של צדיק זה,
הוא מזריח שמשו של צדיק אחר.
יום שמת ר' עקיבא, נולד רבי,
וקראו עליו פסוק זה:
וזרח השמש ובא השמש.
יום שמת רב אדא בר אהבה, נולד רב המנונא בריה,
וקראו עליו:
וזרח השמש ובא השמש
יום שמת רב המנונא, נולד ר' אבין בריה,
וקראו עליו:
וזרח השמש ובא השמש.
יום שמת ר' אבין, נולד אבא הושעיא איש טריא,
וקראו עליו:
וזרח השמש ובא השמש.
עד שלא השקיע שמשה של שרה, הזריח שמשה של רבקה.
הדא הוא דכתיב: (בראשית כ"ב) ובתואל ילד את רבקה,
ואחר כך: ותמת שרה בקרית ארבע
וכתיב: (שם כ"ד) ויביאה יצחק האהלה שרה אמו
עד שלא השקיע שמשו של משה, הזריח שמשו של יהושע.
עד שלא השקיע שמשו של יהושע, הזריח שמשו של עתניאל והוא יעבץ.
וכן כולם בכל דור ודור
הווי,
וזרח השמש ובא השמש.
ב - תני בשם ר' נתן:
גלגל חמה יש לו נרתק.
הדא הוא דכתיב: (תהלים י"ט) לשמש שם אהל בהם.ובריכה של מים לפניו.
ובשעה שהוא רוצה לצאת, הוא משולהבת,
והקדוש ברוך הוא מתיש כוחו במים,
כדי שלא ישרוף את העולם.
אבל לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מערטלו,
ומהשתקו ומנרתקו ומלהט אותו ברשעים.
שנאמר:(מלאכי ג') כי הנה היום בא בוער כתנור וגו'.
ר' ינאי ור' ישמעאל תרויהון אמרין:
אין גיהנם לעתיד לבא, אלא שמש היא יוצאה,
צדיקים נהנין ממנה. מניין?
שנאמר:(שם) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה.
ורשעים נדונין בה,
שנאמר:(שם) ולהט אותם היום הבא:
א - [ו] הולך אל דרום וסובב אל צפון.
הולך אל דרום ביום,
וסובב אל צפון בלילה.
סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח
אלו פני מזרח ומערב.
ועל סביבותיו שב הרוח -
אמר רבי יהושע בן חנניה:
הרוח הזה, בשעה שהוא יוצא בעולם,
הקדוש ברוך הוא מחשלו בהרים, ומשברו בגבעות,
ואומר לו: תן דעתך שלא תזיק לבריותי.
ומה טעם?(ישעיה נ"ז) כי רוח מלפני יעטוף.
משלהי ליה היך,
כמה דאת אמר:(יונה ב') בהתעטף עלי נפשי.
כל כך למה?
בשביל ונשמות אני עשיתי.
אמר רבי הונא:
בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל,
ובקשה הרוח להחריב את העולם כולו על יושביו.
אחת בימי איוב
ואחת בימי אליהו
ואחת בימי יונה
אחת בימי איוב
שנאמר:(איוב א') והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר.
ואחת בימי אליהו
שנאמר:(מלכים א' י"ט) והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק,
מפרק הרים ומשבר סלעים.
ואחת בימי יונה
שנאמר:(יונה א') וה' הטיל רוח גדולה אל הים.
אמר רבי יהודה בר שלום:
אותו הרוח שהיה בימי איוב,
לא היה בעולם, אלא בשביל אותו הבית בלבד.
ואותו של יונה,
לא היה בעולם, אלא בשביל אותה ספינה בלבד.
ואין לך קוזמיקון, אלא אותו של אליהו.
שנאמר:(מלכים א' י"ט) ויאמר צא ועמדת בהר לפני ה' וגו'
רבי חייא בר תנחום ואמרי לה בשם ר' יוחנן:
לעולם אין מלך המשיח בא,
עד שיעמדו כל הנשמות שעלו במחשבה להבראות.
ואלו הן הנשמות האמורות, בספרו של אדם הראשון.
שנאמר:(בראשית ה') זה ספר תולדות אדם:
א - [ז] כל הנחלים הולכים אל הים
ומהיכן הארץ שותה?
ר' אליעזר ור' יהושע -
ר' אליעזר אומר:
מימי אוקינוס היא שותה.
דכתיב:(שם ב') ואד יעלה מן הארץ והשקה.
אמר לו ר' יהושע:
מימי אוקינוס, לא מים מלוחין הן?
אמר לו: מתמתקין הן בעבים.
דכתיב:(איוב ל"ו) אשר יזלו שחקים.
איכן הם נעשים נוזלים? בשחקים.
ור' יהושע אומר:
ממים העליונים היא שותה.
דכתיב:(דברים י"א) למטר השמים תשתה מים.
והעננים מתגברין מן הארץ עד לשמים,
ומקבלין אותן כמפי הנוד.
דכתיב:(איוב ל"ו) יזקו מטר לאדו.
וחושרין אותה ככברה ואין טיפה נוגעת בחברתה.
דכתיב:(תהלים י"ח) חשכת מים עבי שחקים.
ולמה קורא אותן שחקים?
שהם שוחקין את המים.
ר' אבא בר כהנא אמר:
כהדין מסוסא.
ר' שמואל בר נחמן אמר
כדקין הללו של בהמה.
דאמר ר' יהושע:
קשה יום ירידת גשמים,
שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית.
ומה טעם?(איוב ט') עושה גדולות ואין חקר נפלאות עד אין מספר.
במה?
הנותן מטר על פני ארץ גו':
ב - כיצד הארץ שותה?
ר' יהודה ור' סימון ורבנן,
ר' יהודה אומר:
כהדין נילוס, דמשקה, וחוזר ומשקה.
ר' סימון אמר:
כמין תיבה, כהדין קבריאל, דמרבי וקבר.
ורבנן אמרי:
כמין תווהא, (=נהר בבבל).
ולמה הוא קורא אותו תווהא?
שהוא חוזר ומשקה אחת לארבעים שנה,
ממנו היתה הארץ שותה מתחילה.
שנאמר:(בראשית ב) ואד יעלה מן הארץ.
וחזר בו הקדוש ברוך הוא,
שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלה
ר' שמואל בר נחמן בשם ר' חנינא דציפורי
ואית דאמרי ר' חנין דצפורי בשם ר' שמואל בר נחמן:
בשביל ארבעה דברים חזר בו הקדוש ברוך הוא,
שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן:
בשביל בעלי זרוע,
ובשביל להדיח טללים רעים,
ושיהא הגבוה שותה כנמוך,
ושיהו הכל נושאין עיניהם לשמים.
שנאמר:(איוב ה') לשום שפלים למרום וגו':
ג - דבר אחר:
כל הנחלים הולכים אל הים
זה אוקיינוס.
והים איננו מלא
זה אוקיינוס, שאינו מתמלא לעולם.
מעשה בר' אליעזר ור' יהושע שהיו פורשין בים הגדול.
נכנסה הספינה למקום שהמים לא היו מהלכין,
אמר לו: רבי אליעזר לרבי יהושע:
לא באנו לכאן, אלא לנסיון.
מלאו משם חבית מלא מים.
מכיון דאתון לרומי.
אמר לון אדריאנוס: מי אוקיינוס מה הן?
אמרין ליה: מים בולעים הן למים.
ואמר לון: אפשר כל הנחלים שם, ואינן מתמלאין?
אמרין ליה: בולעין הן לכל מים שבעולם.
אמר לון: איני מאמין לכם, עד דתחמון לי לכאן.
נסבון המים שלקחו ממי אוקיינוס, ומלון לוקניתא מים.
והוון יהבין בגויה מים, והן בולעין להון.
על דעתיה דר' אליעזר, משם הם שואבין.
ועל דעתיה דר' יהושע, לשם הם שבים ללכת.
ד דבר אחר:
כל הנחלים הולכים אל הים -
כל חכמתו של אדם אינה אלא בלב.
והים איננו מלא והלב אינו מתמלא לעולם.
תאמר שמשעה שאדם מוציא חכמתו מלבו,
שוב אינה חוזרת עליו לעולם.
תלמוד לומר:שם הם שבים ללכת.
ה - דבר אחר:
כל הנחלים כל התורה שאדם לומד אינה אלא בלב.
והים איננו מלא והלב איננו מלא, לא הנפש שבעה לעולם.
שנאמר: וגם הנפש לא תמלא.
תאמר: שמשעה שאדם מוציא את תלמודו לאחר,
שוב אינה חוזרת עליו.
תלמוד לומר: שם הם שבים ללכת.
דכתיב:(דברים ו') והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך
מטרונה אחת שאלה את רבי יוסי בר חלפתא.
אמרה ליה: מהו דין שנאמר (דניאל ב') יהב חכמתא לחכימין.
לא הוה צריך קרא למימר,
אלא יהב חכמתא ללא חכימין,
ומנדעא ללא ידעי בינה?!
אמר לה: משל, אם יבאו אצלך שני בני אדם
ללות ממך ממון, אחד מהן עשיר ואחד מהן עני,
לאיזה מהן את מלוה. לעשיר או לעני?
אמרה לו: לעשיר.
אמר לה: ולמה?
אמרה לו:ף שאם אבד העשיר ממוני,
יש לו מהיכן יפרע.
אבל אם איבד העני ממוני,
מאין יפרע לי?
אמר לה: ולא ישמעו אזניך מה שאת מוציאה מפיך?!
אילו נתן הקדוש ברוך הוא חכמה לטפשים,
היו יושבין והוגין בה בבתי כסאות,
ובבתי תיאטריאות ובבתי מרחצאות,
אלא נתן הקדוש ברוך הוא חכמה לחכימין,
והם יושבין והוגין בה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות,
הווי, יהיב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה.
ו - דבר אחר:
כל הנחלים הולכים אל הים.
כל הגרים אינן נכנסין אלא בישראל,
והים איננו מלא -
וישראל ממניינן אינן חסרין לעולם.
שנאמר:(במדבר כ"ג) מי מנה עפר יעקב.
שמא תאמר שכל מי שאיננו מתגייר בעולם הזה,
מתגייר בעולם הבא?
תלמוד לומר:(ישעיה נ"ד) הן גור יגור.
מכאן ואילך,
אפס מאותי,הפסק מאתי.
מאן גבי,
מי גר אתך?בעולם הזה.
עליך יפול,לעולם הבא.
אמר ר' יוחנן:
ולא עוד, אלא במקום שהוא מתגייר,
משם הוא נוטל חלקו.
שנאמר:(יחזקאל מ"ז) והיה בשבט אשר גר הגר וגו'.
ז - דבר אחר:
כל הנחלים הולכים אל הים -
כל המתים אינן נכנסין אלא לשאול,
והשאול אינו מתמלא לעולם.
שנאמר:(משלי כ"ז) שאול ואבדון לא תשבענה וגו'.
תאמר משהם מתים בעולם הזה,
שוב אינם חיים לעולם הבא?!
תלמוד לומר: אל מקום שהנחלים הולכים,
שם הם שבים ללכת.
למקום שהמתים מתכנסין לעולם הבא,
שם הם שבים ועתידים לומר שירה לימות המשיח.
מאי טעמא?(ישעיה כ"ד) מכנף הארץ זמרות שמענו.
ואומר: (שם כ"ו) יחיו מתיך נבלתי יקומון.
ח - דבר אחר:
כל הנחלים הולכים אל הים
כל ישראל אינם מתכנסין אלא לירושלים,
ועולים בפעמי רגלים בכל שנה ושנה.
והים איננו מלא
וירושלים אינה מתמלאת לעולם.
דתנינן: עומדין צפופים ומשתחוים רווחים.
ר' שמואל בר חובה בשם ר' אחא אמר:
ארבע אמות ריוח בין כל אחד ואחד, ואמה מכל צד,
כדי שלא יהא שומע תפלתו של חבירו ויטעה.
אל מקום שהנחלים הולכים
למקום שישראל מתכנסין בעולם הזה.
שם הם מתכנסין לעולם הבא, לעתיד לבא.
שנאמר:(שם כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול,
ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים,
והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים.
ט - דבר אחר:
כל הנחלים הולכים אל הים
כל הממון אינו עולה אלא למלכות אדום,
ומלכות אדום אינה מתמלאת לעולם.
דאמר רבי לוי:
כתיב: (משלי כ"ז) ועיני האדם לא תשבענה.ועיני אדום לא תשבענה,
תאמר משהממון נכנס באדום, שוב אינו חוזר לבעליו.
תלמוד לומר:אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת.
למקום שהממון מתכנס למלכות אדום בעולם הזה,
משם הוא מתפזר לימות המשיח.
דכתיב:(ישעיה כ"ג) והיה סחרה ואתננה קדש לה' וגו'
ר' ישמעאל בר' יוסי בעא קמיה רבי:
אמר ליה:מהו דין? דכתיב: (שם) כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה.
אמר לו: כגון את וחבריך ושני עטופי סדינים כיוצא בך,
שאין אתם חשובים בעצמכם כלום.
אמר רבי ירמיה בן אלעזר:
עתיד הקדוש ברוך הוא לחדש מאור פניהם של צדיקים לעתיד לבא.
הא כמאן דאמר:(שופטים ה') ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
כשם שהוא מחדש פניהם, כך הוא מחדש לבושיהם.
יומא דין סימיסריקון, מחר אולוסריקון.
אמר לו:מהו דין דכתיב: (ישעיה כ"ג) לאכל לשבעה ולמכסה עתיק.
אמר לו: יומא דין ארסקינון, ולמחר אולוסריקון.
א - [ח] כל הדברים יגעים, לא יוכל וגו'
דברי הבטלה מיגעין את האדם.
קורא היום - כבוש שמה.
סלע כעופרת - מעוט חתיכות.
מתפללות בטור מסכן - חתוכין שרויין חתוכין.
שור משפט בטור מסכן - תרדין בחרדל.
ר' יונתן נשר שעריה.
אזל להדיה מוגדלה דצבעיה מיתאסייא הוה תמן חד ספר.
אמר: בשביל שערך באתה לכאן לרפאתו?
אמר לו: שיטפו מאלל והא סבית שיש בה סעל לרפאתו,
ואני הועתקתי לכאן להחיש מחיה.
קם ורבע ליה על רגליו,
אמר ליה: כאן בריש מישתעי קמיה דרב באורתא.
ב - דבר אחר:
כל הדברים יגעים,
דברי אומנות מיגעין.
רבי אליעזר בשם רבי חנינא בריה דר' אבהו:
הוה אמר הדין עובדא הוה באיתתא,
שהוליכה את בנה אצל הנחתום בקיסרין.
אמרה ליה: אליף ית בני אומנות!
אמר לה: ישב אצלי חמש שנים,
ואני מלמדו חמש מאות מינין בחטה.
ישב אצלו ה' שנים, ולמדו חמש מאות מינין בחטה.
ואמר לה: ישב אצלי ה' שנים אחרות,
ואני מלמדו אלף מינין בחטה,
וכמה מינין אית בחטה?
רבנן אמרי:
בחטי מנית, חטין דמנין.
ר' אחא אמר:
חמש מאות מינין בחטה, מנין, מנית.
ר' חנינא ור' יונתן
תרויהון יתבון וחשבון וקומון, על שתין.
ועוד רבי אליעזר בשם רבי יוסי אמר:
עובדא הוה בהדא איתתא בקיסרין,שמע רבי ואמר:
שהוליכה את בנה אצל חד פרכוניס.
אמרה ליה: למד את בני אומנות!
אמר לה: ישב אצלי ארבע שנים,
ואני מלמדו מאה מינין בביצה.
וישב אצלו ארבע שנים,
ולמדו מאה מינין בביצה.
אמר לה: ישב עמי ד' שנים אחרות,
ואני מלמדו מאה מינין אחרים בביצה.
לא ראינו טובה מימינו.
ג - דבר אחר:
כל הדברים יגעים
דברי מינות, מיגעין את האדם.
מעשה ברבי אליעזר שנתפס לשום מינות.
נטלו אותו הגמון והעלו על הבימה לדון אותו.
אמר לו: רבי, אדם גדול כמותך יעסוק בדברים בטלים הללו?
אמר לו: נאמן עלי הדיין.
והוא סבר שבשבילו אמר,
והוא לא אמר אלא לשום שמים.
אמר לו: מאחר שהאמנתני עליך,
אף אני הייתי סבור ואומר:
אפשר שישיבות הללו טועות הן בדברים בטלים הללו?
דימוס, פטור אתה!
אחר שנפטר ר' אליעזר מן הבימה,
היה מצטער על שנתפס על דברי מינות.
נכנסו תלמידיו אצלו לנחמו, ולא קבל.
נכנס רבי עקיבא אצלו.
אמר לו: רבי, שמא אחד מן המינין אמר לפניך דבר, וערב לפניך?
אמר לו: הן. השמים! הזכרתני.
פעם אחת הייתי עולה באיסטרטא של צפורי,
ובא אלי אדם אחד, ויעקב איש כפר סכניא שמו.
ואמר לי דבר אחד, משום פלוני והנאני הדבר.
ואותו הדבר היה.
כתוב בתורתכם:(דברים כ"ג) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב.
מה הן?
אמרתי לו: אסורין.
אמר לי: לקרבן אסורים, לאבדן מותר?
אמרתי לו: ואם כן מה יעשה בהם?
אמר לי: יעשה בהן בתי מרחצאות ובתי כסאות.
אמרתי לו: יפה אמרת!
ונתעלמה ממני הלכה לשעה.
כיון שראה שהודתי לדבריו,
אמר לי: כך אמר פלוני, מצואה בו ולצואה יצאו.
שנאמר:(מיכה א') כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו.
יעשו כורסוון לרבים.
והנאני. ועל אותו הדבר נתפשתי לשם מינות.
ולא עוד אלא שעברתי על מה שכתוב בתורה:
(משלי ה') הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה.הרחק מעליה דרכך, זו המינות,
ואל תקרב אל פתח ביתה, זו זנות.
למה?
כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה.
עד כמה?
אמר רבי חסדא:
עד ארבע אמות.
מכאן היה מת ר' אלעזר בן דמא בן אחותו של רבי ישמעאל,
שנשכו נחש, ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו, בשום פלוני,
ולא הניחו ר' ישמעאל.
אמר: אין אתה רשאי בן דמא.
אמר לו: הנח לי ואני אביא לך ראיה מן התורה שהוא מותר.
ולא הספיק להביא לו ראיה, עד שמת.
ושמח ר' ישמעאל ואמר: אשריך בן דמא שיצתה נשמתך בטהרה,
ולא פרצת גדרן של חכמים.
שכל מי שפורץ גדרן של חכמים, סוף שהפורעניות באות עליו.
שנאמר:ופורץ גדר ישכנו נחש.
ולא נשוך היה?
אלא שלא ישכנו נחש לעתיד לבא.
ומה הוה ליה ביה?
(ויקרא י"א) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם,ולא שימות בהם.
ד - מעשה באשה אחת שבאת אצל ר' אליעזר להתגייר
אמרה לו: רבי קרבני.
אמר לה: פרטי את מעשיך.
אמרה: בני הקטן, מבני הגדול.
נזף בה.
הלכה אצל ר' יהושע וקבלה.
אמרו לו תלמידיו:
ר' אליעזר מרחק ואתה מקרב?!
אמר להם: כיון שנתנה דעתה להתגייר,
אינה חיה לעולם.
דכתיב:(משלי ב') כל באיה לא ישובון.
ואם שבו,
לא ישיגו ארחות חיים.
חנינא בן אחי ר' יהושע אזל להדיה כפר נחום
ועבדון ליה מינאי מלה, ועלון יתיה רכיב חמרא בשבתא.
אזל לגביה יהושע חביביה, ויהב עלוי משח ואיתסי.
אמר לו: כיון דאיתער בך חמרא דההוא רשיעא,
לית את יכיל שרי בארעא דישראל.
נחת ליה מן תמן לבבל, ודמך תמן בשלמיה.
תרגום:
חנניה בן אחי רבי יהושע הלך לעבר כפר נחום [=מושב נוצרים]
ועשו לו המינים כישוף, והחזירוהו לעירו רכוב על חמור בשבת.
הלך ליהושע דודו, ונתן עליו שמן ונרפא.
אמר לו רבי יהושע: כיוון שפגעו בך הנוצרים,
אין אתה יכול לשהות בארץ ישראל.
ירד לבב, ומת שם בשלום.
ר' יונתן ערק חד מן תלמידוי לגביהון
אזל ואשכחיה עבד בן אפטוניות.
שלחון מיניא בתריה,
כך אמרין ליה:
ולא כך כתיב:(משלי א') גורלך תפיל בתוכנו, כיס אחד יהיה לכולנו.
והוה פרח ואינון פרחין בתריה.
אמרין ליה: רבי איתא גמול חסדא להדא כלתא.
הלך ומצאן עסוקים בריבה אחת.
אמר לון: כן ארחיהון דיהודאי עבדין?!
אמרין ליה:ולא כן כתיב בתורה גורלך תפיל בתוכנו כיס וגו'.
והוה פרח ואינון פרחין בתריה, עד דמטא לתרע וטרד באפיהון.
אמרין: ר' יונתן, אזיל גלוג לאמך, דלא הפכת ולא איסתכלת בן,
דאילו הפכת ואיסתכלת בן, יותר מן מה דהוינן פרחין בתרך, הוית פריח בתרן.
תרגום:ר' יהודה בן נקוסה
אחד מתלמידי רבי יונתן ברח והצטרף אליהם [=לנוצרים]
הלך רבי יונתן ומצאו עוסק בזנות
שלחו המינים לר' יונתן ואמרו לו: וכי לא כתוב "כיס אחד לכולנו"?
בקשוהו לשמח כלה, ומצאם מקלקלים עמה.
אמר להם: כך עושים יהודים?
פרח באויר לברוח מהם, והם פרחו באויר לרדוף אחריו.
עד שהגיע לביתו, וטרק הדלת בפניהם.
אמרו לו: אמור לאמך בשמחה, כי נצחתנו, כי לא הסתכלת במעשינו.
לו הסתכלת במעשינו, הייתה אתה רודף אחרינו ולא אנו אחריך.
היו המינין מתעסקין עמו.
היו שואלים אותו ומשיב, שואלין אותו ומשיב.
אמר לון: על מגן אתון מגיבין אתון.
נעביד בינינן דכל בר נש דנצח חבריה,
יהא פצע מוחיה דחבריה בקורנס.
והוא נצח לון, ופצע מוחיהון עד דאיתמלאון פיצעין פיצעין.
וכיון דאתא,
אמרין ליה תלמידוי: רבי סייעוך מן השמים ונצחת!
אמר לון: ועל מגן, לכו והתפללו על אותו האיש ועל אותה החמת,
שהיתה מלאה אבנים טובות ומרגליות, אבל עכשיו מלאה פחמין.
תרגום:
על חינם אתם משבחים אותי. התפללו עלי שבמקום לעסוק בתורה
עסקתי בויכוחים אלה.
ה - דבר אחר:
כל הדברים יגעים -
אפילו דברי תורה מיגעין את האדם.
בתחילה, אדם נכנס ללמוד תורה,
והן מטהרין לו את הטמא ומטמאין את הטהור.
והוא אינו יודע, שכל מה שהן מתישין בהן כוחו,
סוף שהוא מוציא קלות וחמורות וגזרות שוות,
וטומאה וטהרה ואיסור והיתר.
ו - לא תשבע עין מראות וגו'
אמר שמואל בר נחמן:
כל טובות וברכות ונחמות שראו הנביאים בעולם הזה,
לא לחנם ראו.
אלא על ידי שהיו הוגין ועושין מצוות וצדקות,
ואם תאמר שראו,
כבר נאמר:(ישעיה ס"ד) עין לא ראתה אלוהים זולתך וגו'.
ואם תאמר שלא ראו, כבר ראו מקצת,
שנאמר:(עמוס ג) כי לא יעשה ה' אלוהים דבר,
כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.
כיצד ראו?
ר' ברכיה אמר:
כמבין סידקו של פתח.
ר' לוי אמר:
ראו, ומתן שכרן לא ראו.
אמר רבי שמעון בן חלפתא:
כל טובות וברכות ונחמות שראו הנביאים בעולם הזה,
לבעלי תשובה ראו.
אבל מי שלא טעם חטא מימיו,
עין לא ראתה וגו'.
א -[ט] מה שהיה הוא שיהיה
רבנן אמרי:
לעתיד לבא הדורות מתכנסין לפני הקדוש ברוך הוא,
ואומרים לפניו:
רבונו של עולם, מי יאמר לפניך שירה תחלה?
ואומר להם: לשעבר לא אמר שירה לפני, אלא דורו של משה.
ועכשיו לא יאמר שירה לפני אלא הוא.
מאי טעמא?
שנאמר:(ישעיהו מב) שירו לה' שיר חדש תהלתו בקצה הארץ,
יורדי הים ומלואו וגו'.
מעשה ושלחה מלכות אצל רבותינו,
ואמרה להם: שלחו לנו קסלופנוס אחד משלכם.
אמרו: כמה קסלופנוס יש להם?
והם מבקשין ממנו קסלופנוס אחד?!
כמה מקות פנסין יש להם?
כמה אבנים טובות ומרגליות יש להם?
כמדומין אנו שאין מבקשין ממנו, אלא מאיר פנים בהלכה.
שלחו להם את ר' מאיר,
והיו שואלין אותו והוא משיב, שואלין אותו והוא משיב.
ובסוף שאלו אותו: למה נקרא שמו חזיר?
אמר להם: שהוא עתיד להחזיר את המלכות לבעליה.
ועוד ישב ר' מאיר ודרש:
עתיד זאב להיות גזוז מילתן, והכלב גלבטינון.
אמרו לו: דייך ר' מאיר,
ואין כל חדש תחת השמש.
רבנן אמרין:
לעתיד לבא, הקדוש ברוך הוא מוציא כרוז ומכריז ואומר:
כל מי שלא אכל בשר חזיר מימיו, יבא ויטול שכרו.
והרבה מאומות העולם שלא אכלו בשר חזיר מימיהם,
והם באים ליטול שכרן.
באותה שעה הקדוש ברוך הוא אומר:
נשתכרו אלו שני עולמות, לא דיין שאכלו עולמן,
אלא הם מבקשין לאכול עולמן של בני עוד?!
באותה שעה הקדוש ברוך הוא מוציא כרוז,
פעם שנייה ומכריז ואומר:
כל מי שלא אכל בשר נבלות וטרפות שקצים ורמשים
אם לא אכל משלו, אכל משל חבירו.
הווי, למה נקרא שמו חזיר?
שעתיד להחזיר הגדולה והמלכות לבעליה.
עורות תחשים מה הן?
ר' יהודה אומר:
אלטינון.
ר' נחמיה אומר:
גלטינון.
ר' יוחנן אומר:
מין חיה גדולה, הראה הקדוש ברוך הוא למשה,
ועשה הימנה צורך המשכן וגנזה.
ר' אבין אמר:
קרש היה שמה.
תני ר' הושעיה:
קרן אחת היתה לו במצחו,
שנאמר:(תהלים סט) ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס וגו'.
מקרין תרתי שמע מינה.
אמר רבי חנינא בר יצחק:
מקרן כתיב.
רבי ברכיה אמר בשם רבי יצחק:
כגואל ראשון, כך גואל אחרון.
מה גואל ראשון נאמר:
(שמות ד) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור.כך גואל אחרון,
שנאמר:(זכריה ט') עני ורוכב על החמור.
מה גואל הראשון הוריד את המן
שנאמר (שמות ט"ז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים.אף גואל אחרון יוריד את המן.
שנאמר:(תהלים ע"ב) יהי פסת בר בארץ.
מה גואל ראשון העלה את הבאר.
אף גואל אחרון יעלה את המים.
שנאמר:(יואל ד') ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים.
ב - [י]. יש דבר שיאמר ראה זה, חדש הוא
כתיב: (דברים ט') ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלהים,
ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל.
אמר ר' יהושע בן לוי:
עליהם ועליהם.
כל ככל.
דברים הדברים.
המצווה כל המצווה.
ללמדך שמקרא ומשנה, הלכות, תוספתות והגדות,
ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות,
כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני.
מניין ממה שכתוב:
יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא?
והרי חברו מוכיח עליו כבר היה לעולם.
ר' ברכיה בשם רבי חלבו:
לאחד שהיתה סלע צרורה בכנפיו ונפלה ממנו.כך שמעת תורה מפי תלמיד חכם,
ליתן גדולה ממנה, אין המקום מחזיק.
ליתן קטנה ממנה, אינה מתמלאה.
ליתן כיוצא בה, המקום מתמלא.
יהי בעיניך כאלו שמעוה אזניך מהר סיני.
הוא שהנביא מקנתרן ואומר להם:
(ישעיה מ"ח) קרבו אלי שמעו זאת,אמרי ליה: למה לא אמרת לן?
לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני.
אמר להם: שלא נבראו בי קינים, ועכשיו שנבראו בי קינים.
(שם) ועתה ה' אלהים שלחני ורוחו.
א - [יא] אין זכרון לראשונים
אמר רבי אחא:
אין זכרון לראשונים זה דור המבול,
וגם לאחרונים אלו הסדומיים.
ועל מי נאמר עם שיהיו לאחרונה?
אלו ישראל.
שנאמר:(במדבר ב') לאחרונה יסעו לדגליהם.
ר' יודן בשם ר' שמעון בן שקפא אמר:
אין זכרון לראשונים אלו המצריים,
וגם לאחרונים אלו העמלקים.
ועל מי נאמר למחות את זכר עמלק? לישראל.
שנאמר:(דברים כה) תמחה את זכר עמלק.
כמה נסים נעשו לישראל משיצאו ממצרים, ועד שלא יצאו ישראל ממצרים?
עליהם הוא אומר: אין זכרון לראשונים וגם לאחרונים שיהיו.
ולמי אני נותן זכרון? לנסים של עולם הבא.
דכתיב: (ירמיה כ"ג) ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים,
אלא כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מכל הארצות וגו'.
כמה נביאים עמדו להם לישראל ולא נתפרשו שמותן?
אבל לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא בא ומביאן עמו. היינו
דכתיב:(זכריה י"ד) ובא ה' אלהי כל קדשים עמך
אמר רבי זירא:
כמה חסידים ובני תורה היו ראויין לימנות?
כגון: יהודה ב"ר חזקיה, עליהם הוא אומר: וגם לאחרונים.
אבל לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא,
עתיד להמנות לו חבורה של צדיקים משלו,
ומושיבן אצלו בישיבה גדולה.
שנאמר:(ישעיה כ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו'
ונגד זקניו כבוד.
ונגד מלאכיו ונגד גדודיו ונגד כהניו לא נאמר,
אלא ונגד זקניו כבוד.
אמר רבי אבין בשם רבי שמעון בן יוחאי:
עתיד הקדוש ברוך הוא לישב כבגורן,
וצדיקים יושבין לפניו, כההוא דכתיב ביהושפט:
שנאמר:(ד"ה ב' י"ח) ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה וגו' יושבין בגורן וגו'.
וכי בגורן היו יושבין?
אלא כדתנן: סנהדרין עשויה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה.
ואמר שלמה: אנא חמיתיה מצמצם ביניהם.
הדא הוא דכתיב: (משלי ל"א) נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ.
ר' ברכיה ור' חלבו ועולא ביראה
ור' ביבי ור' אלעזר בשם רבי חנינא אומר:
עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות ראש מחולה לצדיקים לעתיד לבא.
שנאמר:(תהלים מ"ח) שיתו לבכם לחילה.
לחולה כתיב,
לחולה שהן חלין לפניו כעלמות, ומראין עליו באצבע,
ואומרים:(שם) כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות.
עלמות בזריזות, עלמות כאילין עולמתא.
היך דאת אמר: עלמות תופפות.עלמות תרגם עקילס ענתה נסיע עלמות.
בשני עולמות ינהגנו, בעולם הזה, וינהגנו בעולם הבא.
א - [יב] אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים
אמר רבי שמואל בר רב יצחק:
זה היה ראוי להיכתב ולהיות תחילת הספר,
ולמה נכתב כאן?
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה:
תני רבי ישמעאל
(שמות ט"ו)
אמר אויב ארדוף אשיג.
זה היה ראוי להיות תחילת השירה,
ולמה נכתב כאן?
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה:
(ויקרא ט')
ויהי ביום השמיני
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
ולמה נכתב כאן?
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה:
(דברים כ"ט)
אתם נצבים היום
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה:
(יהושע ג')
ויאמר ה' אל יהושע היום הזה אחל גדלך
זה היה ראוי להכתב תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה:
(שופטים ה')
שמעו מלכים האזינו רוזנים
זה היה ראוי להיות ראש לשירה,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה:
(ישעיה ו')
בשנת מות המלך עוזיהו
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה:
(ירמיה ב')
הלך וקראת באזני ירושלים
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה
(יחזקאל י"ז)
ויאמר אלי בן אדם חוד חידה
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה:
(תהלים ע"ג)
ואני בער ולא אדע בהמות וגו'
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה:
אני קהלת הייתי מלך על ישראל
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
אני קהלת הייתי מלך על ישראל
הוינא כד הוינא,
וכדו לית אנא מידי.
ר' חנינא בר יצחק אמר:
כד הוינא הוינא,
וכדו לית אנא שוי מידי.
שלשה עולמות ראה בימיו ובחייו.
ר' יודן ורבי אוניה,
ר' יודן אמר:
מלך והדיוט ומלך,ומאי טעמא?
חכם טיפש וחכם,
עשיר עני ועשיר.
את הכל ראיתי בימי הבלי.
לית בר נש מתינהו אנוקי דידיה [=אין אדם מספר צרתו]
אלא בשעת רווחיה,
כשיחזור לעותריה.
ור' אוניה אמר:
הדיוט מלך והדיוטומה טעם?
טפש וחכם וטפש
עני עשיר ועני
אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים.
א - [יג] ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה
מהו ולתור בחכמה?
תור לחכמה, לעשות תואר לחכמה.
האי מאן דאמר:(במדבר י"ג) שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען.
מאן דקרא טבאות יתיה לגביה,
דתני טבאות יתיה לגביה.
דבר אחר:
לדרוש ולתור לתור ולהותיר.
הדין פוייטנא כד הוה עביד אלפביתין,
זמנין חשל לה וזמנין מחסר לה,
אבל שלמה כד הוה עביד אלפביתין,
הוה מותר לה ה' אתואן.
הדא הוא דכתיב: (מלכים א' ד') ויהי שירו חמשה ואלף.ויהי שיורו של משל חמשה ואלף.
ולא בדברי תורה בלבד היה שלמה תייר,
אלא על כל אשר נעשה תחת השמים.
כגון: היאך ממתיקין את החרדל?
וממתיקין את התורמסין.
והיאך שותין את החמין?
יין ומים ופלפלין בשליש.
הוא ענין רע, נתן אלהים לבני האדם לענות בו
ר' בון אומר:
זו שיפוטו של ממון.
אמר ר' יודן בשם ר' איבו:
אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו,
אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון,
ואן אית ליה תרתי מאוון, בעי למעבד יתהון ארבעה מאה לענות בו.
ר' פנחס בשם רבי יוחנן:
לפי שהוא בעניין עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים,
אין לך קשה מכולם, אלא גזל.
ר' יהודה בשם רבי לוי
זכה אדם ועשה מממונו מצווה,
התפלל ונענה בו.
האי מאן דאמר:
(בראשית נ') וענתה בי צדקתי וגו'.אם לאו הוא עונה בו ומקטרגו,
האי מאן דאמר:
(דברים י"ט) לענות בו סרה.
ר' יוחנן אמר:
זה שיפוטו של גזל.
דאמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן:
משל לסאה מלאה עונות,
מי מקטרג בראש כלם?
זה גזל.
דאמר ר' יודן בשם רבי יוחנן:
ובצעם בראש כלם כתיב.
ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן:
עשרים וארבעה חטאות סידר יחזקאל,
ומכולם לא חתם, אלא בגזל.
הדא הוא דכתיב: (יחזקאל כ"ב) והנה הכיתי כפי על בצעך אשר עשית וגו'.
ר' חוניא פתר קרייא בנביאים ובכתובים,
שאילו זכו ישראל, לא היו קורין,
אלא חמשה חומשי תורה, ה' ספרים בלבד.
וכלום ניתנו להם נביאים וכתובים?
אלא שיהיו יגעים בהן ובתורה,
ועושין מצות וצדקות,
כדי לקבל עליהם שכר טוב.
רבנן אמרין:
אף על פי כן לענות בו,
מקבלים עליהם שכר, בחמשה ספרי תורה.
ר' אבהו אמר:
זה שיפוטה של תורה,שאדם למד תורה ושכחה.
רבנן דתמן בשם ר' יצחק דהכא,
ורבי טוביה בשם רבי יצחק:
לטובתו אדם למד תורה ושוכח.
שאילו היה אדם למד תורה ולא שכחה,
היה מתעסק בתורה שתים, שלש שנים,
וחוזר ומתעסק במלאכתו ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו.
אלא מתוך שאדם למד תורה ושוכחה,
אינו מזיז ואינו מזיע את עצמו מדברי תורה.
ורבנן אמרי:
זה שיפוטו של גזל,תדע שהוא כן,
שהרי דורות הראשונים על ידי שהיו עסוקין ושטופין בגזל.
האיך מה דאת אמר:(איוב כ"ד) גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו.
ראה כי נמחו במים מן העולם,
אבל שבט ראובן וגד שהרחיקו עצמן מן הגזל,
לפיכך נתן להם הקדוש ברוך הוא נחלתם, במקום שאין בו גזל.
שנאמר:(במדבר ל"ב) והנה המקום מקום מקנה וגו'
וכן ממהיר ששה עשר מיל, על ששה עשר מיל.
א - [יד] ראיתי את כל המעשים שנעשו וגו'
אמר רבי אבא בר כהנא:
לזקן שהיה יושב בפרשת דרכים והיו לפניו שני שבילין,כך אין הבריות צריכין להחזיק טובה לשלמה,
אחד תחילתו מישור, וסופו קוצים וארזים וקנים.
ואחד תחילתו קנים וארזים וקוצים, וסופו מישור.
והיה מזהיר לעוברין ולשבים ואומר:
זו, תחילתו מישור, וסופו ארזים וקוצים וקנים.
וזה, תחילתו קוצים וארזים וקנים, וסופו מישור.
אין הבריות צריכין להחזיק לו טובה,
שהוא מזהירן לטובתן שלא ליגען?!
שהוא יושב על שערי החכמה ומזהירן לישראל,
שבתי וראה תחת השמש,
ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש וגו'.
חוץ מתשובה ומעשים טובים.
ורבנן אמרי:
לאיסטרולוגוס שהיה יושב על פתח הלמן.כך לשלמה שאמר:
והיה מזהיר לכל העוברים והשבים ואומר להם:
פרגמטיא פלונית יוצאה במקום פלוני,
ופרגמטיא פלונית יוצאה במקום פלוני.
אין הבריות צריכין להחזיק לו טובה?!
ראיתי את כל המעשים וגו'. חוץ מתשובה ומעשים טובים.
א - [טו] מעות לא יוכל לתקן
בעולם הזה, מי שהוא מעוות יכול להתקן.
ומי שהוא בחסרון, יכול להמנות.
אבל לעתיד לבא, מי שהוא מעוות, אינו יכול להתקן.
ומי שהוא בחסרון, אינו יכול להמנות.
יש מן הרשעים שהיו חברים זה לזה בעולם.
אחד מהם הקדים, ועשה תשובה בחייו קודם מיתתו.
ואחד לא עשה תשובה קודם מיתתו.
זכה זה, שעשה בחייו ועמד בצד חבורה של צדיקים.
וזה עומד בצד חבורה של רשעים.
והוא רואה את חבירו ואומר:
שמא משוא פנים יש בעולם הזה?! אוי לאותו האיש!
הוא וזה היינו בעולם.
יחד שהיינו כאחד,
וגנבנו כאחד,
וגזלנו כאחד,
ועשינו כל מעשים רעים שבעולם כאחד.
מפני מה זה בצד חבורה של צדיקים,
ואותו האיש בצד חבורה של רשעים?!
ואומר לו: שוטה שבעולם,
מנוול היית לאחר מיתתך ימים ושלשה,
ולארון לא הכניסוך ובחבלים גררוך לקבר,
(ישעיה י"ד) תחתיך יוצע רמה ומכסיך תולעה.וראה חברך בניוולך,
ונשבע לשוב מדרך רשעתו ועשה תשובה כצדיק.
וגרמה לו תשובתו ליטול לכאן,
חיים וכבוד וחלק עם צדיקים.
כל כך למה?
שהיתה ספיקא בידך לשוב, ואילו שבתה היה טוב לך.
והוא אומר להם: הניחו לי ואלך ואעשה תשובה.
ומשיבין אותו ואומרים לו: אי שוטה שבעולם
אין אתה יודע שהעולם הזה דומה לשבת,
ועולם שבאת ממנו דומה לערב שבת?
אם אין אדם מתקן מערב שבת, מה יאכל בשבת?!
ואין אתה יודע שהעולם שבאת ממנו דומה ליבשה
והעולם הזה דומה לים?!
ואם אין אדם מתקן לו ביבשה, מה יאכל בים?
ואין אתה יודע שהעולם הזה דומה למדבר
ועולם שבאת ממנו דומה ליישוב?!
אם אין אדם מתקן לו מן היישוב, מה יאכל במדבר,
מיד חורק שיניו ואוכל את בשרו.
שנאמר: הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו.
והוא אומר: הניחו לי ואראה בכבוד חברי.
והן אומרין: שוטה שבעולם מצווין אנו מפי הגבורה,
שלא יעמדו צדיקים בתוך רשעים,
ולא רשעים בתוך צדיקים,
ולא טהורים בצד טמאים,
ולא טמאים בצד טהורים.
ועל מה אנו מצווין? על השער הזה!
שנאמר:(תהלים קי"ח) זה השער לה' וגו'.
מיד קורע את בגדיו ותולש את שערו,
שנאמר:(שם קי"ב) רשע יראה וכעס.
ב - דבר אחר:
מעוות לא יוכל לתקן,
משנתעוותו המים מששת ימי בראשית, עוד לא נתקנו.
וחסרון לא יוכל להמנות,
משחסר הקדוש ברוך הוא,
שנת הלבנה משנת החמה אחד עשר יום,
הרי כמה שנים וקצים וכמה עבורים,
ולא הגיעה שנת חמה ללבנה.
דבר אחר:
מעות לא יוכל לתקן,
משנתעוותו דור המבול במעשיהם הרעים, שוב לא נתקנו.
וחסרון, משחסר הקדוש ברוך הוא שנותיהם,
שנאמר:(בראשית ו') והיו ימיו מאה ועשרים שנה.
עוד לא נמנו.
דבר אחר:
מעות לא יוכל לתקן
אם אדם מעוות עצמו מדברי תורה,
יכול הוא לתקן את עצמו.
וחסרון לא יוכל להמנות
אם אין אדם מחסיר עצמו מדברי תורה,
יכול הוא עוד להמנות.
משאדם מעוות עצמו מדברי תורה, אינו יכול לתקן.
ומשאדם מחסר עצמו מדברי תורה אינו יכול להמנות.
כי הא דר' יהודה ור' אלעזר הוו תניין כחדא.
ונסב ליה ר' יהודה אנתתיה,
וקדמיה ר' אלעזר שבעת ימים דמשתיתא.
ועבר כמה שנים דימטי ביה ולא מטא ביה.
הווי, וחסרון לא יוכל להמנות
הגיע שעת קרית שמע ולא קרא בעונתה,
עליו הכתוב אומר: מעות לא יוכל לתקן
הגיע שעת התפלה ולא התפלל בה,
עליו נאמר: וחסרון לא יוכל להמנות
תנינן ר' שמעון בן מנסיא אומר:
אי זהו מעוות שאינו יכול לתקון?
זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר.
תאמר, בגזלן ובגנב יכול הוא לתקן.
ר' שמעון בר' יוסי אומר:
אין קורין מעוות, אלא למי שהיה מתוקן תחלה ונתעוות.
ואי זהו?
זה תלמיד חכם הפורש מן התורה.
ר' שמעון בן מנסיא אומר:
גנב אדם אפשר שיחזיר הגניבה?
גזל יחזיר את גזלו?
ועל זה לא נאמר מעוות לא יוכל לתקן.
אבל הבא על אשת איש,
טרף חייו מן העולם וגם אסרה על בעלה.
רבי שמעון בר יוחאי אומר:
אין אומרים בקרו גמל זה, שמא בעל מום הוא.
בקרו את החזיר הזה, שמא בעל מום הוא.
ואת מי מבקרין?
את התמידין.
ואיזה זה?
זה תלמיד חכם שפירש מן התורה.
יהודה בן לקיש בשם רבי שמעון בן גמליאל :
עליו הכתוב אומר:(משלי כ"ז) כצפור נודדת מן קנה כן איש וגו'
וכך הוא אומר: אלף דור עלו במחשבה להבראות.
כמה נמחו מהם?
תשע מאות וארבעה ושבעים דורות.
ומה טעם?(תהלים ק"ה) דבר צוה לאלף דור.
ואיזה זה?
זו התורה.
ר' לוי בשם רבי שמואל בר נחמן:
תשע מאות ושמונים.
ומה טעם דבר צוה לאלף דור?
זו היא המילה.
רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן:
לעולם אל ימנע אדם עצמו לילך לבית המדרש.
שהרי כמה פעמים נשאלה הלכה זו ביבנה, בעריבת הירדן.
עריבת הירדן למה היא טמאה?
ולא עמד אדם ולא אמר בה דבר.
עד שדרשה רבי חנינא בן עקביא בעירו.
עריבת הירדן למה היא טמאה?
מפני שטוענין אותה ביבשה ומורידין אותה למים.
אתיבון ליה והלא יורדי אשקלון שקעוה וכו'.
אמר רבי אלעזר בן יוסי:
שנייה היא, שמקצתה משוקעת בארץ.
ועוד דבר אחר דרש:
חריות של דקל שגדען,
בין לשכיבה, בין לאהלים, צריכות הן קישור.
א - [טז] דברתי אני עם לבי
הלב רואה,
שנאמר:ולבי ראה הרבה.
הלב שומע,
שנאמר:(מ"א ג) ונתת לעבדך לב שומע.
הלב מדבר,
שנאמר:דברתי אני עם לבי.
הלב הולך,
שנאמר:(מ"ב ה) לא לבי הלך.
הלב נופל,
שנאמר:(ש"א יז) אל יפול לב אדם עליו.
הלב עומד,
שנאמר:(יחזקאל כב) היעמד לבך.
הלב שמח,
שנאמר:(תהלים ט"ז) לכן שמח לבי ויגל כבודי.
הלב צועק,
שנאמר:(איכה ב) צעק לבם אל ה'.
הלב מתנחם,
שנאמר:(ישעיה מ) דברו על לב ירושלים.
הלב מצטער,
שנאמר:(דברים טו) ולא ירע לבבך.
הלב מתחזק,
שנאמר: (שמות יט) ויחזק ה' את לב פרעה .
הלב מתרכך,
שנאמר:(דברים כ) אל ירך לבבכם.
הלב מתעצב,
שנאמר:(בראשית ו) ויתעצב אל לבו.
הלב מתפחד,
שנאמר:(דברים כח) מפחד לבבך.
הלב משתבר,
שנאמר:(תהלים נ"א) לב נשבר ונדכה.
הלב מתגאה,
שנאמר:(דברים ח) ורם לבבך.
הלב מסרב,
שנאמר:(ירמיה ח) ולעם הזה היה לב סורר ומורה.
הלב מתבדה,
שנאמר:(מ"א יב) בחדש אשר בדא מלבו.
הלב מהרהר,
שנאמר:(דברים כט) כי בשרירות לבי אלך.
הלב מרחש,
שנאמר:(תהלים מ"ה) רחש לבי דבר טוב.
הלב מחשב,
שנאמר:(משלי יט) רבות מחשבות בלב איש.
הלב מתאוה,
שנאמר:(תהלים כא) תאות לבו נתתה לו.
הלב סוטה,
שנאמר:(משלי ז) אל ישט אל דרכיה לבך.
הלב זונה,
שנאמר:(במדבר טו) ולא תתורו אחרי לבבכם וגו'.
הלב נסעד,
שנאמר:(בראשית יח) וסעדו לבכם.
הלב נגנב,
שנאמר:(שם לא) ויגנוב יעקב את לב לבן.
הלב נכנע,
שנאמר:(ויקרא כו) או אז יכנע לבבם.
הלב משתדל,
שנאמר:(בראשית לד) וידבר על לב הנערה.
הלב תועה,
שנאמר:(ישעיה כא) תעה לבבי.
הלב חרד,
שנאמר:(ש"א ד) כי היה לבו חרד.
הלב נעור,
שנאמר:(שיר ה) אני ישנה ולבי ער.
הלב אוהב,
שנאמר:(דברים ו) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך.
הלב שונא,
שנאמר:(ויקרא יט) לא תשנא את אחיך בלבבך.
הלב מקנא,
שנאמר:(משלי כג) אל יקנא לבך וגו'.
הלב נחקר,
שנאמר:(ירמיה יז) אני ה' חוקר לב וגו'.
הלב נקרע,
שנאמר:(יואל ב) וקרעו לבבכם ואל בגדיהם.
הלב הוגה,
שנאמר:(תהלים מט) והגות לבי תבונות.
הלב הוא כאש,
שנאמר:(ירמיה כ) והיה בלבי כאש.
הלב הוא כאבן,
שנאמר:(יחזקאל ל"ו) והסירותי את לב האבן.
הלב שב בתשובה,
שנאמר:(מ"ב כג) אשר שב אל ה' בכל לבבו.
הלב חם,
שנאמר:(דברים יט) כי יחם לבבו.
הלב מת,
שנאמר:(ש"א כה) וימת לבו בקרבו.
הלב נמס,
שנאמר:(יהושע ז) וימס לבב העם.
הלב מקבל דברים,
שנאמר:(דברים ו) והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך.
הלב מקבל יראה,
שנאמר:(ירמיה לב) ואת יראתי אתן בלבבם.
הלב מודה,
שנאמר:(תהלים קיא) אודה ה' בכל לבב.
הלב חומד,
שנאמר:(משלי ו) אל תחמוד יפיה בלבבך.
הלב מתקשה,
שנאמר:(משלי כח) ומקשה לבו.
הלב מטיב,
שנאמר:(שופטים טז) ויהי כטוב לבם.
הלב עושה מרמה,
שנאמר:(משלי יב) מרמה בלב חורשי רע.
הלב מתוכו מדבר,
שנאמר:(ש"א א) וחנה היא מדברת על לבה.
הלב אוהב שוחד,
שנאמר:(ירמיה כב) כי אין עיניך ולבך וגו.
הלב כותב דברים,
שנאמר: (משלי ג) כתבם על לוח לבך.
הלב חורש,
שנאמר:(שם ו) תהפוכות בלבו חורש רע.
הלב מקבל מצות,
שנאמר:(שם י) חכם לב יקח מצות.
הלב עושה זדון,
שנאמר:(עובדיה א) זדון לבך השיאך.
הלב עושה סדרים,
שנאמר:(משלי טז) לאדם מערכי לב.
הלב מתגדל,
שנאמר:(דה"ב כ"ה) ונשאך לבך.
הווי, דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי וגו'
א - [יח] כי ברב חכמה רוב כעס
כל זמן שאדם מרבה בחכמה, מרבה בכעס.
וכל זמן שהוא מרבה בדעת, מרבה ביסורין.
אמר שלמה: על ידי שהרביתי בחכמה, הרביתי בכעס.
ועל ידי שהרביתי בדעת, הרביתי ביסורין.
רב אמר:
תלמיד חכם אין צריך התראה.
אמר רבי שמואל בר נחמן:
ככלי פשתן הדקין הבאים מבית שאן,
אם נתפחמו אחד מהן, בכמה דמין הוא עשוי?
כלי פשתן הגסין הבאין מארבל,
אם פחמו אחד מהן, מה הן? ומה דמיהן?
משל למה הדבר דומה? לשנים שנכנסו לחנות.כך ראית מימיך חמור עוית עליו?!
אחד אכל פת קיבר וקטנית,
ואחד אכל פת נקייה ובשר שמן,
ושתה יין ישן ומיני אגרטון ויצא חולה.
דין אכל מילין קלילין ואיתנזק,
ודין אכל מילין בורין ולא איתנזק.
גמל עוית עליו?!
אלא איכן היסורין מצויין? בבני האדם.
תני ר' ישמעאל:
לפום גמלא שיחנא.
תני בשם רבי מאיר:
לפי שהיתה חכמתו של נחש יותר,
כך היתה מכתו לפי חכמתו.
שנאמר:(בראשית ג') והנחש היה ערום מכל חית השדה.
לפיכך, הוא ארור מכל הבהמה ומכל חית השדה.
יש שהרבו חכמה לטובתן,
ויש שהרבו חכמה לרעתן.
שהרבו לטובתן משה ושלמה.
שהרבו לרעתן דואג ואחיתופל.
יש שהרבו גבורתן לטובתן,
ויש שהרבו גבורתן לרעתן.
שהרבו לטובתן דוד ויהודה.
שהרבו לרעתן שמשון וגלית.
יש שהרבו עושר לטובתן,
ויש שהרבו לרעתן.
שהרבו לטובתן דוד ושלמה.
ושהרבו לרעתן קרח והמן.
יש שהרבו בנים לטובתן,
ויש שהרבו בנים לרעתן.
שהרבו לטובתן בני יעקב ודוד.
לרעתן בני אחאב ועלי.
שנאמר:(שמואל א' ב') ובני עלי בני בליעל וגו'
בני אחאב שלא קבלו עליהם עול שמים,
לא ידעו את ה', שאמרו: אין מלכות בשמים.
הפרק הבא