 |
 |
מדרש רבה למגילת קהלת
פרשה ב
א - [א] אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה
ר' פנחס ור' חזקיה בשם רבי סימון בר זבדי
ר' פנחס אמר:
אנסכה ואנסכה,
אנסה בדברי תורה,
ואנסה בדברי מינות.
אנוסה מדברי מינות לדברי תורה,
וראה בטוב, בטובתה של תורה.
והנה גם הוא הבל,
לא היה צריך קרייה למימר,
אלא והנה גם הוא שמחה.
ואת אמר: והנה גם הוא הבל.
ר' חזקיה בשם רבי סימון בר זבדי אמר:
כל התורה שאת למד בעולם הזה,
הבל הוא לפני תורה שבעולם הבא.
לפי שבעולם הזה אדם למד תורה ושוכח,
אבל לעתיד לבוא מה כתיב תמן:
(ירמיה ל"א) נתתי את תורתי בקרבם.
ורבנן אמרין:
עוד ינתך יצר רע לפני יצר טוב,
וראה בטוב, בטובתו של עולם הבא.
רבי יונה בשם רבי סימון בר זביד:
כל שלוה שאדם רואה בעולם הזה, הבל היא,
לפני שלותו של עולם הבא.
לפי שבעולם הזה,
אדם מת ומוריש שלותו לאחר.
אבל לעולם הבא,
כתיב: (ישעיהו ס"ה)לא יבנו ואחר ישב.
א - [ב] לשחוק אמרתי מהולל
אמר רבי אבא בר כהנא:
מה מעורבב השחוק, שאומות העולם
שוחקים בבתי קרקסיאות ובבתי תיארטיאות שלהם,
ולשמחה מה זו עושה?!
מה טיבו של תלמיד חכם להכנס שם?
דבר אחר:
לשחוק אמרתי מהולל
מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על דור המבול?!
הדא הוא דכתיב: (איוב כ"א) בתיהם שלום מפחד וגו'.וכיון שאמרו: מה שדי כי נעבדנו?
זרעם נכון לפניהם וגו'.
שורו עבר ולא יגעיל וגו'.
(שם) ישלחו כצאן עויליהם ישאו בתף וכנור וגו'.
יבלו בטוב ימיהם וגו'.
מה כתיב תמן: (שם) ויאמרו לאל סור ממנו.
אמר להם הקדוש ברוך הוא: ולשמחה מה זו עושה?!
חייכם שאמחה אתכם מן העולם.
הדא הוא דכתיב: (בראשית ז') וימח את כל היקום.
דבר אחר:
לשחוק אמרתי מהולל
מה מעורבב השחוק, ששחקה מדת הדין על אנשי סדום?
שנאמר:(איוב כ"ח) ארץ ממנה יצא לחם וגו'.
מקום ספיר אבניה וגו'.
נתיב לא ידעו עיט וגו'.
וכשאמרו: נשכח תורת הרגל מבינותינו,
הדא הוא דכתיב: (שם) פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל.אמר להם הקדוש ברוך הוא: חייכם אני אשכח אתכם מן העולם.
שנאמר:(בראשית י"ט) וה' המטיר על סדום:
ב - דבר אחר:
לשחוק אמרתי מהולל
מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין,
על אלישבע בת עמינדב?
אלישבע בת עמינדב, ראתה ד' שמחות ביום אחד.
משה יבמה, מלך
נחשון אחיה, נשיא ראש כל הנשיאים.
אהרן בעלה כהן, מלובש אבני אפוד.
שני בניה סגני כהונה.
וכיון שנכנסו להקטיר שלא ברשות נשרפו,
ונהפכה שמחתה לאבל.
הווי אומר: ולשמחה מה זו עושה ?!
שנאמר(ויקרא ט"ז) אחרי מות שני בני אהרן וגו'.
ג - דבר אחר:
לשחוק אמרתי מהולל
מה מעורבב השחוק?
דאמר רבי אחא,אמר שמואל:
שלשה הן הדברים ששיחקה עליהם מדת הדין,
ולבסוף הוללתם ועירבבתם.
כתיב: (דברים י"ז) ולא ירבה לו נשים
וכתיב:(מלכים א' י"א) ויהי לשלמה שבע מאות שרות ושלש מאות פלגשים.
כתיב: (דברים י"ז) לא ירבה לו סוסים.
וכתיב:(מלכים א' ה' ו') ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים.
כתיב: וכסף וזהב לא ירבה לו מאד.
וכתיב:ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים.
לא היו נגנבות?!
אמר ר' יוסי בר' חנינא:
אבני עשר אמות, ואבני שמונה אמות.
תני בשם רבי שמעון בר יוחאי:
אפילו משקולת שהיו בימי שלמה, של זהב היו.
שנאמר:(שם י') אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה.
אמר הקדוש ברוך הוא: ולשמחה מה זו עושה?!
מה עטרה זו עושה בידך?! רד מכסאי!
באותה שעה, ירד מלאך בדמותו של שלמה וישב על כסאו.
והיה מחזר על בתי כנסיות, ועל בתי מדרשות, ועל בתי גדולי ישראל,
ואומר: אני קהלת הייתי מלך.
והיו מכין אותו בקנה, ונותנין לפניו קערה של גריסין.
באותה שעה בכה ואמר:
וזה היה חלקי מכל עמלי.
ד - דבר אחר:
לשחוק אמרתי מהולל
אמר רבי פנחס:
דדהובא מערבב מה חדותא?!
עבדא עובדא הוה בבר נש חד מרברבי בבל,
שנשא בנו אשה ברביעי.
עשה סעודה לחכמים.
אמר לבנו: עלה לעלייה והבא לנו יין טוב מחבית פלוני.
עלה להביא יין ישן מן העליה, הכישו נחש ומת.
המתין לירד ולא ירד.
אמר: אעלה ואראה מה טיבו שבני מתעכב?
עלה ומצאו שהכישו נחש ומת, מושלך בין החביות.
המתין אותו חסיד עד שאכלו ושתו האורחין כל סעודתן, וגמרו לברך,
אמר להם: רבותי, לא לברך ברכת חתנים,
לבית אותו האיש באתם לברך בנו?!
עכשיו אמרו עליו ברכת אבלים על בנו!
לא להכניסו לחופה באתם?!
הכניסוהו לקבר!
עאל ר' זכאי ואפטר עליה,
לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה?!
א
[ג] תרתי בלבי למשוך ביין
אמר שלמה: תרתי בלבי למשוך ביין,
למשוך ביינה של תורה.
את בשרי ולבי נוהג בחכמה,
בחכמתה של תורה.
ולאחוז בסכלות
רבי יודן בעא קמיה דרבי אחא:
מהו דין דכתיב ולאחוז בסכלות?
אמר ליה: לאחוז בסכלנותא.
א - [ד] הגדלתי מעשי
אמר שלמה: הגדלתי מעשי, ממעשה אבותי.
הגדלתי מעשי
הדא הוא דכתיב: (מלכים א' י') ויעש המלך כסא שן גדול וגו'בניתי לי בתים
הדא הוא דכתיב: (שם ט') ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתיםנטעתי לי כרמים
שנאמר:(שיר ח') כרם היה לשלמה בבעל המון:
א - [ה] עשיתי לי גנות ופרדסים
כמשמעו.
ונטעתי בהן עץ כל פרי,
אפילו פלפלין.
אמר רבי אבא בר כהנא:
ברוחות היה שלמה משתמש ושולח להנדיקי,
ומביאין לו משם מים,
ומשקין כאן ועושה פירות.
אמר לו ר' ינאי בריה דר' שמעון:
אם אתה אומר כן, נמצאת מיגעו.
אלא, עמד שלמה בחכמתו על משתיתה של ארץ,
וראה איזה משתיתה מופנה לשם,
ונטע בה על משתיתה של ארץ.
וכך הייתה עושה פירות.
א - [ו] עשיתי לי ברכות מים
פוסקינוס
להשקות מהם יער צומח עצים,
זו ארץ ישראל.
שנאמר:(שם י') ויתנם המלך בבית יער הלבנון.
א - [ז] קניתי עבדים ושפחות
דכתיב:(נחמיה ז') וכל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות ותשעים ושנים.
ובני בית היה לי
שנאמר:(מלכים א' ד') וכלכלו הנציבים את המלך וגו'.
לא יעדרו דבר.
מה הוא לא יעדרו דבר?
אמר רבי חמא בר חנינא:
מעולם לא חכר שלחנו של שלמה,
לא וורד בימות החמה,
ולא קישואין בימות הגשמים,
אלא היה טועמן כל השנה.
גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי.
ואומר:(שם) וברבורים אבוסים.
מה הוא וברבורים אבוסים?
רבנן אמרי:
מיניא ברברייה.
ר' ברכיה בשם רבי יהודה:
עוף גדול היה ומעולה ומשובח,
והיה עולה ויושב על שלחנו בכל יום ויום.
ומהיכן הוא בא?
מברברייה, היה בא בכל יום.
א - [ח] כנסתי לי גם כסף וזהב
הדא הוא דכתיב: (מ"א י') ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים.אפשר כאבנים בדרכים ובחצרות ולא היו נגנבות,
אלא היו גדולות אבני ח' אמות ואבני י' אמות.
תנא, אפילו משקלות שהיה בימי שלמה של זהב היו,
והיו משתמשין בכלי משקלות של זהב קנטרין,
וכל משקל ומשקל גדול וקטן של זהב היו.
וסגולת מלכים
שנאמר:(דברי הימים ב' ט')וכל מלכי הארץ מבקשים את שלמה.
והמדינות
זו מלכת שבא, שהיתה מדיינת עמו בחכמתה ובשאלותיה, ולא יכלה לנצחו.
שנאמר:(מ"א י) ותבא אליו לנסותו בחידות,
ויתן לה המלך את כל שאלתה אשר שאלה.
עשיתי לי שרים ושרות,
זמרין וזמרתא.
ותענוגות בני האדם,
דימוסיות ומרחצאות.
שדה ושדות,
שידא ושידתא, דהוון אזיין בהון.
אמר רבי חייא בר נחמיה:
וכי אין הכתוב מודיענו?!
אלא עשרו של שלמה הא, "אין מדבר אלא" בדברי תורה.
הגדלתי מעשי,
הדא הוא דכתיב: (שמות ל"ב) והלוחות מעשה אלהים המה.בניתי לי בתים,
אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.
נטעתי לי כרמים,
אלו שורות של תלמידי חכמים,
שהם יושבין שורות שורות ככרם.
כדתנן: זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה,
לפני חכמים בכרם ביבנה.
וכי כרם היה?
אלא אלו תלמידי חכמים שיושבין שורות שורות ככרם.
עשיתי לי גנות ופרדסים,
אלו משניות גדולות.
כגון: משנתו של ר' חייא רבה,
ומשנתו של ר' הושעיא רבה,
ומשנתו של בר קפרא.
ונטעתי בהם עץ כל פרי,
זה התלמוד שכלול בהם.
עשיתי לי ברכות מים,
ר' חייא רבה אמר:
אלו הדרשות.
להשקות מהן יער צומח עצים,
אלו התינוקות שהם למדים.
ר' נחמן אמר:
זה התלמוד.
להשקות מהם יער צומח עצים,
אלו תלמידי חכמים שהם למדים.
קניתי לי עבדים ושפחות,
אלו האומות.
שנאמר:(יואל ג') וגם על העבדים ועל השפחות,
בימים ההמה אשפוך את רוחי.
והאומות לעתיד לבא, יהיו עבדים לישראל.
כמו שכתוב בישעיה:(ישעיה ס"א) ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'.
ובני בית היה לי,
זה רוח הקדש.
גם מקנה בקר וצאן.
אלו הקרבנות.
הדא הוא דכתיב: (ויקרא א') מן הבקר ומן הצאן תקריבו.כנסתי לי גם כסף וזהב,
אלו דברי תורה.
שנאמר:(תהלים י"ט) הנחמדים מזהב.
וסגלת המלכים,
שנאמר:(משלי ח') בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו.
והמדינות,
אלו תלמידי חכמים שמדיינין בהלכה.
עשיתי לי שרים ושרות,
אלו התוספתות. (משוררים זכרים משוררות נקבות).
ותענוגות,
אלו האגדות שהן ענוגי של מקרא.
שידה ושידות,
דיינין זכרים ודיינות נקבות.
ב - ר' יהושע בן לוי פתר קרייה בישראל בכניסתן לארץ.
הגדלתי מעשי,
(במדבר ט"ו) כי תבואו אל ארץ מושבותיכם ועשיתם אשה לה'.בניתי לי בתים,
(דברים ו') ובתים מלאים כל טוב.נטעתי לי כרמים,
(שם) כרמים וזיתים אשר לא נטעת.עשיתי לי גנות ופרדסים.
אדריאנוס שחיק טמיא שאל את רבי יהושע בן חנינא:
כתיב בתורה: (שם ח') ארץ אשר לא במסכנות וגו'.
יכול את מייתי לי, תלת מילין דאנא שאיל?
אמר ליה: ומה אינון?
אמר ליה: פלפלין, ופוסיאנין, ומטקסא.
אייתי: פלפלין מן נצחנה,
ופוסיאנין מן ציידן, ומאן דאמר, מן עכברין,
ומטקסא מן גוש חלב.
עשיתי לי ברכות מים
שנאמר:(שם) ארץ נחלי מים.
להשקות מהם יער צומח עצים
אמר רבי לוי:
אפילו קנים של חצים, לא חסרה ארץ ישראל.
קניתי עבדים ושפחות,
(שמות י"ב) וגם ערב רב וגו'ובני בית היה לי,
אלו הגבעונים, שעשאן יהושע חוטבי עצים ושואבי מים.
שנאמר:(יהושע ט') ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים.
גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי,
(במדבר לב) ומקנה רב היה וגו'.כנסתי לי גם כסף וזהב,
שנאמר:(תהלים קה) ויוציאם בכסף וזהב.
וסגלת מלכים והמדינות,
זו ביזת עוג וביזת מדין.
עשיתי לי שרים ושרות
משוררים זכרים ומשוררות נקבות.
ותענוגות בני האדם,
זה ענוגן של ישראל.
שדה ושדות,
תפנוקין ותפנוקיין.
א - (ט) וגדלתי והוספתי מכל אשר היו לפני בירושלים.
וכי מה היה לפניו בירושלים?
לא דוד אביו היה?!
ארבעה נקראו מנה בן פרס:
און בן פלת,ושנים נקראו מנה בן מנה:
בנו צפור,
בנו בעור,
וחזקיה.
בן עקיש,
ושלמה.
אף חכמתי עמדה לי.
אמר רבי אחא:
אמר שלמה: כל תורה שלמדתי בזקנתי, פסטירין.
באף, נתקיימת בי.
א - [י] וכל אשר שאלו עיני וגו'
לא מנעתי את לבי מכל שמחה,
זו שמחת העושר.
כי לבי שמח מכל עמלי,
וזה היה חלקי מכל עמלי,
מאן דאמר: קודיה.
מאן דאמר: קשרתיה.
דבר אחר:
וכל אשר שאלו עיני, בנשים,
לא אצלתי מהם, לא מנעתי את לבי מכל שמחה,
זו שמחת הנשים.
כי לבי שמח מכל עמלי,
זו הפרשת חלה.
ומאן דאמר: זו הפרשת נסכים.
א - [יא] ופניתי אני לראות חכמה.
ופניתי, ופיניתי, כספל הזה שנתמלא בשעתו,
ונשפך בשעתו.
כך למד שלמה תורה בשעתו ושכחה בשעתו.
לראות חכמה והוללות וסכלות.
ר' חנינא בר פפא ור' סימון -
ר' חנינא בר פפא אומר:
הוללות, זו הוללה של מלכות.
וסכלות, זו הטרחות.
ר' סימון אומר:
הוללות, זו הוללה של מינות.
וסכלות, זו הטפשות.
כי מה האדם שיבא אחרי המלך וגו'
אם יאמר לך אדם יכול אני לעמוד על משתיתו של עולם,
אמור לו: אחרי המלך בשר ודם, אי אתה יכול לעמוד.
אחר מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אתה יכול לעמוד?!
ר' נחמן אמר:
תרתי לחרישת הקנים, שאין אדם יכול להיכנס לתוכה.
מה עשה פיקח אחד?
כיסח ונכנס.
כיסח ונכנס דרך הכיסוח,
ויצא דרך הכיסוח.
רבי נחמן אמר:
חורי לפלטין גדולה, שהיה לו פתחים הרבה.אמר רבי שמעון בן יוחאי:
וכל מי שנכנס לתוכה טועה.
היה שם פיקח אחד,
נכנס ונטל פקיעת גמי וקשרה נגד הפתח.
הכל נכנסין אצל הפקעת,
ויוצאין דרך הפקעת.
משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שבנה פלטין,תלמוד לומר: את אשר כבר עשוהו.
וכל העוברים ושבים נכנסים לתוכו.
ואמרו: אלו היו עמודיה גבוהים, היתה נאה.
אילו היו כותליה גבוהים, היתה נאה.
אלו היתה תקרתה גבוהה, היתה נאה.
שמא יבא איש ויאמר:
אילו היו לי שלשה ידים,
או שלשה עינים,
או ג' אזנים,
או ג' רגלים, הייתי נאה?!
אין כתיב כאן עשהו, אלא עשוהו,
כביכול הקדוש ברוך הוא ובית דינו, עשאוהו.
נמנים על כל אבר ואבר משלך ומעמידך על תיקונך.
ואם תאמר שתי רשויות הן?
והלא כבר נאמר:(דברים ל"ב) הוא עשך ויכוננך.
אמר רבי לוי בר חיתא:
מלך בשר ודם בונה פלטין.אלא הקדוש ברוך הוא ברא את האדם,
אם נתן ביבה על פתחה,
אינה נאה ואינה משובחת.
ונתן ביבו על פתחו.
ואיזה זה?
זה בית חוטמו, והוא נואו והוא שבחו.
אמר רבי יצחק בר מריון:
כתיב: (בראשית ב') ויצר ה' אלהים את האדם.מה תלמוד לומר אשר יצר?
אלא הצור, הוא צייר נאה.
כביכול מתגאה בעולמו,
ואומר: ראו בריה שבראתי וצורה שציירתי.
ואמר רבי יצחק בר מריון:
(שם) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם.הוא בראן, והוא משבחן, ומי מגנן.
בוראן מקלסן.
מי נותן בהן דופי?
אלא הם נאים ומשובחים הם.
שנאמר:אלה תולדות השמים והארץ.
ר' פנחס בשם רבי לוי אמר:
בהבראם, בה"א בראם.
א - [יג] וראיתי אני שיש יתרון.
תני בשם רבי מאיר:
כשם שיש יתרון, בין האור לבין החשך,
כן יש יתרון, בין דברי תורה לדברי הבלים.
א - [יד] החכם עיניו בראשו וגו'
החכם עיניו בראשו והכסיל עיניו ברגליו,
אלא עד שהחכם בראשו של ענין,
הוא יודע מה יש בסופו.
ר' מאיר
הוה צווח לסופיה דמילה רישיה [=היה קורא לסוף הדבר ראשו].
דבר אחר:
החכם עיניו בראשו,
זה אברהם אבינו.
והכסיל בחשך הולך,
זה נמרוד.
וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם.
א - [טו] ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני וגו'
אני נקראתי מלך,
ונמרוד הרשע נקרא מלך.
זה מת וזה מת, אם כן,
ולמה חכמתי אני אז יותר?
למה מסרתי נפשי על קדושת שמו של הקדוש ברוך הוא,
והזהרתי ואמרתי:
אין אלוה כמוהו בעליונים ובתחתונים.
ועוד חזרתי ואמרתי:
כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם,
הכל נשכח.
למה?
דכיון דישראל נכנסין לידי צרה,
הן אומרים:(שמות ל"ב) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וגו'.
שמא אומות העולם אומרים: זכור למעשה נמרוד?!
הדא הוא דכתיב: ואיך ימות החכם עם הכסיל:
ב - דבר אחר:
החכם עיניו בראשו
זה משה.
והכסיל בחשך הולך,
זה בלעם הרשע.
וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם,
ואמרתי אני בלבי וגו',
זה נקרא נביא, וזה נקרא נביא.
אם כן,
ולמה חכמתי אני אז יותר,
למה נתתי נפשי על התורה,
וחזרתי ואמרתי: כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם הכל נשכח.
למחר ישראל נכנסין לצרה, ואומרים:
(ישעיה ס"ג) ויזכור ימי עולם משה עמו וגו'.שמא אומות העולם אומרים ויזכור ימי עולם בלעם עמו?!
הדא הוא דכתיב: ואיך ימות החכם עם הכסיל.
ג - דבר אחר:
החכם עיניו בראשו,
זה דוד מלך ישראל.
והכסיל בחשך הולך,
זה נבוכדנצר הרשע.
וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם וחזרתי ואמרתי אני בלבי וגו'.
כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם.
בשכבר הימים הבאים הכל נשכח,
זה בנה בית המקדש ומלך ארבעים שנה,
וזה החריבו ומלך ארבעים שנה.
אם כן,
ולמה חכמתי אני אז יותר?
למה נתתי נפשי על בנין בין המקדש?
וחזרתי ואמרתי:
כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם הכל נשכח.
מחר שלמה עומד ובונה בית המקדש,
ואומר:(ד"ה ב' ו') זכרה לחסדי דויד עבדך.
שמא אויל מרודך עומד ואומר:
זכרה לחסדי נבוכדנצר עבדך?!
הדא הוא דכתיב: ואיך ימות החכם עם הכסיל.
ד - דבר אחר:
החכם עיניו בראשו,
זה שלקח חטים לשלש שנים.
והכסיל בחשך הולך,
זה שלקח חטים לשנה אחת.
וידעתי גם אני וגו',
וחזרתי ואמרתי:
אני בלבי וגו'.
זה אוכל וזה אוכל.
אם כן,
למה חכמתי אני אז יותר?
למה משכנית מאניי מן קייטא לאמטי לי מזונין?
וחזרתי ואמרתי:
כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם וגו' הכל נשכח.
למחר שנת בצורת באה, זה אוכל ביוקר וזה אוכל בזול .
הדא הוא דכתיב: ואיך ימות החכם עם הכסיל:
ה - דבר אחר:
החכם עיניו בראשו,
זה תלמיד חכם שהוא רגיל במשנתו.
וידעתי גם אני וגו'. וחזרתי,
ואמרתי אני בלבי וגו.'
זה נקרא רבי וזה נקרא רבי,
זה חכם וזה חכם,
זה עוטף בטליתו וזה עוטף בטליתו.
אם כן, למה חכמתי אז יותר?
למה נתתי נפשי על תורתי:
וחזרתי ואמרתי: אין זכרון לחכם עם הכסיל.
למחר שניהם נכנסין לבית הוועד, או למקום אחר,
ושואלין זה את זה.
זה נשאל ומשיב,
וזה נשאל ואינו משיב,
הדא הוא דכתיב: ואיך ימות החכם עם הכסיל.
אמר רבי חייא בר נחמיה:
אם אין התלמיד צריך לומר שמועה משמו של רבו,
למחר תורתו משתכחת.
ואיך לא יתן הרב את עצמו על התלמיד מעתה?!
א - [טז] ושנאתי את החיים.
אימיקנטרון היה כותב לאדריאנוס קיסר.
אמר לו:: אם למולים את שונא, אלו הישמעאלים!
אם למשמרי שבת את שונא, אלו הכותיים!
הרי אין את שונא, אלא האומה הזאת בלבד!
אלהיה יפרע מאותו האיש.
גזר אדריאנוס דכל די עבד כן יפרסם גרמיה למלכא,
דמלכא בעי יתן לית מלה.
אזל חד ופרסים ית גרמיה.
אמר: ארימין רישיה!
אמר לו: למה אמרת כן?
אמר לו: דאת פני לההוא גברא מן תלת נסיסין בישין.
אמר לו: מה אינון?
אמר לו: נפשיה דההוא גברא בעיא מיגס גביה בצפרא וברמשא,
ולית ליה מה דיתן לה, וכן אינתתיה וכן בנוי.
אמר אדריאנוס: הואיל והוא חיי חיין בישין שבוקו ליה.
וקרא אנפשיה: ושנאתי את החיים.
מעשה בגרגרן אחד שהיה עמל כל ימות השנה,
ששת ימי המעשה ובשבת לא היה לו מה יאכל.
מה עשה?
פעם אחת נתעטף בכלי קורייס שלו,
ועלה לראש הגג ונפל ומת.
וקרא אנפשיה: ושנאתי את החיים.
ר' הושעיא אתון אמרין ליה:
דייניך שתיין חמרא בשוקא ולא חמי להון.
חד זמן נפק ואשכח דיינוי, שתן חמרא בשוקא,
וקרא על נפשיה: ושנאתי אני את החיים.
ודמך ליה בשלמא.
ר' הונא אמר:
ויהי האדם לנפש חיה, ועשאו מכורן עבד בפני עצמו.
דאין לא לעי לא אכיל.
על דעתיה דרבי הונא.
דאמר רבי הונא:
נתנני ה' בידי לא אוכל קום - דאין לא לעי ביממא,
לא קאים בליליא.
א - [יז-יח] ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש וגו'
ר' מאיר
הוה כתבן טב מובחר, והוה לעי תלת סלעין כל שבת,
והוה אכיל ושתי בחדא,
ומתכסי בחדא,
ומפרנס אוחרתא לרבנן.
אמרין ליה תלמידוי: רבי, בנך, מה את עביד עליהון?
אמר לון: אין הוון צדיקים.
כההוא דאמר דוד: ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.
ואם לאו, מה אני מניח את שלי לאויבי המקום?!
לכן, אמר שלמה: ומי יודע החכם יהיה או סכל וגו':
א - [כ] וסבותי אני ליאש את לבי.
מליגע, וחזרתי ואמרתי:
כשם שיגעו אחרים לי, כך אני יגע לאחרים.
אדריאנוס שחיק עצמות,
הוה עבר באילין שבילי דטבריא.
וחמא חד סבא קאים חצד חצובין, למינצב נציבין.
אמר ליה: סבא, סבא, בר כמה שנין את יומא דין?
אמר ליה: בר מאה שנין.
אמר ליה: ואת בר מאה שנין קאים חצד חצובין,
למינצב נציבין, סבור את דאת אכיל מנהון?
אמר ליה: אין זכיתי אכלית ואין לאו.
כשם שיגעו לי אבהתי, כך אני יגע לבני.
אמר ליה: בחייך אין זכית ואכיל מנהון, תהא מודע לי.
לסוף יומין, עבדין תאיניא.
אמר: הא ענתה נודע למלכא.
מה עבד? מלא קרטילא תאינין וסלק,
קם על תרע פלטין.
אמרין ליה: מה עיסקך?
אמר לון: איזלון ואמרון למלכא,
סבא יהודאי דעברת עלוי, בעי מישאל בשלומך.
אזלין, אמרין למלכא:
חד סב יהודאי בעי מישאל בשלומך!
אמר לון: יעלין, יתיה כיון דעל,
אמר ליה: מה עיסקך?
אמר ליה: אנא סבא דעברת עלי,
ואנא חצב חצובין למינצב נציבין,
ואמרת לי: אין זכית ואכיל מנהון,
תהא מודע לי.
הא זכיתי ואכלית מנהון,
והלין תאינייא מן פיריהון.
אמר אדריאנוס: בההיא ענתה,
קלוונין אנא דתתפנו הדין קרטילא,
ותימלון יתיה ליה דינרין.
אמרין ליה עבדוהי: כל מוקרא תיקרינה להדין סבא יהודאי?!
אמר לון: ברייה אוקריה, ואנא לא מוקר ליה?!
אינתתיה דמגירא הות ברת פחין.
אמרה לבעלה: בר קיבליי, בר קיבליי,
חמי דהדא מלכא, רחימא תינין, ומפרגא בדינרין.
מה עבד?
מלא מרעיליה תאינין,
וקם קדם פלטין.
אמרין ליה: מה עיסקך?
אמר לון: דשמעית דמלכא, רחמיה תינין ומפרגא בדינרין,
עלון ואמרין למלכא.
חד סבא קאים על תרע פלטין,
טעין מלא מרעיליה תאינין.
ואמרנו לו: מה עיסקך?
ואמר לנא: שמעית דמלכא, רחים תינין ומפרגא בדינרין.
אמר קלוונין: אנא דתקימון יתיה על תרע פלטין,
וכל מאן דעליל ונפיק, יהא טריה על אפיה.
באפתי רמשא, פנון יתיה ואזיל לביתיה.
אמר לאינתתיה: כל הדין יקרא, אנא שלים ליך.
אמרה: איזילי גליגי לאימיך,
דהוון אינון תאינין,
ולא הוון אתרוגים דהוון בשלין ולא פגינן.
ב - [כא] כי יש אדם שעמלו בחכמה וגו'
אמר רבי יודן בר' סימון:
גדול כוחן של נביאים שמדמים את הצורה ליוצרה.
הדא הוא דכתיב: (דניאל ח') ואשמע קול אדם בין אולי.
ואמר רבי יודן בר סימון:
אית קרייה חורן, דהוא מחוור יתיר מן דין,
(יחזקאל א') ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם.ובכשרון,
בחכמה, (משלי ד') ה' בחכמה יסד ארץ.
בדעת, בדעתו תהומות נבקעו.
ר' ברכיה בשם רבי יהודה בר ר' סימון:
לא בעמל ולא ביגיעה, ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו.
דכתיב:(תהלים ל"ג) בדבר ה' שמים נעשו.
ולאדם שלא עמל בו,
יתננו חלקו,
זה דור אנוש ודור המבול.
גם זה הבל ורעה רבה.
דכתיב:(בראשית ו') וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וגו':
א - [כג] כי כל ימיו מכאובים וגו'
זה דור המבול, שהם מכאיבין להקדוש ברוך הוא במעשיהם הרעים.
וכעס ענינו, שמכעיסין להקדוש ברוך הוא במעשי ידיהם.
גם בלילה לא שכב לבו, שלא שכב לבו מן העבירות.
ומניין אף היום?
שנאמר:(שם) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום.
ואף הקדוש ברוך הוא הביא עליהם פורענות, ביום ובלילה.
שנאמר:(שם ז') ויהי הגשם על הארץ וגו'
דבר אחר:
גם בלילה לא שכב לבו,
זה הקדוש ברוך הוא שחשב בלבו,
להביא עליהם פורענות ביום ובלילה.
שנאמר:(שם) וימח את כל היקום.
דבר אחר:
כי כל ימיו מכאובים,
אלו הסדומיים, שהיו מכאיבין להקדוש ברוך הוא במעשיהם הרעים.
וכעס ענינו, שהכעיסו להקדוש ברוך הוא במעשי ידיהם גם בלילה.
לא שכב לבו, להביא עליהם פורענות, ביום ובלילה.
שנאמר?(שם י"ט) וה' המטיר על סדום ועל עמורה וגו'
דבר אחר:
כי כל ימיו מכאובים,
אלו המצריים שהיו מכאיבים להקדוש ברוך הוא במעשיהם הרעים.
וכעס ענינו, שהכעיסו להקדוש ברוך הוא במעשי ידיהם גם בלילה.
לא שכב לבו, מאחר שהיה אחד מישראל משלים מלאכתו,
היה אומר לו המצרי: עדור לי שתי עדירות, ובקע לי שתי בקיעות.
דבר אחר:
גם בלילה לא שכב לבו,
זה הקדוש ברוך הוא שחשב בלבו להביא עליהם פורענות ביום, ופורענות בלילה.
שנאמר:(שמות י"ב) ויהי בחצי הלילה וגו':
א - [כד] אין טוב באדם שיאכל ושתה.
ר' תנחומא אמר, ר' נחמן בריה דר' שמואל בר נחמן ור' מנחמא,
ואמרין לה, ר' ירמיה ור' מיישא, בשם רבי שמואל בר רב יצחק:
כל אכילה ושתיה שנאמר במגילה הזאת,
בתורה ובמעשים טובים הכתוב מדבר.
אמר רבי יונה:
בנין אב שבכולם.
שנאמר: והוא ילונו בעמלו,
בעולמו בעולם הזה.
ימי חייו, לקבר.
וכי יש מאכל ומשתה בקבר שמלווין את האדם לקברו?
אלא אלו תורה ומעשים טובים.
א - [כה] כי מי יאכל ומי יחוש וגו'
אמר שלמה: מאן אכיל כמה דאכלית?
ומאן שתה כמה דשתיתי?
ומאן עבד כמה דעבדית?
רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק:
נשר גדול היה לו לשלמה,
והיה רוכב עליו והולך לתדמור במדבר,
ובא בו ביום אחד.
הדא הוא דכתיב: (דברי הימים ב' ח') ויבן את תדמור במדבר:
א - [כו] כי לאדם שטוב לפניו וגו'.
כי לאדם שטוב לפניו.
זה אברהם אבינו.
נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס,
זה נמרוד.
ולמי נאמר: לתת לטוב לפני האלהים?
זה אברהם.
שנאמר(בראשית כ"ד) ואברהם זקן בא בימים וגו'
דבר אחר:
כי לאדם שטוב לפניו,
זה יצחק.
נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס,
זה אבימלך.
ולמי נאמר: לתת לטוב לפני האלהים?
זה יצחק.
שנאמר:(שם כ"ו) ויזרע יצחק בארץ ההיא.
דבר אחר:
כי לאדם שטוב לפניו,
זה יעקב.
נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס,
זה לבן.
ולמי נאמר: לתת לטוב לפני האלהים?
זה יעקב.
שנאמר(שם ל"א) כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך.
דבר אחר:
כי לאדם שטוב לפניו,
אלו ישראל שהיו במצרים.
נתן חכמה ודעת ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס,
אלו הכנענים.
אמר רבי לוי:
אפילו טיפת שמן לא היה נותן אחד מהם בגריסין שלו,
ואפילו נשברה ביצתו, לא היה טועמה,
אלא היה מוכרה ועושה אותה דמים,
כדי שיכנסו ישראל לארץ וימצאו אותה מלאה ברכות.
ולמי נאמר: לתת לטוב לפני האלהים?
אלו ישראל.
שנאמר(במדבר כ"ו) לאלה תחלק הארץ.
דבר אחר:
כי לאדם שטוב לפניו,
זה חזקיה.
נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס,
זה סנחריב.
ולמי נאמר: לתת לטוב לפני האלהים?
זה חזקיה.
שנאמר(ד"ה ב' ל"ב) וינשא לעיני כל הגוים.
דבר אחר:
כי לאדם שטוב לפניו,
זה מרדכי.
נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס,
זה המן.
ולמי נאמר: לתת לטוב לפני האלהים?
זה מרדכי.
שנאמר(אסתר ח') ביום ההוא נתן המלך אחשורוש,
לאסתר המלכה את בית המן וגו'.
הפרק הבא הפרק הקודם