 |
 |
מדרש רבה למגילת קהלת
פרשה ד
א - [א] ושבתי אני ואראה.
ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן -
ר' יהודה אומר:
אלו הקטנים הנגנזים בחייהן בעון אבותם בעולם הזה.
לעתיד לבוא הן עומדין בצד חבורה של צדיקים,
ואבותיהם בצד חבורה של רשעים.
והם אומרין לפניו רבונו של עולם:
כלום מתנו אלא בעון אבותינו?!
יבואו אבותינו בזכיותינו!
והוא אומר להם: אבותיכם חטאו מאחריכם,
וחטאתיכם מלמדין קטיגור.
ר' יהודה בר' אלעאי בשם ר' יהושע בן לוי:
באותה שעה, אליהו זכור לטוב יושב ומלמד סניגוריא,
ואומר להם: אמרו לפניו, רבונו של עולם!
אי זו מדה מרובה מדת הטובה, או מדת הפורענות?
אמר: מדת הטוב מרובה ומדת הפורענות מעוטה.
ומתנו בעון אבותינו?
אם מדת הטוב מרובה, לא כל שכן שיבואו אבותינו אצלנו.
אמר להם: יפה למדתם סניגוריא, יבואו אצלכם.
דכתיב:(זכריה י') וחיו את בניהם ושבו.
ששבו מלירד לגיהנם והם ניצלין בזכות בניהם,
לפיכך חייב כל אדם ללמד את בנו תורה, שיצילהו מגיהנם.
ור' חנינא פתר קרייה בהרוגי מלכות,
שהם באים לחיי עולם הבא,
אף על פי שאינן מתודין.
ר' בנימין פתר קרייא בחניפי תורה,
סבורים כל עמא שהוא קריין,
ולית הוא קריין, תנויי ולית הוא תנויי,
עטיף גולתיה ותפילין ברישיה,
והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם,אמר הקדוש ברוך הוא: עלי להפרע מהן!
שנאמר:(ירמיה מ"ח) ארור עושה מלאכת ה' רמיה.
ורבנן פתרין קרייה באומות העולם.
והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחםאמר הקדוש ברוך הוא: עלי להתוכח עמהם!
דכתיב: (שם נ') גאלם חזק ה' צבאות שמו ריב יריב את ריבם.
דניאל חייטא פתר קרייא בממזרין,
אלו ממזרין עצמן.
ואיזה זה?
זה הבא על הערוה והולידו.
זה מה חטא? וזה מה איכפת ליה?!
אמר ר' יהודה בן פזי:
אפילו הממזר בא לעולם הבא.
דכתיב:והנה דמעת העשוקים וגו'
אמר הקדוש ברוך הוא:
לפי שבעולם הזה הם פסולין, אבל לעתיד לבא.
אמר זכריה:
אנא חמיתה אילו כורסין.
שנאמר:(זכריה ד') והנה מנורת זהב כלה וגו'.
ושנים זיתים עליה וגו'.
תרין אמורין,
חד אמר גולה,
וחד אמר גאולה.
מאן דאמר גולה, גולה שבבבל וגלת שכינה עמהם.
ומאן דאמר גאולה, הוא פרוקא.
דכתיב:(ישעיה נ"ז) גואלנו ה' צבאות שמו.
וכתיב (מיכה ג') עלה הפורץ לפניהם וגו':
א - [ב] ושבח אני את המתים שכבר מתו.
אלו דור אנוש ודור המבול.
מן החיים אשר המה חיים עדנה,
אלו הסדומיים והמצריים.
א - [ג] וטוב משניהם את אשר עדן.
לא היה אלו אלף דור, שעלו במחשבה להבראות,
וכמה נמחו מהם.
ר' יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר:
תשע מאות ושבעים וארבעה דורות,
שנאמר:(תהלים ק"ה) דבר צוה לאלף דור.
רבי יהושע פתר קרייא בישראל
בשעה שעמדו לפני הר סיני,
כיון שבאו לאותו מעשה,
לא הניח משה זוית בקרקע ההר,
שלא נחבט עליה ומבקש תפלה ורחמים על ישראל,
ולא נענה ונזדווגו לו חמשה מלאכי חבלה:
קצף, ומשחית, והשמד, אף, וחמה.
מיד נתיירא משה מהן,
מה עשה?
נתלה במעשה אבות, מיד הזכיר ואמר:
(שמות ל"ב) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיךאמר לו הקדוש ברוך הוא:
משה, אבות העולם מה יש להם עלי?!
אם באתי לדקדק אחריהם, אני יש לי עליהם.
אברהם יש לי עליו,
שאמר:(בראשית ט"ו) במה אדע כי אירשנה.
יצחק יש לי עליו,
שנאמר:(שם כ"ה) ויאהב יצחק את עשו ואני שנאתיו.
שנאמר: (מלאכי א') ואת עשו שנאתי.
יעקב יש לי עליו,
שאמר:(ישעיה מ') נסתרה דרכי מה'.
כיון שאמר: (שמות ל"ב) אשר נשבעת להם בך.
למען שמך.
באותה שעה נתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים,
שנאמר:(שם) וינחם ה' וגו'.
מיד נסתלקו ממנו שלשה מלאכי חבלה,
קצף ומשחית והשמד,
ונשתיירו שנים: אף וחמה.
הדא הוא דכתיב: (דברים ט') כי יגורתי מפני האף והחמה.אמר לפניו: רבונו של עולם, יכיל אנא מיקם בתרויהון?!
סבול את חד, ואנא חד.
הדא הוא דכתיב: (תהלים ז') קומה ה' באפך וגו'.ומניין שעמד משה באחד מלאך חמה?
שנאמר:(שם ק"ו) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו,
להשיב חמתו מהשחית.
על אותה שעה הוא אומר:
ושבח אני את המתים.
כגון: אני וחבורתי.
ר' שמואל בר נחמן פתר קרייא בדוד:
בשעה שבנה שלמה את בית המקדש,
בקש שתרד אש מן השמים ולא ירדה.
הקריב אלף עולות ולא ירדה,
התפלל כ"ד תפלות ולא ירדה,
עד שאמר:(ד"ה ב' ו') זכרה לחסדי דוד עבדך.
מיד ירדה.
שנאמר:(שם ז') וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה.
ר' יודה ברבי לעיי ורבנן,
רבי יודה בר' לעיי אמר:
חיה דוד באותה שעה.
ורבנן אמרין:
ארונו הביא.
ולא פליגין.
מאן דאמר חיה דוד,
באותה שעה הוא שדוד אומר בפיו:
(תהלים ל') ה' העלית מן שאול נפשי וגו'.וכתוב אחד אומר:
ה' אלהים אל תשב פני משיחך.דהוא קיים קדמך.
ומאן דאמר ארונו הביא,
הדא הוא דכתיב: זכרה לחסדי דוד עבדך.ועל אותה שעה נאמר:
ושבח אני את המתים וגו'.
כגון: אני וחבורתי.
ר' יהודה בר' סימון פתר קרייא ביחזקאל:
בשעה שעמד על הבקעה,
ואמר:(יחזקאל ל"ז) העצמות היבשות שמעו דבר ה',
מיד,
ותקרבו עצמות עצם אל עצמו וגו'אמר להם: בתחלה אמרתי לכם:
(ירמיה ב') שמעו דבר ה' בית יעקב.ולא שמעתם.
ועכשיו שמעתם בחייכם, לא שמעתים במיתתכם.
שמעתם, על אותה שעה נאמר:
ושבח אני את המתים.
כגון: אני וחבורתי.
א - [ה] הכסיל חובק את ידיו
משל למה הדבר דומה?
לשני בני אדם שהיו יגעין בתורה,מיד, חובק את ידיו ואוכל את בשרו.
אחד יגע והשביח,
ואחד יגע ופירש.
זה שהיה יגע בתורה ופירש,
רואה את זה שהשביח עומד בצד חבורה של צדיקים,
והוא עומד בצד חבורה של רשעים.
א - [ו] טוב מלא כף נחת ממלוא חפניים עמל ורעות רוח
טוב מי שהוא שונה הלכות ורגיל בהם,
ממי שהוא שונה הלכות ומדות ואינו חוזר ורגיל בהם.
מתלא [=משל] אמר:ורעות רוח, רעותיה דיהוי מיתקרי, מרי מכילאן.
טבא חדא ציפרא כפותא,
מן מאה פרחיין.
דבר אחר:
טוב מלא כף נחת, ממלוא חפניים עמל ורעות רוח.
טוב מי שהוא עושה צדקה מעוטה משלו,
ממי שהוא גוזל וחומס ועושק ועושה צדקות גדולות משל אחרים.
מתלא [=משל] אמר:ורעות רוח, רעותיה מיתקרי בר מצוותא.
גייפא בחזורין ומפלגא לבישיא.
(= נואפת, בתפוחים שלוקחת בשכרה ומחלקתן לחולים)
דבר אחר:
טוב מלא כף נחת, ממלוא חפניים עמל ורעות רוח
טוב מי שיש לו עשרה זהובים ונושא ונותן ומתפרנס בהם,
ממי שהוא נוטל ממון של אחרים ומפסידו ומאבדו.
מתלא [=משל] אמר:ורעות רוח. רעותיה די יהוי מיתקרי פרגמטיוטא.
לא מיסתייה מובד דידיה,
אלא דאחרונין מובד דידיה ודלא דידיה.
דבר אחר:
טוב מלא כף נחת, ממלוא חפניים עמל ורעות רוח
טוב מי שהוא שוכר גנה ואוכל פירותיה,
ממי שהוא שוכר גנות הרבה והוא מביירן (משאירן שדה בור)
מתלא [=משל] אמר:ורעות רוח, רעותיה מיתקרי מרי אוסייאן.
דאגיר גנא אכיל ציפרין
דאגיר גנייאן אכלין ליה ציפרין.
אמר רבי יעקב ברבי קורשאי:
טוב מלא כף נחת,
לעולם הבא,
ממלא חפנים עמל ורעות רוח,
בעולם הזה.
הוא היה אומר:
יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא,
מכל חיי העולם הזה.
ויפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה,
מכל חיי העולם הבא.
שהעולם הבא אינו בא אלא מכח העולם הזה.
אמר ר' חייא בר אבא:
טוב מלא כף נחת,
זה יום השבת.
ממלא חפנים עמל ורעות רוח,
אלו ששת ימי המעשה.
דאמר ר' חייא בר אבא:
אין ישראל נגאלין אלא בזכות שבת.
שנאמר: (ישעיה ל') בשובה ונחת תושעון.
בשובה ונייח תושעון.
ורעות רוח, רעותיה דמיתקרי לעי ונגיס.
אמר רבי ברכיה:
טובה דריסה שדרס הקדוש ברוך הוא בארץ מצרים,
שנאמר:(שמות י"ב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה.
ממלא חפנים ממלא חפניהם פיח כבשן.
למה? שבזו היתה גאולה ונגאלו.
ובזו של פיח הכבשן, לא נגאלו.
ר' יצחק פתר קרייא:
בשבט גד ושבט ראובן שבאו לארץ ישראל,
וראו כמה בית זרע יש בה, כמה בית נטע יש בה, אמרו:
טוב מלא כף נחת בארץ ישראל.
ממלא חפנים עמל בעבר הירדן.
וחזרו ואמרו: מה לא אנן גרמינן לן? לא אמרין אנן,
(במדבר ל"ב) יותן את הארץ הזאת לעבדיך.
אמר רבי יצחק:
כתיב: (ויקרא ט"ז) וכסה ענן הקטרת.הכסוי הזה אין אנן יודעין מהו,
עד שבא דוד ופירשו:
שנאמר:(תהלים פ"ה) נשאת עון עמך וגו'
ואף הקדוש ברוך הוא אמר:
חביב עלי מלא קמצו של עני, מנחת נדבה,
ממלא חפנים של כהן גדול, קטרת הסמים.
למה?
שזו באה כפרה, וזו אינה באה כפרה.
דכתיב:(ויקרא ב') ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'.
א - [ז] ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש
זו אידרתו של מלאך המות.
א - [ח] יש אחד ואין שני
יש אחד, זה הקדוש ברוך הוא,
שנאמר בו:(דברים ו') ה' אלהינו ה' אחד
ואין שני, שאין לו שותף בעולמו.
גם בן ואח אין לו אח אין לו, בן מאין יש לו?!
אלא שחבב הקדוש ברוך הוא לישראל, וקראן בנים.
שנאמר:(שם י"ד) בנים אתם לה' אלהיכם וקראם אחים.
שנאמר: (תהלים קכ"ב) למען אחי ורעי.
ואין קץ לכל עמלו לכל מה שעשה בששת ימי בראשית.
ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה לא להדבק בדרכיו?
אם אין הצדיקים עומדים ומסגלין מצוות ומעשים טובים לפניו,
אין זה הבל שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו.
דבר אחר:
יש אחד ואין שני, זה אברהם.
שנאמר:(יחזקאל ל"ג) אחד היה אברהם
ואין שני, שאין לו בן זוג.
גם בן ואח אין לו, בן ואח לא היה לו בשעה שירד אל הכבשן.
ובשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא,
קח נא את בנך, את יחידך,לא ראה שיש לו בן?!
בשעה שאמר לו:
לך לך מארצךלא ראה שיש לו אח?!
ואין קץ לכל עמלו, ממצוות ומעשים טובים.
ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה לא להדבק בדרכיו?
שכל מי שאינו עושה כמותו - גם זה הבל.
דבר אחר:
יש אחד, זה שבט לוי.
גם בן ואח אין לו, בשעה שאמר לו משה:
(שמות ל"ב) עברו ושובו משער לשער.ואין קץ לכל עמלו, במלאכת המשכן.
וכתיב: (דברים ל"ב) האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו,
ואת אחיו לא הכיר וגו'
גם עינו לא תשבע עושר, אלו הקרבנות.
ולמי אני עמל לא להדבק בדרכיו?
כל מי שאינו עושה כמותו,
גם זה הבל וענין רע הוא.
דבר אחר:
יש אחד, זה יצר הרע.
ואין שני, שאין לו בן זוג בעבירה.
גם בן ואח אין לו, בשעה שהולך אדם לעבור עבירה,
אינו רואה שיש לו בן שימות בעונותיו,
ואינו רואה שיש לו אח שיתבייש ממנו ולהתגנות בו,
ואין קץ לכל עמלו במעשיו הרעים.
גם עינו לא תשבע עושר, אלו מעשיו הרעים.
ולמי אני עמל שלא להדבק בדרכיו?
ומי שאינו עושה כן, גם זה הבל
דבר אחר:
יש אחד, זה גביני בן חרסון.
ואין שני, שאין לו בן זוג.
גם בן ואח אין לו, שהיה יחיד לאמו.
ואין קץ לכל עמלו, ממה שהניח לו אביו.
גם עינו לא תשבע עושר, שהיה סומא אחת מעיניו.
ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה?
אמרו: בשעה שמת אביו,
אמר לאמו: הראיני כל כסף וזהב שהניח לי אבא.
אזלת וחמיית ליה חד כורא דדינרי,
והות קיימא היא מן דין סיטרא והוא מן דין סיטרא,
ולא חמון דין לדין.
ר' לוי בשם ריש לקיש אמר:
יום שמת גביני בן חרסון,
נולד בלשאצר סנטרא דבבל.
א - [ט] טובים השנים מן האחד.
טובים השנים, שהם יגעין בתורה,
מן האחד, שעוסק זה לעצמו וזה לעצמו,
כי אם יפולו האחד יקים את חברו.
שאם שכח הלכה אחד מהם,
חבירו מחזיר ההלכה,
והחוט המשולש לא במהרה ינתק.
זה הרב, שהוא מחזיר להם טעותן.
דבר אחר:
טובים השנים מן האחד,
טובים השנים, שהם נושאין ונותנין בפרקמטיא,
מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו.
כי אם יפלו, שאם יפול ויסתכן אחד מהן,
חבירו מעמידו.
והחוט המשולש, כד אינון תלת.
רבי מאירכד הוה חמי חד נפיק לאיסטרטא,
הוה צוח ליה: זיל שלם עלך מרי מיתה.
תרין הוה צווח לון: שלם לכון מרי קטטה!!
תלת צווח לון: שלם לכון מרי שלמא.
ר' יוחנן אמר בה תרתין:
ר' יוחנן אמר:
טובים השנים, איש לאשתו מן האחד - זה לעצמו וזו לעצמה.
והחוט המשולש, זה הקדוש ברוך הוא שהוא פוקדן בבנים.
ר' יוחנן אמר בה חורי:
טובים השנים, זה עמרם ויוכבד.
אשר יש להן שכר טוב בעמלם, זה משה שנקרא טוב
שנאמר:(שמות ב') ותרא אותו כי טוב הוא.
כי טוביה שמו, שנולד מהול.
ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן -
ר' יהודה אומר:
זה דוד ובת שבע.
והחוט המשולש, זה נתן הנביא.
שאמר לה לבת שבע:(מלכים א' א') ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך.
וכשבאו אצל דוד הסכים עמהם,
ואמר:(שם) והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי וגו'
ור' נחמיה אמר:
טובים השנים, זה יהוידע ויהושבע.
מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו.
והחוט המשולש, זה סנהדרין שהסכימו עמהם.
הדא הוא דכתיב: (ד"ה ב' כ"ג) ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר וגו'
ורבנן אמרי:
טובים השנים, זה מרדכי ואסתר.
מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו.
והחוט המשולש, זה אחשורוש שהסכים עמהם.
וגזר ואמר:(אסתר ח') ואתם כתבו על היהודים וגו'.
ר' לוי בר חמא בשם רבי חנינא אמר:
טובים השנים, שתלו מרדכי ואסתר.
מן האחד, שתלה יוסף.
שאלו נעשו נסים על ידיהם לכל ישראל,
וזה לא נעשו נסים על ידו.
והחוט המשולש, זה הקדוש ברוך הוא,
למעלה מכולן שהפיל שונא,
דכתיב:(שם ז') ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וגו'
אמר רבי יצחק:
טובה פרשה שנאמרה על פי שנים,
מפרשה שנאמרה ביחיד.
בשנים שנאמר:(שמות י"ב) ויאמר ה' אל משה ואל אהרן,
בארץ מצרים לאמר.
החדש הזה לכם וגו'
מפרשה שנאמרה ביחיד,
שנאמר:וידבר ה' אל משה לאמר.
והחוט המשולש, (ויקרא י"א) ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם
לבניו: לאלעזר ולאיתמר.
תני ר' חייא:
לאמר אליהם,לאלעזר ולאיתמר והם לאמר לכל ישראל.
דבר אחר:
טובים השנים, זה משה ואהרן.
מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו.
את מוצא כשבא משה וברך את ישראל,
לא שרתה שכינה על ידו.
וכשבאו שניהם וברכו את ישראל,
מיד שרתה שכינה על ידיהם.
הדא הוא דכתיב: (שם ט') ויבא משה ואהרן אל אהל מועד,בירכו את ישראל ואחר כך.
ויצאו ויברכו את העם.
וירא כבוד ה',שרתה שכינה על ידיהם.
אמר רבי זעירא:
משפחות ומשפחות הם.
משפחת סופרים, מעמדת סופרים.
בני תורה, מעמדת בני תורה.
עשירים מעמדת עשירים.
אתיבון: והא זרעית זרעיתא פלונית דמטת ופסקת?
אמר לון: ומי כתיב לא לעולם ינתק!
לא במהרה ינתק כתיב!
אין אתקשי עלנא מתפסיק מעותרא.
היינו דאמר בר קפרא:
אם לא הוא, בא בנו.
אם לא בנו, בא בן בנו.
א - [יג-יד] טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל
טוב ילד מסכן וחכם זה יצר טוב.
ולמה נקרא שמו ילד?
כי אין מזדווג לאדם אלא מבן י"ג שנה ולמעלה.
ולמה נקרא שמו מסכן?
שאין הכל שומעין לו.
ולמה נקרא שמו חכם?
שהוא מלמד את הבריות לדרך ישרה.
ממלך זקן וכסיל זה יצר הרע.
ולמה קורא אותו מלך?
שהכל שומעין לו.
ולמה קורא אותו זקן?
שהוא מזדווג לו מילדותו ועד זקנתו.
ולמה קורא אותו כסיל?
שהוא מלמד לאדם לדרך רעה,
אשר לא ידע להזהר עוד.
שאינו יודע כמה צער וכמה יסורין,
באין עליו והוא אינו נזהר מהם.
כי מבית הסורים יצא למלוך
דהוא מכשכש לברייאתה כמן ביני סריאתה.
כי גם במלכותו נולד רש,
במלכות יצר טוב, נולד רשותו של יצר הרע.
דבר אחר:
טוב ילד מסכן,
זה אברהם.
ממלך זקן וכסיל,
זה נמרוד.
מה הוא?(בראשית י"ד) אל עמק שוה.
ששם השוו וקצצו ארזים ועשו לו בימה גדולה,
והושיבוהו עליה למעלה והיו מקלסין לפניו,
ואומר:(בראשית כ"ג) שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו.
כי גם במלכותו נולד רש במלכותו של אברהם נולד רשותו של נמרוד.
דבר אחר:
טוב ילד מסכן, זה יוסף,
וחכם, שבחכמתו החיה כל העולם כולו ברעב.
ממלך זקן וכסיל,
זה פוטיפר.
כמה נסים ראה על ידו ולא נזהר.
כי מבית הסורים יצא למלוך מבית גיררתו של פרעה יצא מלך.
שנאמר:(שם מ"א) אני פרעה ובלעדיך לא ירים וגו'.
א - [טו] ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש.
אלו מעשיהם של צדיקים.
מה גרם להם להיות חיים?
שמהלכין תחת השמש.
עם הילד השני,
זה יצר טוב.
א - [טז] אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם.
אין קץ לכל הדורות שאיבד יצר הרע,
גם האחרונים לא ישמחו בו, שנשמעין לו.
א - [יז] שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים.
תני, לא יכנס אדם להר הבית במעות צרורות בסדינו,
ובאבק שעל רגליו ובפונדתו החגורה לו מבחוץ.
האי מאן דאמר: שמור רגלך כאשר תלך.
ר' יוסי בן יהודה אומר:
(אסתר ד') ויבא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך וגו'.ומה לכבוד מלך בשר ודם לא יעשה כן,
לכבוד מלך מלכי המלכים על אחת - כמה וכמה!
ר' אדא בר' שמעון בשם רבי נתן:
לעולם לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל,
אלא במקום נמוך.
מאי טעמא?(תהלים ק"ל) ממעמקים קראתיך ה'.
רבי אומר:
לעולם אל יתפלל אדם וצריך לנקביו.
שנאמר:(עמוס ד') הכון לקראת אלהיך ישראל.
אמר ר' אלכסנדרי:
כתיב: שמור רגלך.
ר' קרוצפי בשם ר' יוחנן אמר:
שמור רגלך, מן הטיפין שבין רגליך,
כאשר תלך אל בית האלהים תהיה טהור.
במה דברים אמורים?
בדקין, אבל בגסין אם יכול לסבול, יסבול.
אמר רבי אבא:
(משלי ה') יהי מקורך ברוך.בבית מקוראך תהיה ברוך.
יהיה מקראך לקבר ברוך.
שמעון סיכנא איש עיצה היה חופר,
בורות שיחין ומערות בירושלים.
אמר לרבי יוחנן בן זכאי:
אני גדול כמוך.
אמר לו: למה?
אמר לו: שאני עוסק בצרכי רבים כמוך.
אמר: אם אדם בא לידך לדין או לשאלה,
אתה אומר לו: שתה מן הבור הזה שמימיו זכין וצונן,
או אם שאלה לך אשה על נידותה,
אתה אומר לה: טבלי בבור הזה שמימיו מטהרין,
וקרא עליו פסוק זה:
וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח,
כי אינם יודעים לעשות רע.
חונא בר גניבא אמר:
חביבה קרית שמע בעונתה,
מאלף עולות שהכסיל זובח.
למה?
כי אינם יודעים לעשות רע.
הכסיל אינו יודע להפריש,
בין נדר לנדר מניין מיפתח.
רבי שמעון בן חלפתא אמר:
חלש למעלה וגבור למטה, מי נוצח? העליון,
כל שכן, שעליון חי העולמים שהוא הגבור, למעלן,
ואתה למטן, וקדמך הכתוב:
כי האלהים בשמים ואתה על הארץ וגו'.
הפרק הבא הפרק הקודם