פרק ו, א
ורבה היא על האדם. בהרבה בני אדם היא נוהגת.

פרק ו, ב
עושר ונכסים. לפי פשוטו כמשמעו.
ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו. שיהא שמח בחלקו למצוא קורת רוח בעשרו כי שואף לעשות ולהרבות הון כענין שנאמר (חבקוק ב): והוא ימות ולא ישבע, וגם לא ישליטנו לעשות צדקה לאכול הימנה לעתיד ואיש נכרי יטול אותו ממון ויעשה בו צדקה ויהנה ממנו, ומדרש אגדה בדברי תורה.
עושר ונכסים וכבוד. מקרא משנה ואגדה.
לא ישליטנו. שלא זכה לגמרא ומתוך כך אין הנאה ממנו בשום דבר הוראה.
כי איש נכרי יאכלנו. זה בעל הגמרא.

פרק ו, ג
אם יוליד איש מאה. בנים.
ורב שיהיו ימי שניו. ורב הון וכל טוב ימי שניו שלו, ורב לשון די, די לכל טובה.
ונפשו לא תשבע. מאותה הטובה שאינו שמח בחלקו להתקרר רוחו במה שבידו.
וגם קבורה לא היתה לו. פעמים שנהרג וכלבים אוכלים אותו וכל הדברים האלו נמצאו באחאב שהוליד בנים הרבה וממונו הרבה והיה חומד של אחרים ולא מצא קורת רוח בממונו וכלבים אכלוהו.
טוב ממנו הנפל. של אשה כי הנפל בהבל בא והלך ולא ראה טובה ולא נתאוה לה ואין לו להצטער.

פרק ו, ו
ואילו חיה. ואם חיה אלפים שנה מה יתרון לו הואיל וטובה לא ראה הלא סופו לשוב אל העפר כשאר העניים.

פרק ו, ז
כל עמל האדם. בשביל פיהו הוא שיהנה ויאכל בעולם הזה והבא וזה לא נהנה בחייו.
וגם הנפש לא תמלא. בתמיה כלומר וזה אפי' תאותו לא מלאה בהנאה מועטת כמו (שמות טו) תמלאמו נפשי לשון השגת תאוה, ואחרי שכן הוא.

פרק ו, ח
מה יותר לו. בחכמתו משאם היה כסיל.
ומה לעני. חסרון מן העשיר שאין לו קורת רוח גם הוא יודע להלוך בארץ אצל החיים, דבר אחר: וגם הנפש לא תמלא לעולם הבא שהרי לא עשה מעשים טובים בחייו.

פרק ו, ט
טוב מראה עינים מהלך נפש. טוב היה והוכשר לזה לראות עושרו למראה עיניו ממאכל ומשתה ההולך בנפש.
דבר אחר: טוב מראה עינים מהלך נפש, טוב היה לזה והוכשר ללכת אחר עיניו לגזול ולעשוק מהילוך נפשו שלא נתן לב היכן נפשו תלך כשימות.
גם זה הבל. הוא הניתן לרשעים.

פרק ו, י
מה שהיה כבר נקרא שמו. חשיבות וגדולה שהיתה לו בחייו, כבר נקרא שמו, כלומר כבר היה ועבר כבר יצא לו שם בשררה ועתה חלף ונודע שהוא אדם ולא אל וסופו שמת ולא יוכל לדין עם מלאך המות שהוא תקיף ממנו.

פרק ו, יא
כי יש דברים הרבה. שנתעסק בהן בחייו כשחוק המלכים קופים ופילים ואריות הכל הרבו לו ומה יותר לו משמת.

פרק ו, יב
כי מי יודע. כי מי אשר יודע מעשים טובים ומה לאדם לעשות בחייו שיהיו טובים לו לעולם הארוך.
מספר ימי חיי הבלו. שהם מעט מספר.
ויעשם. לאותם מעשים בשעה מועטת שהוא חי שהוא זמן קצר כצל עוף העובר ואף על פי שאמר שלמה כצל סתם ולא פירש אם צל דקל אם צל כותל שהם קבועים, כבר פירשו דוד אביו (תהלים קמד) ימיו כצל עובר, זהו צלו של עוף הפורח כך נדרש במדרש.
כי מי יגיד לאדם. במה יתקיים הון שקבץ מעושק לבניו אחריו תחת השמש.