 |
 |
מדרש רבה * מגילת איכה
פרשה ב
א. תהפך עלי בלהות (איוב ל).
אמר רבי חנינא:
אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא:
לשעבר הייתי אני מבהלת לאחרים,
כמאן דאמר (אסתר ו') ויבהילו להביא את המן,ועכשיו הפוכה עלי.
וכתוב אחד אומר: (יחזקאל כו) בלהות אתנך ואינך.
ואומר (שמות טו) אז נבהלו אלופי אדום.
אמר רבי אחא:
לחליו של עמוד שהיתה מתהפכת בתוך הפלטייא
והטיסה בצרור ונסמכה, כך -
(תהלים פ"ח) עלי סמכה חמתך.בני אדם שהם נדיבים וראויין לבא לי גאולה על ידיהם,
תרדף כרוח נדיבתי,
את מרדפן כרוח.
וכעב עברה ישועתי,בני אדם שהם נדיבים וראויים לבא לי ישועה על ידיהם,
את מסיטן ומעבירן כעבים,
שנאמר:איכה יעיב באפו ה' את בת ציון.
כתיב (דברים ח') כגוים אשר ה' מאביד מפניכם,
תאמר מה אלו בכהן ונביא,
אף אלו בכהן ונביא.
ומה אלו בשופר ובתרועה,
כך אלו בשופר ובתרועה.
ומה אלו בארבעה עשר
שנאמר(עזרא ד') דיניא ואפרסתכיא,
טרפליא אפרסיא,
ארכויא בבליא,
שושנכיא דהיא עלמיא ושאר אומיא,
די הגלי אסנפר רבא ויקירא.
תאמר אף אלו בארבעה עשר,
דכתיב:(ישעיה י"ז) ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובת החורש והאמיר.
מהו האמיר?
ר' פנחס אמר:
כדאימרי.
ר' יהודה בר' סימון אמר:
כאמור בתורה.
דכתיב:כגוים אשר ה' מאביד מפניכם.
תאמר מה אלו בנפילת החומה,
דכתיב:(יהושע ו') ותפל החומה תחתיה,
אף אלו בנפילת חומה.
מה אלו בעבים,
דכתיבבאו בעבים ובכפים,
אף אלו בעבים.
איכה יעיב באפו.
ב. איכה יעיב באפו ה' את בת ציון
אמר רבי חמא בר ר' חנינא:
איך חייב ה' ברוגזיה ית בת ציון,
אית אתרא דצווחין לחייבא עייבא.
ר' שמואל בר נחמני אמר:
איך כייב ה' ברוגזיה,
אית אתרא דצווחין לכיבא עייבא.
ורבנן אמרין:
איך שיים ה' ברוגזיה ית בת ציון,
השליך משמים ארץ תפארת ישראל.
ר' הונא ור' אחא בשם ר' חנינא בריה דר' אבהו
משל למלך שהיה לו בן.ולא הות מחותיתיה כמסוקיתיה, [=ולא היה ירידתו כעלייתו]
בכה ונתנו על ארכובותיו.
בכה ונתנו על זרועותיו.
בכה והרכיבו על כתפו.
טינף עליו ומיד השליכו לארץ,
מסוקיתיה ציבחר ציבחר [=עלייתו לאט לאט]
ומחותיתיה כולא חדא [=ירידתו בבת אחת].
כך -
(הושע י"א) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו.ואחר כך, השליך משמים ארץ תפארת ישראל
ואחר כך (שם י') ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב,
דבר אחר:
השליך משמים ארץ תפארת ישראל
אמר רבי יהושע בר' נחמן:
משל לבני מדינה שעשו עטרה למלך.
הקניטוהו וסבלן,
הקניטוהו וסבלן,
אחר כך אמר להם המלך:
כלום אתם מקניטין אותי?!
אלא בעבור עטרה שעטרתם לי. הא לכון טרון באפיכון.
כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל:
כלום אתם מקניטין אותי?!
אלא בשביל איקונין של יעקב שחקוקה על כסאי.
הא לכון טרון באפיכון.
הוי,
השליך משמים ארץ וגו'.
ג. ולא זכר הדום רגליו
אמר רבי חנינא בר יצחק:
אין הקדוש ברוך הוא זוכר אותו הדם של בין רגליו של זקן.
שנאמר(בראשית י"ז) ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמולו בשר ערלתו
אמר רבי יודן
למלך שתפש את שונאיו והרגן, והיו בני המדינה מפרכסין בדם שונאיו.
פעם אחת הקניטוהו ודחפן והוציאן חוץ לפלטין.
אמרו: אין המלך נזכר לנו אותו הדם שהיינו מפרכסין בדם שונאיו,
כך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא:
אין את נזכר לנו אותו הדם שבמצרים,
שנאמר(שמות י"ב) ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף.
דבר אחר:
ולא זכר הדום רגליו
אין הדום זה, אלא בית המקדש.
הדא הוא דכתיב: (תהלים צ"ט) רוממו ה' אלהינו
והשתחוו להדום רגליו, קדוש הוא.
ביום אפו
אמר רבי אחא:
יום אחד היה חרון אפו של הקדוש ברוך הוא,
ואלו עשו ישראל תשובה פשרו.
(יחזקאל ט') ויקרא באזני קול גדול לאמור קרבו פקודת העיר ואיש כלי משחתו בידו.עד היכן חטאו של עגל קיים?
ר' ברכיה ואמרי לה ר' נחמיה בן אלעזר:
עד עגליו של ירבעם בן נבט.
הדא הוא דכתיב: (הושע ז') כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שומרון.אמר הקדוש ברוך הוא:
באתי לרפאות לישראל מחטאו של עגל,
ונגלה רעות שומרון.
ר' ישמעאל בר נחמני בשם ר' יוחנן אמר:
עד חורבן בית המקדש.
דכתיבקרבו פקודות העיר ואיש כלי משחתו בידו.
כתיב (שמות ל"ב) וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם.
כתיב (יחזקאל ט') והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון
אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו
ואיש אחד בתוכם לבוש בדים וקסת הסופר במתניו,
ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחושת.
כתיב הכא והנה ששה.
והלא חמש גזירות הן,
דכתיב(שם) ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו
והכו אל תחוס עיניכם ואל תחמולו.
וכתיב (שם) זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית
אמר רבי יוחנן:
למלאך קשה שביניהם. אמר זה גבריאל,
שנאמר(שם) ואיש אחד בתוכם לבוש בדים וקסת הסופר במתניו.
שלושה דברים היה אותו מלאך משמש:
קסנטור, ספקלטור, וכהן גדול.
קסנטור
דכתיב וקסת הסופר במתניו.ספקלטור
שנאמר (ישעיה ל"ד) החרימם נתנם לטבח.וכהן גדול
שנאמר ואיש אחד בתוכם לבוש בדים.
כתיב בכהן (ויקרא ט"ז) כתונת בד קודש ילבש.
ואיש כלי מפצו בידו.
מאני זייניה, מאני סותורייתה ומאני גלותיה.
מאני זייניה?
ואיש כלי מפצו בידו.ומאני סיתורייתה?
(ישעיה כ"ז) בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות.ומאני גלותיה?
דכתיב: (ירמיה נ"א) מפץ אתה לי כלי מלחמה
וכתיב ויבואו ויעמדו אצל מזבח הנחושת
ר' יהודה בר' סימון אמר:
עד מקום מחיצתו.
ורבנן אמרי:
עומד ומזכיר חטאין של אחז,
דכתיבביה (מ"ב ט"ז) ומזבח הנחושת יהיה לי לבקר.
מהו לבקר?
אמר רבי פינחס:
פסלו ועשאו בעלי מומין.
כמאן דאמר (ויקרא י"ג) לא יבקר הכהן.אלו כתיב. [=מלשון אייל].
ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר ירושלים.
אמר רבי שמעון בן לקיש:
למלאך הקשה שבהן [אמר] זה גבריאל.
והתוית תיו
רב נחמן אמר:
אלו בני אדם שקיימו את התורה מאל"ף ועד תי"ו.
ורבנן אמרי:
חתוכין ופספס.
ורב אמר:
על שנתנה בכל צד,
תי"ו תיהי תיהי ותחי תחי
אמר רבי חנינא בר יצחק:
תמה זכות אבותיהן.
ר' הושעיא שלח ואמר לרבי סימון:
בשביל שאת שרוי בביתו של קצין.
מפני מה אין אתה מוכיחן?
אמר לו: הלואי נהוי מאותן שכתוב בהן הנאנחים והנאנקים.
אמר לו: והלא מהן התחילה הפורענות,
דכתיב:(יחזקאל ט') ולאלה אמר באזני.
אמר רבי אלעזר:
לעולם אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על הרעה, אלא על הטובה.
הדא הוא דכתיב: "ולאלה אמר אלהים באזני", אין כתיב כאן,
אלא -
ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו,
והכו אל תחוס עיניכם ואל תחמולו,
זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית,
ועל כל איש אשר עליו התיו אל תגשו, וממקדשי תחלו.
והיאך זה?
אלא באותה שעה קפצה קטיגוריא לפני כסא הכבוד,
אמרה לפניו: רבון העולם איזה מהן נהרג על שמך?
איזה מהן נפצע מוחו על שמך?
איזה מהן נתן נפשו על שמך?
אמר: אין בהם כדי שטר.
ר' איבו אמר:
אמרהקדוש ברוך הוא: יחרב בית המקדש ואל תגע יד בצדיקים.
ר 'יהודה בר' סימון אמר:
הוא והם יש בהם כדי שטר.
ר' תנחומא ורבי אבא בשם ר' אבא
מעולם לא אמר הקדוש ברוך הוא דבר טוב וחוזר בו, וכאן חזר בו.
הדא הוא דכתיב: (יחזקאל ט') וממקדשי תחלו.אל תקרי" וממקדשי" אלא "וממקודשי תחלו".
מיד מה כתיב: ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית.ואין שארית אלא צדיקים.
כתיב ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר.
וכתיב (שם) ויהי כהכותם ונשאר אני ואפלה על פני ואזעק (קול גדול) ואמר אהה אדני אלהים המשחית אתה את כל שארית ישראל?
לכך בא ואמר: בלע ה' ולא חמל וגו'.
ד. בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב
ר' פנחס בשם ר' הושעיא אמר:
ארבע מאות ושמונים בתי כנסיות היו בירושלים.
מנין?
מלאתי משפט,
מלתי כתיב.
וכל אחד ואחד היה לו בית ספר ובית תלמוד.
בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה.
דבר אחר:
בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב.
את כל נאותיו של יעקב.
כגון: ר' ישמעאל ורבן גמליאל ור' ישבב ור' יהודה בן בבא ור' חוצפית המתורגמן ורבי יהודה הנחתום ור' חנניה בן תרדיון ור' עקיבא ובן עזאי ור' טרפון.
ואית דמפקין ר' טרפון ומעיילין ר' אלעזר חרסנה.
ר' יוחנן הוה דרש:
שיתין אפין בבלע ה' ולא חמל.
ורבי הוה דריש
עשרים וארבעה אפין.
ולא דר' יוחנן יתיר על רבי,
אלא רבי על ידי שהיה סמוך לחורבן הבית,
היה נזכר והיה דורש ובוכה ומתנחם.
אמר רבי יוחנן,
רבי היה דורש:
(במדבר כ"ד) דרך כוכב מיעקב.אל תקרי "כוכב" אלא "כוזב".
רבי עקיבא כד הוה חמי ליה,
להדין בר כוזיבא.
הוה אמר: היינו מלכא משיחא
אמר לו ר' יוחנן בן תורתא :
עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין אינו בא.
אמר רבי יוחנן:
(בראשית כז) הקול קול יעקב.קול אדריאנוס קיסר הרג בביתר שמונים אלף רבוא בני אדם
ושמונים אלף תוקעי קרנות היו צרין על ביתר
והיה שם בן כוזיבא והיו לו:
מאתים אלף מקוטעי אצבע.
שלחו לו חכמים: עד מתי אתה עושה לישראל בעלי מומין?
אמר להם: והיאך יבדקו?
אמרו לו:
כל מי שאינו עוקר ארז מלבנון אל יכתב באסטרטיא שלך.
והיו לו מאתים אלף מכאן ומכאן.
ובשעה שהיו יוצאין למלחמה היו אומרים: לא תסעוד ולא תסכיף.
הדא הוא דכתיב (תהלים ס') הלא אתה אלהים זנחתנו,ומה היה עושה בן כוזיבא,
ולא תצא אלהים בצבאותינו.
היה מקבל אבני בליסטרא באחד מארכובותיו
וזורקן והורג מהן כמה נפשות ועל זה אמר רבי עקיבא כך.
שלש שנים ומחצה הקיף אדריאנוס קיסר לביתר,
והיה שם רבי אלעזר המודעי עסוק בשקו ובתעניתו
ובכל יום ויום מתפלל ואומר:
רבש"ע, אל תשב בדין היום.
ולבסוף נתן דעתו לחזור.
אתא חד כותאי ומצאו
ואמר לו: אדוני כל יומין דהדא תרנגולתא מתגעגע בקיטמא,
לית את כביש לה,
אלא המתן לי דאנא עביד לך דתכבישנה יומא דין.
מיד עליל ביה בבוביה דמדינתא ואשכחיה לרבי אליעזר דהוה קאים ומצלי,
עבד גרמיה לחיש באודניה דר' אלעזר המודעי,
אזלון ואמרון לבר כוזיבא:
חביבך ר' אלעזר בעי לאשלמא מדינתא עם אדריאנוס.
שלח ואתייה לההוא כותאי,
אמר לו: מאי אמרת ליה?
אמר לו אין אנא אמר לך,
מלכא קטיל ליה לההוא גברא,
ואין לית אנא אמר לך, את קטיל ליה לההוא גברא.
אבל מוטב ליקטליה ההוא גברא לגרמיה,
ולא תתפרסין מיסטירין דמלכותא.
בן כוזיבא סבר בדעתיה דבעי לאשלמא מדינתא.
כיון דחסל ר' אלעזר צלותיה שלח ואייתיה.
אמר לו: מה אמר לך הדין כותאי?
אמר לו: לית אנא ידע מה לחיש לי באודנאי
ולא שמעת ליה כלום,
דאנא בצלותי קאימנא ולית אנא ידע מה הוה אמר.
נתמלא רוגזיה לבן כוזיבא,
יהב ליה חד בעיטא ברגליה וקטליה.
יצאתה בת קול ואמרה: (זכריה י"א) הוי רועי האליל עוזבי הצאןאמרה לו: אתה סימית זרוען של ישראל
חרב על זרועו ועל עין ימינו.
וסימית עין ימינן,
לפיכך זרועו של אותו האיש יבש תיבש,
ועין ימינו כהה.
מיד גרמו עונות ונלכדה ביתר ונהרג בן כוזיבא.
ואיתיאו רישיה לגבי אדריאנוס.
אמר מאן קטליה לדין?
אמר ליה: חד גונתאי אנא קטלתיה לדין.
אמר לו: זיל ואייתיה לי, אזל ואייתיה,
ואשכח עכנא כריכא על צואריה.
אמר לו: אילו לא אלהיה קטליה לדין, מאן הוה יכיל ליה?
וקרא עלוי: (דברים ל"ב) אם לא כי צורם מכרם.היו הורגים בהם עד ששקע הסוס בדם עד חוטמו,
והיה הדם מגלגל אבנים של ארבעים סאה,
והולך בים ארבעה מילין.
ואם תאמר שקרובה לים?
והלא רחוקה מן הים ארבעה מילין?
וכרם גדול היה לו לאדריאנוס,
שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל כמן טבריא לציפורי
והקיפו גדר מהרוגי ביתר,
ולא גזר עליהם שיקברו,
עד שעמד מלך אחד וגזר עליהם וקברום.
ר' הונא אמר:
יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה,
נקבעה הטוב והמטיב.
הטוב שלא הסריחו.
והמטיב שנתנו לקבורה.
חמשים ושתים שנה עשתה ביתר אחר חורבן הבית,
ולמה נחרבה?
על שהדליקו נרות לחורבן בית המקדש.
ולמה הדליקו?
אמרו הבוליוטין שבירושלים היו יושבין באמצע המדינה,
וכד הוה סליק חד מנהון לצלאה,
אמר ליה: בעית לעיבדא בוליוטין?
אמר לו: לא בעית לאיעבדא ארכונטיס?
אמר להו לא,
אמרי ליה מן בגין דשמענא דאית לך חדא איסיא, את בעי מזבנא יתיה לי?
אמר לו: לית בדעתי. והוה כותב ומשלח אונותיה לבר ביתיה.
אין אתי גבר פלוני לא תשבקיניה מיעל לאיסיא דהוא מזבנא לי.
והוה אמר ההוא גברא הלואי איתברת רגליה דההוא גברא ולא סליק להדא זויתא.
הדא הוא דכתיב:
צדו צעדינו צדיאה אורחא מלהלכא באילין פלטייאתא,
קרב קיצנו קיצא דההוא ביתא.
מלאו ימינו יומא דההוא ביתא,
אף אינון לא פשת להון טב.
דכתיב: (משלי י"ז) שמח לאיד לא ינקה
אמר רבי יוחנן:
שלש מאות מוחי תנוקות נמצאו על אבן אחת,
ושלש מאות קופות של קצוצי תפילין נמצאו בביתר,
וכל אחת ואחת מחזקת שלש סאין,
וכשאתה בא לחשבון אתה מוצא,
שלש מאות סאין.
אמר רבן גמליאל
חמש מאות בתי סופרים היו בביתר,
וקטן שבהם לא היה פחות משלש מאות תינוקות,
והיו אומרים: אם יבואו השונאים עלינו במכתבין הללו,
אנו יוצאין ודוקרין אותם.
וכיון שגרמו העונות ובאו השונאים,
כרכו כל אחד ואחד בספרו ושרפו אותם,
ולא נשתייר מהם אלא אני,
וקרא על עצמו: עיני עוללה לנפשי וגו'
שני אחין היו בכפר חרוכא ולא הוון שבקין רומאי,
עבר תמן דלא הוו קטלי.
יתיה אמרי: כל סמא דמילה ניתי כלילא דאדריאנוס,
וניתיב בראשו של (אלו) שמעון.
דהא רומאי אתון מן דנפקין.
פגע בהון חד סבא,
אמר להון:ברייא בסעדיכון מן אלין.
אמרו ליה: לא נסעוד ולא נסכיף.
מיד גרמו עונות ונהרגו ואייתיאו רישיהון לגבי אדריאנוס.
אמר: מאן קטיל אילין?
אמר לו: חד גונתאי אנא קטילת להון.
אמר לו: זיל אייתי לי פיטומייהו.
אזל אשכח עכנא כריכא על צואריהון,
אמר: אילו אלההון דאילין לא קטיל להון,
מאן הוה יכיל למיקטלינון?
וקרא עליהון: אם לא כי צורם מכרם.
שני ארזים היו בהר המשחה
ותחת אחד מהן היו ארבע חנויות של מוכרי טהרות
ומן האחד היו מוציאין מ' סאה גוזלות לכל חדש
ומהן היו ישראל מספיקין לקנים.
טור שמעון הוה מפיק תלת מאה גרבין.
ולמה חרבו?
אי תימא מן הזונות, והלא לא היתה אלא ריבה אחת והוציאוה משם.
אמר רבי הונא:
משום שהיו משחקין בכדור בשבת.
עשרת אלפים עיירות היו בהר המלך,
לרבי אלעזר בן חרסום
היה האלף אחד מהם,
וכנגדן היו לו אלף ספינות בים.
שלשה עיירות היה טימס שלהם עולה לירושלים.
כבול, שיחין ומגדלא
ולמה חרוב?
כבול,מפני המחלוקת.
שיחין, מפני כשפים.
מגדלא, מפני הזנות שלה.
שלושה עיירות היו בדרום והיו מוציאות כפלים כיוצאי מצרים,
ואלו הן:
כפר ביש, כפר שחליים, כפר דיכרין.
כפר ביש למה נקרא שמה כפר ביש?
דלא הות מקבלא אכסניא.
כפר שחליים למה נקרא שמה כפר שחליים?
דהוו מרבין בניהון כאילין תחלוסייא.
כפר דיכרין למה נקרא שמה כפר דיכרין?
דכל איתתא דהות תמן הות ילדה בנין דיכרין,
וכל איתתא דהות בעיא למילד נקבה,
הוה נפקא לבר מן קרתא והות ילדה נקבה,
וכל איתתא אחריתא דהות בעיא למילד בר דכר,
הוה אתיא תמן והות ילדה זכר.
וכדו כד את נצעהון בשתין רבוון דקניי לא נסיין להון.
אמר רבי יוחנן
קפצה לה ארץ ישראל.
רב הונא אמר:
ג' מאות חנויות של מוכרי טהרות היו במגדלא דצבעייא,
ושלש מאות חנויות של אורגי פרוכות היו בכפר נמרה.
ור' ירמיה בשם רבי חייא בר אבא אמר:
שמונים אחים כהנים היו נשואים לשמונים כהנות אחיות בלילה אחד,
תלונהו בחדא גפנא, חוץ מאחים בלא אחיות,
חוץ מאחיות בלא אחים,
חוץ מלויים וחוץ מישראל.
שמונים אלף פרחי כהונה נהרגו על דמו של זכריה.
ר' יודן שאל לרבי אחא
היכן הרגו את זכריה, בעזרת ישראל או בעזרת נשים?
אמר לו: לא בעזרת ישראל ולא בעזרת נשים,
אלא בעזרת כהנים.
ולא נהגו בדמו לא כדם צבי ולא כדם איל. תמן
כתיב:(ויקרא י"ז) ואיש איש מבית ישראל אשר יצוד ציד חיה וגו'
וכסהו בעפר
ברם הכא,
כתיב:(יחזקאל כ"ד) כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו,
לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר
וכל כך למה?
(שם) להעלות חמה לנקום נקם נתתי את דמה,
על צחיח סלע לבלתי הכסות.
שבעה עבירות עברו ישראל באותו היום.
הרגו כהן
ונביא
ודיין,
ושפכו דם נקי,
וחללו את השם,
וטמאו את העזרה,
ושבת
ויום הכפורים היה,
וכיון שעלה נבוזראדן חזייה לדמיה דזכריה דהוה קא רתיח
אמר להון: מאי היא?
אמרו ליה: דם פרים וכבשים.
אייתי פרים וכבשים ולא אידום,
אייתי כל מיני דמים ולא אידום,
אמר להון: אי אמריתו לי מוטב, ואי לא,
אנא מסריקנא לבישרא דהנך אינשי במסריקין דפרזלא.
ולא אמרו ליה.
והשתא דאמר להו הכי.
אמרו ליה: מה נכסי מינך, נבייא כהנא הוה לן,
והוה מוכיח לן לשום שמיא. קבילו ולא קבלינן מיניה,
אלא קאימנא עילויה וקטלינן ליה.
אמר להון: אנא מפייסנא ליה.
אייתי סנהדרי גדולה שחט עילויה ולא נח,
שחט סנהדרי קטנה עילויה ולא נח,
אייתי פרחי כהונה שחט עילויה ולא נח,
שחט תינוקות של בית רבן עילויה ולא נח
אמר לו: זכריה טובים שבעמך איבדתי, רצונך שיאבדו כולם לאלתר?
נח. והרהר נבוזראדן הרשע תשובה,
ואמר: ומה מי שמאבד נפש אחת מישראל כך כתיב בו (בראשית ט')
שופך דם האדם באדם דמו ישפך.אותו האיש שאיבד נפשות הרבה על אחת כמה וכמה.
מיד נתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים,
ורמז לדם ונבלע במקומו.
שמונים אלפים פרחי כהונה
בקעו בחיילותיו של נבוכדנאצר ובידן מגיני זהב.
הלכו להם אצל ישמעאלים והוציאו להם מיני מלוחים ונודות מנופחות.
אמרו להם: נשתה קדמיי.
אמרו להן: אכלו קדמיי ולבתר כן אתון שתיין.
מן דאכלון הוה נסיב כל חד וחד מינייהו זיקא,
ויהב ליה בפומיה והוה רוחא עליל בכריסה ובקעה ליה.
הדא הוא דכתיב: (ישעיה כ"א) משא בערבמי נתון ביער הלבנון?
ביער בערב תלינו ארחות דודנים,
לקראת צמא התיו מים יושבי ארץ תימא בלחמו קדמו נודד.
בערב תלינו. אלא ארחות דדנים, ארחהון דבני דדנייא עבדין כן,
וכי כן עבד אבוהון לאבוכון?
מה כתיב באבוכון?
(בראשית כ"א) ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מיםואתם לא קיימתם לקראת צמא התיו מים.
ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער.
וכי מטיבותהון אייתן לגביכון?
(ישעיה כ"א) כי מפני חרבות נדדו
מפני חרבו של נבוכדנצר נדדו.
מפני חרב נטושה,
מפני שלא היו שומרים שמיטותיהן כראוי.
כמה דאת אמר:
(שמות כ"ג) והשביעית תשמטנה ונטשתהומפני קשת דרוכה,
על ידי שלא היו שומרים שבת כראוי.
כמה דאת אמר:
(נחמיה י"ג) בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גיתות בשבת.ומפני כובד מלחמה,
מפני שלא היו נושאין ונותנין במלחמתה של תורה.
דכתיב: בה:(במדבר כ"א) על כן יאמר בספר מלחמות ה'.
דאמר רבי יוחנן:
מגיבתון ועד אנטיפרס ששים ריבוא עיירות היו, וקטנה שבהן זו בית שמש.
הדא הוא דכתיב: (ש"א ז') ויך באנשי בית שמש וגו'.וכדון אפילו מאה קני לית בה.
אמר רבי יוחנן:
משמרתה היתה קטנה במשמרות והיתה מוציאה,
שמונים אלף פרחים.
כמה פולמסאות עשה אדריאנוס?
תרין אמוראין:
חד אמר: חמשים ושתים.
וחד אמר: חמשים וארבעה.
אמר רבי יוחנן:
אשרי מי שראה במפלתה של תרמוד.
למה? שהיתה שותפת בשתי חורבנות.
ר' יודן אמר:
בחורבן ראשון העמידה שמונים אלף קשתין,
ובשני העמידה ארבעים אלף קשתין.
רבי הונא אמר:
בחורבן אחרון הם כראשון.
ה. הרס בעברתו מבצרי בת יהודה
ר' יודן אמר:
כל בירה ובירה שהיתה בירושלים לא היתה ראויה להכבש פחות מארבעים יום.
ר' פנחס אמר:
פחות מחמשים יום.
וכיון שגרמו עונות,
הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ.
חלל ממלכה ושריה
חלל ממלכה, אלו ישראל.
כמה דאת אמר:
(שמות י"ט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.ושריה אלו שרים של מעלן.
את מוצא עד שלא באו השונאים,
היה ירמיה אומר להם: עשו תשובה שלא תלכו בגלות.
אמרו לו: אם יבאו השונאים מה יכולין לעשות לנו?
חד אמר: אנא מקיף לה חומת מיא.
וחרינא אמר: אנא מקיף לה חומת נורא.
וחרינא אמר: אנא מקיף לה חומת פרזלא
אמר להו הקדוש ברוך הוא: בדידי אתון משתמשין?
עמד הקדוש ברוך הוא ושינה את שמותם של מלאכים,
דעל מיא עבד על נורא,
ודעל נורא עבד על פרזלא.
והיו מזכירין שמותם מלמטה ולא היו עונין להם.
הדא הוא דכתיב: (ישעיה מ"ג) ואחלל שרי קדש.וכיון שגרמו העונות ובאו השונאים התחילו מזכירין,
שר פלן איתא עביד לו מיליא פלן.
אמר ליה: לית בחילי דאנא מירים מינה.
דבר אחר:
חלל ממלכה ושריה
חלל ממלכה זה צדקיה מלך יהודה.
ושריה אלו שרים של מעלה:
ו. גדע בחרי אף כל קרן ישראל
עשר קרנות הן:
קרנו של אברהם,קרנו של אברהם
קרנו של יצחק קרנו,
של יוסף קרנו,
של משה קרנה של תורה,
קרנה של כהונה,
קרנה של לויה,
קרנה של נבואה,
קרנו של בית המקדש,
קרנו של ישראל,
ויש אומרים קרנו של משיח.
שנאמר(שם ה') כרם היה לידידי בקרן בן שמן.
קרנו של יצחק
שנאמר(בראשית כ"ב) נאחז בסבך בקרניו.קרנו של יוסף
שנאמר (דברים ל"ג) וקרני ראם קרניו.קרנו של משה
דכתיב (שמות ל"ד) כי קרן עור פניו.קרנה של תורה
דכתיב (חבקוק ג') קרנים מידו לו.קרנה של כהונה
דכתיב: (תהלים קי"ב) קרנו תרום בכבוד.קרנה של לויה
שנאמר (ד"ה א' כ"ה) כל אלה בנים להימן חוזה המלך בדברי האלהים להרים קרן.קרנה של נבואה
דכתיב (ש"א ב') רמה קרני בה'.קרנו של בית המקדש
דכתיב: (תהלים כ"ב) ומקרני רמים עניתני.קרנו של ישראל
שנאמר (שם קמ"ח) וירם קרן לעמו.ויש אומרים,
קרנו של משיח
שנאמר (ש"א ב') ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו.וכולן היו נתונות בראשן של ישראל, וכיון שחטאו ניטלו מהן,
הדא הוא דכתיב: גדע בחרי אף כל קרן ישראל.וניתנו לאומות העולם.
הדא הוא דכתיב: (דניאל ז') ועל קרניא עשר די בראשהוכתיב בתריה וקרניא עשר מינה מלכותה, עשרה מלכין יקמון,
ואחרי די סלקת ונפלה מן קדמה תלת
ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן קדמיא ותלתא מלכין יהשפל.
וכשישראל עושין תשובה, הקדוש ברוך הוא מחזירן למקומם.
הדא הוא דכתיב: (תהלים ע"ה) וכל קרני רשעים אגדע, תרוממנה קרנות צדיק.הקרנות שגידע צדיקו של עולם.
אימתי הוא מחזירן למקומם?
לכשירומם הקדוש ברוך הוא קרן משיחו.
דכתיב: (ש"א ב') ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו.
השיב אחור ימינו מפני אויב
ר' עזריה בשם ר' יהודה בר' סימון אמר:
כיון שגרמו עונות ונכנסו שונאים בירושלם,
נטלו גבוריהם של ישראל וכפתו ידיהון לאחוריהון.
אמר הקדוש ברוך הוא:
(תהלים צ"א) עמו אנכי בצרהכתבתי בתורה, ועכשיו בני שרויין בצער ואני ברווח כביכול,
השיב אחור ימינו ולבסוף גלה אותה לדניאל.
הדא הוא דכתיב: (דניאל י"ב) ואתה לך לקץאמר לו: ליתן דין וחשבון,
אמר לו: הקדוש ברוך הוא ותנוח
אמר לו: והנחה לעולם?
אמר לו: ותעמוד
אמר לו: עם מי עם הצדיקים או עם הרשעים?
אמר לו: לגורלך, עם הצדיקים
אמר לו: באחרית הימים או באחרית הימין?
אמר לו: לקץ הימין. אותה ימין שהיא משועבדת,
קץ נתתי לימיני.
גאלתי את בני,
גאלתי את ימיני.
והוא שאמר דוד:
(תהלים ס') למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:
ז. ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב
אמר רבי שמעון בן לקיש:
כשהפורענות באה אין מרגיש בה אלא יעקב. מאי טעמא?
ויבער ביעקב כאש להבה.
וכשהטובה באה אין מרגיש בה, אלא יעקב.
הדא הוא דכתיב: (שם י"ד) יגל יעקב ישמח ישראל:
ח. דרך קשתו כאויב
ר' איבו אמר:
הן לא פלשו אחר מדת הדין, אף מדת הדין לא פלשה אחריהם.
הם לא פלשו אחר מדת הדין
שנאמר (במדבר י"א) ויהי העם כמתאוננים.מתאוננים אין כתיב כאן, אלא כמתאוננים.
(הושע ה') היו שרי יהודה כמסיגי גבול.מסיגי אין כתיב כאן, אלא כמסיגי,
(שם ד') כי כפרה סוררה.כי פרה סוררה אין כתיב כאן, אלא כפרה סוררה,
ומדת הדין לא פלשה אחריהם.
דרך קשתו אויב אין כתיב כאן, אלא כאויב .
דבר אחר:
דרך קשתו כאויב,
זה פרעה.
שנאמר(שמות ט"ו) אמר אויב.
נצב ימינו כצר,
זה המן.
שנאמר(אסתר ז') איש צר ואויב.
דבר אחר:
דרך קשתו כאויב,
זה עשו,
דכתיב:(יחזקאל ל"ו) יען אמר האויב.
ויהרג כל מחמדי עין
ר' תנחום בר ירמיה אמר:
אלו בנים שהן חביבין על אבותם כגלגל העין שלהם.
רבנן אמרי:
אלו סנהדרין שהן חביבין על ישראל כגלגל העין.
באהל בת ציון שפך כאש חמתו
ארבע שפיכות הן לטובה, וארבע שפיכות הן לרעה.
ארבע שפיכות לטובה
שנאמר
(זכריה י"ב) ושפכתי על בית דוד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים.
(יואל ג') והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר וגו'.
וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי.
(יחזקאל ל"ט) ולא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל נאם אדני אלהים.
וארבע שפיכות לרעה
שנאמר (ישעיה מ"ב) וישפך עליו חמה אפו.
וביחזקאל כתיב (יחזקאל ט') בשפכך את חמתך על ירושלם
כתיב כלה ה' את חמתו שפך חרון אפו
והדין שפך כאש חמתו:
ט. היה ה' כאויב
אמר רבי איבו:
הן לא פלשו אחר מדת הדין, אף מדת הדין לא פלשה אחריהם.
הם לא פלשו אחר מדת הדין
דכתיבויהי העם כמתאוננים
מתאוננים אין כתיב כאן, אלא מתאוננים.
(הושע ה ח) היו שרי יהודה כמסיגי גבול -
מסיגי אין כתיב כאן, אלא כמסיגי
כי כפרה סוררה -
'פרה סוררה' אין כתיב כאן, אלא כפרה סוררה
אף מדת הדין לא פלשה אחריהם, דכתיב:
היה ה' כאויב
'היה ה' אויב' אין כתיב כאן, אלא כאויב .
בלע ישראל בלע כל ארמנותיה
ר' ברכיה בשם ר' חלבו בשם ר' שמואל בר נחמן:
לשלשה מקומות גלו ישראל:
אחד לפנים מן נהר סמבטיון,
דכתיב:(ישעיה מ"ט) לאמר לאסורים צאו ולאשר בחושך הגלו.
אחד חוץ מן נהר סמבטיון ,
על דרכים ירעואלו שירדו עליהם ענן והקיפן
(שם) ובכל שפיים מרעיתם.אלו שגלו לדפני אנטוכיא.
וירב בבת יהודה תאניה ואניה.סכופים סכיפים:
י. ויחמוס כגן שכו
ר' חמא בר' חנינא אמר:
כגנה שנחמס מעייניה והלבין ירקה.
ור' שמעון בר נחמני אמר:
כאדם הראשון.
כמאן דאמר (בראשית ג') ויגרש את האדם וגו'
אמר רבי אבהו
שכו כתיב,
כיון שגלו ישראל שככה חמתו של הקדוש ברוך הוא.
שכח ה' בציון מועד ושבת
איפשר שהקדוש ברוך הוא משכח מועדותיהם ושבתותיהם של ישראל?
אלא מועדותיו ושבתותיו של ירבעם בן נבט שבדא להם.
הלא הוא דכתיב: (מלכים א' י"ב) בחדש אשר בדא מלבו מלבדמלך זה צדקיהו, וכהן זה שריה בן מחסיה.
כתיב כמאן דאמר (ויקרא כ"ג) מלבד שבתות ה'.
וינאץ בזעם אפו, מלך וכהן.
יא. זנח ה' מזבחו
ר' חגי בשם ר' יצחק אמר:
לבני מדינה שערכו שלחנות למלך הקניטוהו וסבלן
אמר להם המלך: כלום אתם מקניטין אותי?
אלא בשביל שלחן שערכתם לי הא לכון טרון באפיכון כך,
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל:
כלום אתם מכעיסין אותי?
אלא בשביל קרבנות שהקרבתם לי, הא לכון טרון באפיכון.
הדא הוא דכתיב: זנח ה' מזבחו ניאר מקדשו.
ר' ברכיה ור' חלבו ור' איבו בשם ר' שמואל בר נחמני אמר:
את מוצא בשעה שנכנסו גוים לבית המקדש,
נתנו ידיהם תחת ערפיהם והפכו פניהם כלפי מעלה,
וחרפו וגדפו, ועשו מסגר של גליאסין שלהן וראשם בארץ.
הדא הוא דכתיב: הסגיר ביד אויב חומות ארמנותיה.קול נתנו בבית ה' כיום מועד
ר' חנינא ור' אחא ור' מיאשה בשם ר' ינאי אמרי:
מכח אותו הקול נפלה בבל.
דכתיב: (ישעיה כ"א) נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ.
ר' ברכיה ור' חלבו ור' איבו בשם ר' שמואל בר נחמני אמרי:
אף מלכות הזו כן עשתה,
הדא הוא דכתיב: קול נתנו בבית ה' כיום מועד.
ר' הונא ור' אחא ור' מיאשה בשם ר' ינאי
אף היא אינה צריכה ליפול אלא מכח אותו הקול,
הדא הוא דכתיב: (ירמיה נ') מקול נתפשה בבל.
רבי יהושע בן לוי אמר:
קול צרות מרגשות ואפלה עולה לכרך גדול של צור.
ולמה? שקולו של עשו מקטרג.
הדא הוא דכתיב (ישעיה ס"ו) קול שאון מעיר קול מהיכל קול ה'.
משלם גמול לאויביו:
יב. חשב ה' להשחית חומת בת ציון
אמר רבי יוחנן:
לא מן הכרוז
הדא הוא דכתיב: (ירמיה ל"ג) כי על אפי וגו'אמר רבי:
אילם כאדם שהוא עובר במקום מטונף,
ועוקם את חוטמו.
נטה קו יש קו לטובה ויש קו לרעה.
לטובה (זכריה א') וקו ינטה על ירושלם.
,וקו לרעה דין,
נטה קו, לא השיב ידו מבלע ויאבל חיל וחומה יחדו אומללו.
כההוא, דא"ר הונא בריה דר' אחא שורא ובר שורא.
יג. טבעו בארץ שעריה
ר' הונא בשם ר' יוסי אמר:
שערים חלקו כבוד לארון. לפיכך לא שלט בהם אויב
הדא הוא דכתיב: (תהלים כ"ד) שאו שערים ראשיכם.לפיכך,
טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה.
מלכה ושריה בגוים אין תורה
אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמן,
הדא הוא דכתיב (עובדיה א') והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו.יש תורה בגוים אל תאמן,
דכתיב מלכה ושריה בגוים אין תורה.
נביאיה אלו נביאי שקר.
גם נביאיה, אלו נביאי אמת.
אלו ואלו לא מצאו חזון מה'.
יד. ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון
אמר רבי אלעזר:
אל תהי פרשת נדרים קלה בעיניך,
שעל ידי פרשת נדרים נהרגו סנהדרי גדולה של צדקיהו.
לפי כשגלו יכניה, מינהו המלך נבוכדנצר על חמשה מלכים,
הדא הוא דכתיב: (ירמיה כ"ו) ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואבוהוה עליל ונפיק בלי רשו.
ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון
ביד מלאכים הבאים ירושלם, אל צדקיהו מלך יהודה.
יומא חד עליל לגביה ואשכחיה דתליש בשר ארנבא ואכיל כשהוא חי,
אמר לו: אישתבע לי דלית את מפרסם לי. ואישתבע ליה.
ובמה השביעו?
ר' יוסי בר' חנינא אמר:
במזבח הפנימי.
והוון חמשה מלכין יתבין ומפרתין ליה בנבוכדנצר קדם צדקיהו,
ואמרי ליה: לא יאייא ליה מלכותא לנבוכדנצר,
אלא לך יאיא מלכותא דאת מזרעו של דוד,
אף הוא מפרתיה לנבוכדנצר,
ואמר אנא חמיתיה דהוה תליש בשר ארנבא ואכיל.
שלחון מיד ואמרון ליה למלכא:
ההוא יהודאה דהוה עליל ונפיק בלי רשו קדמך.
אמר לן: אנא חמיתיה לנבוכדנצר דהוה תליש בשר ארנבא ואכיל
הדא הוא דכתיב: (מ"ב כ"ד) וימרוד צדקיהו במלך בבל.מיד בא וישב בדפני של אנטוכיא,
ויצאו סנהדרי גדולה לקראתו.
כיון שראה אותם שהם כולם בני אדם של צורה, גזר והוציאו להם קתדראות והושיבן.
אמר להם: דרשו לי את התורה.
מיד היו קורין פרשה ופרשה ומתרגמין אותה לפניו,
וכיון שהגיעו לפרשת נדרים
(במדבר ל') איש כי ידור נדראמר להון: אי בעי למהדר ביה יכיל או לאו?
אמרו לו: ילך אצל חכם ומתיר לו את נדרו.
אמר להם: דומה אני שאתם התרתם לצדקיה השבועה שנשבע לי,
מיד גזר והורידן לארץ.
הדא הוא דכתיב: ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון.העלו עפר, התחילו מזכירין זכותו של אברהם,
דכתיב: (בראשית י"ח) ואנכי עפר ואפר.חגרו שקים, התחילו מזכירין זכותו של יעקב
דכתיב:(שם ל"ז) וישם שק במתניו.
מה עשו להם?
קשרו שערן בזנבי סוסיהם והיו מריצין אותם מירושלם ועד לוד.
הדא הוא דכתיב הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם.
טו. כלו בדמעות עיני
אמר ר' אלעזר:
סיקוסים ניתן לעין:
דמעת הסם,שלש דמעות רעות:
ודמעת החרדל,
ודמעת קילורית,
ודמעת השחוק יפה מכולן.
דמעת העשן,ומעשה באשה אחת שהיה לה בן תשחורת ומת,
ודמעת הבכיה,
ודמעת בית הכסא,
ושל תשחורת קשה מכולם.
והיתה בוכה עליו בלילות, עד שנשרו ריסי עיניה.
אזלת לגבי אסייא, אמר לה: כחולי מן החלי ואת מנשמה.
נשפך לארץ כבדי
מעשה באיש אחד שהיה לו בן תשחורת ומת.
והיה בוכה עליו בלילות עד דנחת כבדיה.
אמר: כבר כבדיה דההוא גברא נחת,
מאן בכי עלוי? ולא אהנית כלום.
טז. לאמותם יאמרו איה דגן ויין
ר' חנינא אמר:
גלוסקין וקונטיטון.
ור' סימון אמר:
גלוסקין וחמר עתיק.
בהתעטפם כחלל ברחובות עיר
הות איתתא אמרה לבעלה:
סב לך חד שירא, או חד קדש וסק לשוקא,
אי משכחת כלום ואנן אכלין.
הוה סליק לשוקא, וחמי ולא אשכח כלום,
והוה מפרפר ומאית.
והיא אמרה לברה: חמי מה עביד אבוך.
סליק לשוקא וחמא אבוהי מית,
והוה מפרפר ומית עלוהי.
הדא הוא דכתיב: בהתעטפם כחלל ברחובות עיר,
היינו בעלה ובנה הגדול.
בהשתפך נפשם אל חיק אמותם
הוא ברא זעירא בעי למינק ולא משכח חלב, ומפרפר ומית.
יז. מה אעידך מה אדמה לך
כמה נביאים העדתי בכם?
רבי ור' נתן רבי אמר:
נביא אחד בבקר ונביא אחד בין הערבים,
הדא הוא דכתיב: (מ"ב י"ז) ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חוזה.
ר' נתן אמר:
שני נביאים בשחרית ושני נביאים בערבית,
הדא הוא דכתיב: (ירמיה ז') ואשלח לכם את כל עבדי הנביאים
יום השכם ושלוח, השכם בבקר ושלוח בערב.
דבר אחר:
מה אעידך?
ר' יונתן אמר:
כמה ביזות נתתי לכם,
ביזת מצרים,
וביזת הים,
וביזת סיחון ועוג,
ביזת שלשים ואחד מלכים.
אמר רבי לוי:
בערבייא צווחין לביזתא עדיתא,
דבר אחר:
מה אעידך?כמה ויעודין ויעדתי בכם.
אהל מועד,
וגלגל,
ושילה,
ונוב,
וגבעון,
ובית עולמים שנים.
דבר אחר:
מה אעידך?
רבי אומר:
כמה קישוטין קשטתי אתכם?
אמר רבי יוחנן:
ששים רבוא מלאכי השרת, ירדו עם הקדוש ברוך הוא בסיני,
ועטרה ביד כל אחד ואחד לעטר כל אחד ואחד מישראל.
ר' אבא בר כהנא בשם ר' יוחנן אמר:
מאה ועשרין רבוא ירדו.
אחד מקשטו ואחד מלבישו עטרה.
ר' הונא דצפורי אמר:
זוני כמאן דאמר: (איוב י"ב) מוסר מלכים פתח ויאסור אזור במתניהם.
מה אדמה לך,
לאיזו אומה דמיתי אתכם?
לאיזה אומה גאלתי ביד חזקה והבאתי על אויביה עשר מכות?
לאיזו אומה קרעתי הים,
והורדתי את המן,
והגזתי את השלו,
והעליתי להם את הבאר?
לאיזו אומה הקפתי ענני כבוד,
וקרבתי לפני הר סיני,
ונתתי להם תורתי?
הבת ירושלם
הבת שיראה ומשלמת לי.
מה אשוה לך ואנחמך
רבי יעקב דכפר חנן אמר:
לכשאשוה לך, אנחמך. לכשיגיע אותו היום
שכתוב בו (ישעיה ב') ונשגב ה' לבדו,
באותה שעה אנחמך.
בתולת בת ציון
בנים המצויינין במילה ובתגלחת ובציצית.
כי גדול כים שברך
אמר רבי חולפאי:
מי שהוא עתיד לרפאות שברו של ים, הוא ירפא לך.
אמר רבי אבין:
מי שאמרתם לו שירה על הים.
(שמות ט"ו) זה אלי ואנוהו,הוא ירפא לך.
רבי יהושע בן לוי אמר:
ירפא לך נביאיך.
יח. נביאיך חזו לך שוא ותפל
רבי אלעזר אמר:
נאמר בנביאי שומרון תפלה
שנאמר:(ירמיה כ"ג) ובנביאי שומרון ראיתי תפלה,
ונאמר בנביאי ירושלם תפלה,
הדא הוא דכתיב: שוא ותפל.
ר' שמואל בר נחמני אמר:
נאמר בנביאי ירושלם שערוריה,
שנאמר:(שם) ובנביאי ירושלם ראיתי שערורה,
ונא' בבית ישראל שערוריה,
דכתיב(שם י"ח) שערורית עשתה מאד בתולת ישראל.
ולא גלו על עונך להשיב שבותיך,דהוו מאסיין מחתין לך על אפוי,
ויחזו לך משאות שוא ומדוחים,ומדוחם כתיב:
יט. ספקו עליך כפים
ר' יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי אמר:
כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלם,
וכל מי שהיה רוצה לחשב היה רץ ומחשב שם,
שלא יצא חוץ לירושלם מצטער
לקיים מה שנאמר: משוש לכל הארץ.
ועכשיו ספקו עליך כפים שרקו ויניעו ראשן על בת ירושלם.
כרכי האומות הן אומרים שבחן בפיהם,
הדא הוא דכתיב: (יחזקאל כ"ז) את אמרת אני כלילת יופי,אבל ירושלם אחרים אומרים שבחה בפיהם,
הדא הוא דכתיב: הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי?!
ר' נתן אמר:
פרקמטוטא סליק לזבנא עמריא, דמך ולא זבן,
אמר: דין דאתון אמרין,
משוש לכל הארץ קרן וזבין.
אמר: טבאות אמריתו, משוש לכל הארץ:
כ. פצו עליך פיהם
למה הקדים פ"ה לעי"ן?
לפי שהיו אומרים בפיהם, מה שלא ראו בעיניהם:
כא. עשה ה' אשר זמם
ר' אהבה בריה דר' זעירא אמר:
משעה שאמר הקדוש ברוך הוא:
(ויקרא כ"ו) ואם עד אלה לא תשמעו לי וגו' והלכתי אף אני עמכם בקרי,שמא כך עשה ח"ו?
אלא עשה ה' וגו'פשורי מפשר.
ר' יעקב דכפר חנן אמר:
בזע פרפורין שלו.
וישמח עליך אויב
אמר רבי אחא:
בטובה הוא שמח עמהם,
דכתיב:(דברים ל') כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך.
אבל ברעה משמח הוא אחרים,
הדא הוא דכתיב: וישמח עליך אויב הרים קרן צריך.ועל זה נאמר:
צעק לבם אל ה' חומת בת ציון הורידי וגו':
כב. קומי רני בלילה לראש אשמורות
רבי אומר:
ד' אשמורות בלילה וד' משמרות ביום.
העונה אחד מכ"ד לעת,
והעת אחד מעשרים וארבעה לעונה.
הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת.
וכמה הוא רגע?
ר' ברכיה בשם ר' חלבו אמר:
כדי לאמרו.
ורבנן אמרי:
כהרף עין.
ושמואל אמר:
אחד מחמשת רבוא וששת אלפים וה' מאות,
וארבעים ושמונה לשעה, זה הוא רגע.
ר' נתן אמר:
שלש אשמורות בלילה.
ר' זריקא ור' אמי בשם רבי שמעון בן לקיש אמר:
כתוב אחד אומר: (תהלים קי"ט) חצות לילה אקום להודות לך,כיצד יתקיימו שני כתובים?
וכתוב אחד אומר: (שם) קדמו עיני אשמורות.
ר' חזקיה, ואמרי לה ר' זריקא ור' אמי,
חד אמר טעמיה דרבי וחד אמר טעמיה דר' נתן.
מאן דאמר טעמא דרבי, הא ניחא.
מאן דאמר טעמא דר' נתן: ראש אשמורת התיכונה.
ור' נתן מה מקיים חצות לילה?
אלא פעמים חצות לילה ופעמים קדמו עיני אשמורות.
ואיך עבידא?
בשעה שדוד אוכל סעודת עצמו,
אוכל עד תשע שעות,
וישן עד ראש אשמורת התיכונה,
ועומד ועוסק בתורה.
ובשעה שדוד אוכל סעודת מלכים,
אוכל עד הערב,
וישן עד חצות,
ועומד ועוסק בתורה מחצות לילה ולמטה.
בין כך ובין כך לא היה השחר בא ודוד ישן.
והוא שאמר דוד:
(תהלים נ"ז) עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר.
איתער יקרי מן קדם, יקריה דבוראי יקרי,
לית כלום קדם יקריה דבוראי.
אעירה שחר אנא מעורר שחרא ולית שחרא מעורר לי.
ר' פנחס בשם ר' אלעזר בר מנחם אמר:
כנור היה נתון תחת מראשותיו, והיה עומד ומנגן בו בלילה.
אמר רבי לוי:
כנור תלוי למעלה ממטתו של דוד,
וכיון שהגיע חצות לילה, רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו.
הדא הוא דכתיב: (מ"ב ג') והיה כנגן המנגן,והיה כנגן במנגן אין כתיב כאן,
אלא והיה כנגן המנגן, הכנור מאליו היה מנגן,
וכשהיה דוד שומע קולו,
היה עומד ועוסק בתורה.
וכיון שהיו ישראל שומעים קולו של דוד עוסק בתורה,
היו אומרים: ומה דוד מלך ישראל עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה!
מיד היו עוסקין בתורה.
ומה מקיים ר' קרייה דר' נתן?
אמר רב הונא:
סופו של שנייה וראשה של שלישית שמתווכות הלילה.
אמר לו: רבי מני אלו נאמר תיכונות יאות הות,
הא לא נאמר אלא תיכונה,
קדמייתא לא מיתחשבה, דעד כדו לא אתא עידן.
כג. ראה ה' והביטה
מעשה בדואג בן יוסף שמת והניח בן קטן לאמו,והיה ירמיה מקונן לפני המקום ואומר:
והיתה ממדדת אותו בטפחים ונותנת משקלו זהב לשמים בכל שנה ושנה.
וכיון שהקיפה מצודה לירושלם, טבחתו אמו בידיה ואכלתו,
למי עוללת כה?אם תאכלנה נשים פרים עוללי טפוחם?ורוח הקדש משיבתו:
אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא,זה זכריה בן יהוידע:
כד. שכבו לארץ חוצות וגו'
כתיב(ירמיה ו') ואת חמת ה' מלאתי נלאיתי,
הכיל שפוך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדיו.
כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים.
לפיכך,
שכבו לארץ חוצות:
כה. תקרא כיום מועד מגורי מסביב
מהו מגורי? מגו ביתאי.
אמר רבי אלעזר בר' מרינוס:
בני אדם שעשו קוסי פרפיראן שלי,
דאתי עלי.
ולא היה ביום אף ה' פליט ושריד
תני ר' חייא:
כנגד בנים ובנות שיהיו לך יהיה החטא מאבדן.
אשר טפחתי ורביתי אין כתיב כאן, אלא
אשר טפחתי ורביתי אויבי כלם.סליק אלפא ביתא תניינא.
הפרק הבא הפרק הקודם