מדרש רבה
פרשה י
מה עשה מיכאל המלאך?
התחיל מקצץ את הנטיעות לפניו, והוסיף חמה על חמתו, ושב אל משתה היין, והמן עמד לבקש על נפשו.
מה עשה מיכאל?
דחפו על אסתר, והייתה מצעקת: אדוני המלך, הרי הוא כבשני לפניך.
ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית?
ושמע המן הדבר הזה ונפלו פניו.
מה עשה אליהו זכור לטוב?
נדמה לחרבונה, ואמר לו: אדוני המלך, גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וגו'.
דאמר רבי פנחס:
צריך לומר חרבונה זכור לטוב.
ואמר רב:
צריך לומר ארור המן, ארורים בניו, ארורה זרש אשתו.
כדכתיב: (משלי י') ושם רשעים ירקב.
מיד צוה המלך לתלותו על העץ אשר הכין למרדכי.
ועליו אמר שלמה בחכמתו (שם י"א) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו.
שהשכים המן לתלות את מרדכי, ונתלה הוא על העץ אשר הכין למרדכי, ונתן את כל אשר להמן לאסתר המלכה, ואסתר נתנה למרדכי.
הדא הוא דכתיב: ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צורר היהודים וגו'.
וכתיב (איוב ה') אשר קצירו רעב יאכל, ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם.
אשר קצירו - זה המן.
רעב יאכל - זה מרדכי ואסתר.
ואל מצנים יקחהו - לא בזיין ולא בצנה אלא בתפלה ובתחנונים.
דבר אחר:
(תהלים צא) צנה וסוחרה אמתו - זו היא התפלה המגינה על הצרה, כצנה שמגינה על האדם במלחמה. ובזכות התפלה שנתכנה לצנה יקחהו להמן. ומניין שעשו תפלה?
הדא הוא דכתיב: שק ואפר יוצע לרבים. ומה תקנה לשק ואפר בלא תפלה?
ושאף צמים חילם.
ומי דחק [=לכיסו] לממונו של המן? מרדכי ואסתר והמצומתים [=מחוברים] להם.