ושלחו לכל המדינות להשמיד להרוג ולאבד את כל שונאי היהודים.
ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא להם,
(ישעיה נה) והיה לה' לשם, זה הנס שעשה הקדוש ברוך הוא, שלא נעשה כמוהו.
יש לך בעולם שנעשה כנס הזה,
שעשו נקמה ישראל באומות העולם ועשו בשונאיהם כרצונם?!

ואיש לא עמד בפניהם, כי נפל פחדם על כל העמים.
וישראל מתגברים כאריה שנפל בעדרי צאן ומכה והולך ואין מציל מידו.
הדא הוא דכתיב: (מיכה ה') והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער וככפיר בעדרי צאן וגו'.
והרגו בניו של המן, ותלאום.

אנדריאנוס קיסר אמר לו לר' יהושע:
גדולה היא הכבשה שעומדת בין שבעים זאבים.

אמר לו:
גדול הוא הרועה שמצילה ושוברן לפניהם.

הדא הוא דכתיב: (ישעיה נ"ד) כל כלי יוצר עליך לא יצלח וגו'.

רבי פנחס אומר:
מלך מרדכי על היהודים.
מה המלך לובש פורפרין,

כך מרדכי לבש פורפרין.

מה המלך עושה עטרה כלולה בראשו,

כך מרדכי לובש ועטרת זהב גדולה.

מה המלך אימתו על כל הארץ,

כך מרדכי אימתו עליהם.

שנאמר: כי נפל פחד מרדכי עליהם.
מה המלך מוניטה שלו הולכת בכל הארץ,

כך מרדכי מוניטה שלו הולכת.

ומה מוניטה שלו? מרדכי מכאן ואסתר מכאן.
למה, שהיה איש טוב ואיש שלום ומבקש שלום.
שנאמר: כי מרדכי היהודי וגו'.
ועליו אמר הכתוב (תהלים ל"ז) שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום:

אמר רבי ברכיה:
הקדוש ברוך הוא כתב גאולת ישראל בתורה,
דכתיב: (ויקרא כ"ה) וכי תשיג יד גר ותושב עמך וגו'.
יד גר ותושב - זה המן שנתגדל ונתעשר, והשיגה ידו לשקול עשרת אלפים ככר כסף.
ונקרא גר תושב, שהוא מזרעו של עמלק, והיה גר במדי ופרס.
(שם) ומך אחיך עמך - אלו ישראל שהיו דלים ומכים.
(שם) ונמכר לגר תושב - שמכרם אחשורוש להמן להשמיד להרוג ולאבד.
(שם) או לעקר משפחת גר - שעשה עצמו עבודת כוכבים.
הדא הוא דכתיב: כורעים ומשתחוים להמן
(שם) אחרי נמכר גאולה תהיה לו - שגאלם הקדוש ברוך הוא מידו והצילם מגזרתו ופדאם.
(שם) אחד מאחיו יגאלנו - זה מרדכי, דכתיב ביה ורצוי לרוב אחיו.
(שם) או דודו או בן דודו יגאלנו - זו אסתר שהייתה בת דודו ונגאלו ישראל על ידיה.
(שמות י"ז) כי מחה אמחה את זכר עמלק - מחה בעולם הזה אמחה לעולם הבא.
את זכר עמלק - זה המן. קרי ביה זכר עמלק.
ואף יעקב אבינו רמזה בברכת השבטים:
הדא הוא דכתיב: (בראשית מ"ט) בנימין זאב יטרף,
בבקר יאכל עד - זה שאול שהיה בקרן של ישראל, שהיה תחלה למלכים והיה משבט בנימין, והכה את עמלק ובזז את כל אשר להם.
ולערב יחלק שלל - זה מרדכי ואסתר שעמדו להם לישראל בגלותם, שהוא דומה לערב, וחלקו שלל של המן שנמשל לזאב, שהעמידו הקדוש ברוך הוא כנגד הזאב, אלו מלכי מדי ופרס שנמשלו לזאב.
הדא הוא דכתיב: (דניאל ז') וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב.
תמן אמרין: אלו מלכי מדי ופרס שאוכלין כדוב, ואין להם מנוחה כדוב, ומגדלין שער כדוב. העמיד הקדוש ברוך הוא כנגדן מרדכי ואסתר שהיו משבט בנימין, דכתיב ביה זאב יטרף.

ר' חייא רבה ורבי שמעון בן חלפתא
הוון מהלכין בהדא בקעתא דארבל,
וחזון את אילת השחר שבקעה את האורה.
אמר ליה רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא,
כך הוא גדולתן של ישראל,
בתחלה קימעא,
כל מה שהולך הוא גדול ורבה והולך.

מה טעם (מיכה ז') כי אשב בחשך ה' אור לי.
כך בתחלה ומרדכי יושב בשער המלך,
ואחר כך וישב מרדכי אל שער המלך וגו',
ואחר כך ומרדכי יצא מלפני המלך וגו',
ואחר כך ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר:

הדא הוא דכתיב: (תהלים ס"ו) אמרו לאלהים מה נורא מעשיך.
מה דחילין אינון מנגנות שלך.
הנהרגים הורגין את הורגיהם,
והנצלבין צולבין את צולביהן,
המשוקעין בים משקעין את משקיעיהן.
הוי (שם) ברוב עזך יכחשו לך אויביך.
את מוצא שמדות טובות של הקדוש ברוך הוא בהשפע בפירוי [=ריבוי פירות] וריבוי:
הטוב בריבוי
החסד בריבוי
הרחמים בריבוי
הצדקה בריבוי
האמונה בריבוי
הפדות בריבוי
הברכה בריבוי
השבח בריבוי
השלום בריבוי
הטוב בריבוי.
שנאמר: (שם ל"א) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.
החסד בריבוי -
שנאמר: (שמות ל"ד) ורב חסד ואמת.
הרחמים בריבוי -
שנאמר: (תהלים קי"ט) רחמיך רבים ה'.
הצדקה בריבוי -
שנאמר: (איוב ל"ז) ומשפט ורב צדקה.
האמונה בריבוי -
שנאמר: (איכה ג') חדשים לבקרים רבה אמונתך.
הפדות בריבוי -
שנאמר: (תהלים ק"ל) יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות
הברכה בריבוי -
שנאמר: (מלאכי ג') והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם לומר די.
השבח בריבוי -
שנאמר: (תהלים פ"ט) אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו.
וכתיב (שם קד) מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך.
השלום בריבוי -
שנאמר: (ישעיה נ"ד) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך
אל תקרי בניך אלא בוניך.
(תהלים קכ"ב) יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך
למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך
למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך,
וראה בנים לבניך שלום על ישראל.
(שם קי"ח) שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול.
(שם כט) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.