פרק ב, א
זכר את ושתי. את יפיה ונעצב.

פרק ב, ג
ויפקד המלך פקידים. לפי שכל פקיד ופקיד ידועות לו נשים היפות שבמדינתו.
תמרוקיהן. הן דברים המצחצחין כמו: ומורק ושוטף, שמן ערב ומיני סמנים ובשמים המטהרין ומעדנין את הבשר.

פרק ב, ה
איש יהודי. על שגלה עם גלות יהודה כל אותן שגלו עם מלכי יהודה היו קרויים יהודים בין הגוים ואפילו משבט אחר הם.
איש ימיני. מבנימין היה כך פשוטו, ורבותינו דרשו מה שדרשו.

פרק ב, ז
לו לבת. רבותינו פירשו לבית לאשה.

פרק ב, ט
ויבהל את תמרוקיה. זריז וממהר בשלה משל כולן.
הראיות לתת לה. לשרתה וכן עושין לכולן ורבותינו דרשו מה שדרשו.
וישנה. שינה אותה.

פרק ב, י
אשר לא תגיד. כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה.

פרק ב, יא
ומה יעשה בה. זה אחד משני צדיקים שניתן להם רמז ישועה דוד ומרדכי, דוד שנאמר (שמואל א יז): גם את הארי גם הדוב הכה עבדך, אמר לא בא לידי דבר זה אלא לסמוך עליו להלחם עם זה וכן מרדכי אמר: לא אירע לצדקת זו שתלקח למשכב ערל אלא שעתידה לקום להושיע לישראל לפיכך היה מחזר לדעת מה יהא בסופה.

פרק ב, יב
תר. זמן.

פרק ב, יג
כל אשר תאמר. כל שחוק ומיני זמר.

פרק ב, יד
אל בית הנשים שני. השני.

פרק ב, טז
בחדש העשירי. עת צנה שהגוף נהנה מן הגוף זימן הקב"ה אותו עת צינה כדי לחבבה עליו.

פרק ב, יז
מכל הנשים. הבעולות שאף נשים הבעולות קבץ.

פרק ב, יח
והנחה למדינות עשה. לכבודה הניח להם מן המס שעליהם.
ויתן משאת. שלח דורנות להם והכל כדי לפתותה אולי תגיד מולדתה, ואף על פי כן.

פרק ב , כ
אין אסתר מגדת מולדתה. לפי שמרדכי יושב בשער המלך המזרזה והמרמזה על כך.

פרק ב, כא
לשלח יד. להשקותו סם המות.

פרק ב, כב
ויודע הדבר למרדכי. שהיו מספרים דבריהם לפניו בלשון טרסי ואין יודעים שהיה מרדכי מכיר בשבעים לשונות שהיה מיושבי לשכת הגזית.

פרק ב, כג
ויכתב בספר דברי הימים. הטובה שעשה מרדכי למלך.