פרק ט, ג
ועושי המלאכה. אותם שהיו ממונים לעשות צרכי המלך.

פרק ט, י
עשרת בני המן. ראיתי בסדר עולם אלו עשרה שכתבו שטנה על יהודה וירושלים כמו שכתוב בספר עזרא (עזרא ד) ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם, ומה היא השטנה לבטל העולים מן הגולה בימי כורש שהתחילו לבנות את הבית והלשינו עליהם הכותים והחדילום וכשמת כורש ומלך אחשורוש והתנשא המן דאג שלא יעסקו אותן שבירושלים בבנין ושלחו בשם אחשורוש לשרי עבר הנהר לבטלן.
ובבזה לא שלחו את ידם. שלא יתן המלך עין צרה בממון.

פרק ט, יג
ואת עשרת בני המן יתלו על העץ. אותן שנהרגו.

פרק ט, יד
ותנתן דת. נגזר חוק מאת המלך.

פרק ט, יט
הפרוזים. שאינם יושבים בערי חומה בארבעה עשר ומוקפין חומה בט"ו כשושן והיקף זה צריך שיהיה מימות יהושע בן נו"ן כך דרשו ולמדו רבותינו.
ומשלח. שם דבר כמו משמר משמע לפיכך השי"ן נקודה רפי.

פרק ט, כ
ויכתב מרדכי. היא המגלה הזאה כמות שהיא.

פרק ט, כד
כי המן בן המדתא. חשב להומם ולאבדם.

פרק ט, כה
ובבאה. אסתר אל המלך להתחנן לו.
אמר עם הספר. אמר המלך בפיו וצוה לכתוב ספרים שתשוב מחשבתו הרעה בראשו.

פרק ט, כו
על כן, על כל דברי האגרת הזאת. נקבעו הימים האלה ולכך נכתבה לדעת דורות הבאים.
ומה ראו. עושי המעשים האלו שעשאום.
ומה הגיע אליהם. מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלי הקודש ומה הגיע עליהם שבא שטן ורקד ביניהם והרג את ושתי, מה ראה המן שנתקנא במרדכי ומה הגיע אליו שתלו אותו ואת בניו, מה ראה מרדכי שלא יכרע ולא ישתחוה ומה ראתה אסתר שזימנה להמן.

פרק ט, כז
הנלוים עליהם. גרים העתידים להתגייר.
ככתבם. שתהא המגילה כתובה כתב אשורית.

פרק ט, כח
נזכרים. בקריאת מגילה.
ונעשים. משתה ושמחה ויום טוב לתת מנות ומתנות.
משפחה ומשפחה. מתאספין יחד ואוכלים ושותין יחד וכך קבלו עליהם שימי הפורים לא יעברו.
וזכרם. קריאת מגילה.
לא יסוף. תרגום שלא יתום דמתרגם עד תום עד דסף וא"א לומר להיות מגזרת (בראשית יט) פן תספה ומגזרת (שמואל א כז) עתה אספה יום אחד שאם כן היה לו לכתוב לא יספה מזרעם.

פרק ט, כט
את כל תקף. תוקפו של נס של אחשורוש ושל המן ושל מרדכי ושל אסתר.
השנית. לשנה השנייה חזרו ושלחו ספרים שיעשו פורים.

פרק ט, לב
ומאמר אסתר קים וגו'. אסתר בקשה מאת חכמי הדור לקבעה ולכתוב ספר זה עם שאר הכתובים וזהו ונכתב בספר.