[י, א]
בשנת שלש -
אמר הגאון:

כי וצבא גדול כמו ודי הוה צבה.

ור' משה בן בלעם אמר:

שהוא כמו צבא לאנוש עלי ארץ.

ולפי דעתי: כי אשר נקרא שמו יכנס בין שני דברים כאשר פירשתי: וירא ישראל על שפת הים מצרים מת, כי הארץ בלעתם כי כן כתיב בשירה וככה זה דבר וצבא גדול נגלה לדניאל במראות הלילה.

ואמת -
את הדבר:

ובין את הדבר -
שם הפועל, כמו: בין תבין את אשר לפניך.

ובינה לו -
שם ובעבור היות הנגינה תחילה באות הראשון שבה מלעיל, כמו: עשה לי את החיל הזה או יהיו שניהם לשון צווי, ותחסר מלת ונאמר לו זאת המראה לא גילה אותה והעלימה, אולי כן צוה.

[י, ב]
בימים ההם הייתי מתאבל שלשה שבועים ימים -
וזה היה בחדש ניסן ואיך התאבל ימי חג המצות ולא שתה יין בליל פסח ליל חמשה עשר, כי כתוב: כי מן היום הראשון אשר נתת לבך להתענות לפני אלהיך, ואני באתי בדבריך במצות השם, כי כן כתוב: כי עתה שלחתי אליך, רק שר מלך פרס עומד לנגדי עשרים ואחד יום שהם השלשה שבועים שהתענית, על כן אמרתי לבוא ולולי מיכאל שעזרני עודני הייתי שם במלחמה עם מלכי פרס, ועתה בשובי מאתך אשוב להלחם עם שר פרס וזה היה ביום ארבעה ועשרים לחדש הראשון, רק לא ידענו זה החדש אם הוא חדש ניסן או הוא חדש ראשון לשנה השלישית למלכות כרש, כדרך בעשרים וחמש שנה לגלותינו בראש השנה, והנה זה בעשור לחדש החמישי כי בו נשרף הבית.

[י, ד]
ואני הייתי על יד הנהר הגדול -
כמו יחזקאל על נהר כבר.

[י, ה]
ואשא את עיני וארא -
במראות הלילה כדרך זכריה הנביא.
ודע כי מעלתם גדולה ממעלת גדעון ומנוח ואשתו והמשכיל יבין.

אל"ף אופז - נוסף, כמו אל"ף אתמול ואזרוע ואשמור.

וכתם -
הוא עגול שיש בו פז.

[י, ו]
ומרגלותיו -
כמו רגליו.

קלל -
לטיש.

כקול המון -
שישמיע קול גדול.

[י, ז]
וראיתי אני דניאל לבדי את המראה -
ככה היה רואה במראות הנבואה.

[י, ח]
נהפך עלי למשחית -
שם או תואר.

ורבי משה אמר:
כי כמוהו הר המשחית, ולפי דעתי שהוא פועל כדרך אשתוללו אבירי לב, שנאמר על ציון,

ולהיות משחית -
מגזרת שמן המשחה והנה מרעיד תואר וכמוהו משמים בתוכה, והנה אם זה החדש ראשון הוא ניסן, הנה מראש חדש החל להתענות ולא ידענו האמת.

אמר הגאון:
כי טעם עומד לנגדי - שהיה מלמד לו ושכח השנים יעמדו נגדו ואין טעם מאיש עומד לנגדו, כי כן חשב, על כן שאל: הלנו אתה אם לצרינו.
ואמר: כי להלחם עם מלך פרס פירוש לעזור לו, וכמוהו: התלך אתי למלחמה, כי אתי כמו עמי ואין זה נכון, כי וילחם עם ישראל גם ונלחמה אותם במישור הכל להפך.
וזה שהזכיר: התלך אתי למלחמה, אין אתי דבק למלחמה כי אם ההליכה.

ועוד: אם היה עוזר אותו איך כתוב והנה יוצא והנה שר יון בא שהשחית מלך פרס שהיה זה המלאך עוזר אותו ועוד אפרש כל זה.

וטעם אחד השרים הראשונים –
כדרך: היושבים ראשונה במלכות, על כן נקרא: השר הגדול ולולי זה הייתי שם ומלכי פרס הם שרי פרס, הם השרים העומדים על פרס, כאשר הוא מיכאל עומד על ישראל.

וטעם באחרית הימים –
כי עתה יספר בנבואה כל אשר יקרה עד בוא המשיח תאבדנה כל מלכיות הארץ, כאשר פירש גם יפרש.

[י, יז]
והיך -
כמו: איך, כמו: יתר ההמון, שובו אתיו ורבים ככה.

היה בספרד חכם שמו בן היוצר, וחבר ספר הקץ ופירש למועד מועדים וחצי אלף וחמש מאות שנה ותחילתם משנת אחת לדריוש המדי והנה טעה כי חשב כי זה הפסוק דברי דניאל ואיננו רק דברי המלאך, כי הוא דבק למעלה.

[י, כא]
ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם -
והטעם: אם עזרני עתה בהלחמי עם שר פרס, גם אני עזרתיו עם שר כשדים, אז מלך דריוש המדי כאשר הוא כתוב: ודריוש מדאה קבל מלכותא וזהו: ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדתי למחזיק ולמעוז למיכאל והעד שהם דברי המלאך, כי כתוב אחריו ועתה אמת.

ויש לתמוה מהפסוק, ואם טען הטוען הראה לי כמוהו שהפסיק וחזר במלת לו, על הפרשה העליונה הראיתי לו, וירא אליו ה' באלוני ממרא, ויגש אליו יהודה וקודם שאדבר על דבר פרס אדבר על דבר המלאכים ואין ביניהם קנאה.
וכתוב: עושה שלום במרומיו והנה הם סודות עמוקות לא יבינום רק אחד מני אלף, ואומר בסוד התולדות ודברי נשמת אדם שאיננה גוף וחכמת הגלגלים ותנועתם עם דברי המשרתים והמזלות, ועתה ארמוז לך רמיזות כי כבוד אלהים הסתר דבר ואתה שים לבך לתבונה והשם יתן לך חכמה.

נאום אברהם המחבר: הנה נא הואלתי לדבר האחד שהוא טרם החשבון הוא, מפאה אחת סבת כל החשבון ומפאה אחרת הוא כל החשבון לא יוסיף ולא יגרע והוא סבת כל תוספת וחסרון, והוא לא יקבל כפל ולא חילוק והוא סבת שניהם וזה האחד הוא עולם הראשון כנגד העולמות שהם אחריו, וזה העולם אינו גוף והוא הנקרא מראה כבוד השם העליון ולא ישתנה בעצם או במערכת, ואין לו זמן ומקום והשם הנכבד בקרבו.

והעולם השני שהוא התיכון, שם נשמות צורות אמת בלא גופות, גם נשמות בגופות ואין להם מספר אצלינו גם הגופות כגופות וכולם הם נכבדות, כי אין להם הפך או תמורה או שינוי בעצמם, רק על דרך מקרה במערכת תנועתם וזה העולם יקרא: היכל הקדש והם שמי השמים ושם כסא הכבוד ושם מיכאל וגבריאל, על כן תירגם יונתן בן עוזיאל קדיש במרומא בית שכינתיה וזה הוא שהזכיר בתחילה יושב על כסא והוא כסא הכבוד ושוליו.

והטעם ושולי הכסא מלאים את ההיכל ואמר קדיש על ארעא עובד גבורתיה והנה השנים הנעלמים והזכיר אחרי כן קדיש בעלמי עלמיא.
ודע כי התואר לא ישתנה כנגד המקומות על כן סוד דבריו הוא וקרא והנה גופות העולם התיכון לא תחילנה ולא תכלינה, וכתוב על זה העולם הללוהו כל מלאכיו, גם צבאיו גם המשרתים גם שני המאורות, ואמר על הכל: כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור, ויש הפך בתנועות מי מהם הולכים ממזרח למערב והפך גם צפונית גם דרומית גם בקו השוה גם ישרים במרוצתם גם שבים אחורנית, גם עומדים גם מהירים גם מתאחרים גם עולים גם יורדים גם נראים גם נעלמים גם מתחברים המשרתים לבדם ק"כ מחבר, והם העליונים אין קץ להם ופעמים לנוכח ופעמים במבט אהבה, ואומר וכל זה אין ביניהם רק ככה יתחדשו מעשים בעולם השפל, בעבור תנועתם והשתנותם פעם לטוב פעם לרע, ואלה דברים צריכים פירוש ארוך ולא יכילם ספר אחד לדעת סודם על מה זה.

והעולם השלישי הוא מתחת לרקיע, וכולו מלא גופות דקות גם עבות וגופות יש בהם נשמות גם רוחות גם נפשות והאדם לבדו הוא סוד זה העולם השפל ובעבורו נברא ונשמתו קשורה בנשמות העליונות, ובעבור כי המדבר אדם גם השומע הוא אדם על כן העליונים על האדם גם השפלים על מתכונת האדם, והנה אדיר העליונים וישפילם כי לא אוכל לדבר אם לא יעשה ככה ויגביה השפלים.
על כן אמרו חכמים ז"ל:

דברה תורה כלשון בני אדם.

יאמרו: וראש עפרות תבל, וכסה את עין הארץ, והאזיני ארץ הטי אזנך, ועל האבן כי היא שמעה דבר ה', ותפתח הארץ את פיה, מירכתי ארץ בלב ימים, על שפת הנהר, יד הירדן, וכובע ישועה בראשו, עיני ה', באזני ה', כי פי ה' דבר, בדבר שפתיך, אף ידי יסדה ארץ, וימיני טפחה שמים, ויאמר ה' אל לבו, על כן המו מעי לו, ותחת רגליו, ועל זה הדרך, ויחר אף ה', אוהב ה', וילך ה', ה' למבול ישב, הנה ה' רוכב על עב קל, עורה למה תישן, ויקץ כישן ה', החשתי מעולם, אחריש אתאפק.
והנה שר פרס הוא הפקיד על המחברת הגדולה או האמצעית והנה דניאל הזכיר הפקיד בשם המלאך, ודבר העוד הוא המבטי שהוא מאהבה וטעם כ"א יום כנגד הפקיד על דניאל בעצמו, כי כאשר יש פקידי על כל גוי כן יש על כל איש והפך זה וזה היא המלחמה, והנה זה העולם השפל הוא עולם ההפכה והתמורה בעצם ובמערכה ובתנועה, והצורה שהזכיר דניאל היתה נראה לו במראות נבואה.

וכבר גליתי לך סוד המלאכים הקדושים בדרך קצרה ברמיזות ויש ראיה על כל זה מדברי הנביאים, גם ראיות מחכמות החיצונות, ודע כי גזירות העוברות והעתידות באות מהשמים והם דברי השם וכתוב: לעולם ה' דברך נצב בשמים וסוד המערכות מתחילת בריאתם על כל מערכות השמים הם הספרים, על כן סוד החלומות, ועתה אשוב לפרש דברי המלאך.