ראב"ע דניאל פרק ה
[ה, א]
בלשצר עבד לחם רב -
עשה מאכל.
ולקבל אלפא -
נגד שרים אלף הפך משפט המלכים.
[ה, ב]
בלשצר, בטעם חמרא -
זאת היתה עצת היין ששתה והשתכר.
שגלתיה -
כמו:
והשגל יושבת אצלו והיא הגברת המוכנת למשכב המלך, וככה תשגלנה והוא המעשה.
ולחנתיה -
פלגשיו והנה שתים רעות עשה:
ששתו הכל בכלי הקדש,
ושבחו לאלהי זהב עץ ואבן.
[ה, ה]
בה שעתא, נברשתא -
נורה.
על גירא -
כאבני גיר והוא הסיד.
כותל היכלא -
כמו אחר כתלינו.
פס ידא -
חתיכת יד וככה:
יהי פסת בר.
גם
כתונת פסים, והכל נגזר מגזרת
כי פסו אמונים והנה ראו ידים בלא גוף.
[ה, ו]
וקטרי -
קשורי חלציו, כמעט היו מותרים.
נקשן -
כדמות
משיקות אשה אל אחותה.
[ה, ז]
והמניכה -
רביד הזהב.
ותלתי -
ובשלישית המלכות ישלט.
[ה, ט]
משתבשין -
כמשמעו, כאדם לא ידע מה לעשות.
[ה, י]
מלכתא -
יש אומרים:
אשת נבוכדנצר.
[ה, יא]
נהירו -
כמו:
ונהורא.
[ה, יב]
ואחוית אחידן -
מגיד חידות ומתיר קשורים.
[ה, יח]
אנת -
הטעם שמע אתה המלך.
[ה, יט]
זייעין -
כמו:
ולא זע ממנו.
[ה, כ]
להזדה -
דרך זדון.
וטעם
וכל ארחתך ליה –
שאתה בידו והוא מוליכך למקום חפצו כמו רסן הסוס ביד הרוכב.
ויפת אמר:
ובאחריתך תלך אליו על דרך: והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.
[ה, כה]
רשים -
רשם וכמוהו רשום בכתב.
מנא -
כל דבר שיסופר יחשוב.
ועוד: כי מלת
פרסין שנים.
פרס האחד, שהוא פריסת שבירת מלכותו וכריתותם.
ופרס השני, מגזרת מדי ופרס, על כן אמר:
ויהיבת למדי ופרס.
[ה, ל]
קטיל -
נהרג, כמו:
יקטול עני ואביון.