פסוק א
אחרי הנראה. אחרי אשר נראה אלי בתחלה בשנת א' לבלשאצר:

פסוק ב
ויהי בראותי. בעת שראיתי החזון ההוא הייתי אז בשושן וגו'
ואראה בחזון. ראיתי במראה הנבואה כאילו הייתי עומד אצל נהר אולי:

פסוק ג
עלה באחרנה. מן הראש של האיל:

פסוק ד
ימה. בפאת המערב וגו'
ואין מציל. לא היה כח ביד מי להציל מה מידו
והגדיל. נעשה גדול וחזק:

פסוק ה
ואני הייתי מבין. הסתכלתי בו בבינה ובכוונת הלב
על פני וגו'. ר"ל בעת הלכו על פני כל הארץ היה דומה למדלג באויר ואין הוא נוגע בארץ
קרן חזות. קרן גדול המראה:

פסוק ו
בחמת כחו. בחמה גדולה בכל הכח:

פסוק ז
ויתמרמר. נלחם עמו במרירות ובאכזריות רב:

פסוק ח
וכעצמו. וכאשר נעשה חזק ביותר
חזות ארבע. ארבע קרנים גדולי המראה עלו במקום הקרן הגדולה והיו פונים לארבע רוחות השמים אחד לכל רוח:

פסוק ט
ומן האחת. מתוך קרן אחת מהם יצא עוד קרן אחת קטנה
ותגדל יתר. גדלה ונצחה ביותר אל פאת הנגב וגו'
ואל הצבי. זה א"י שנאמר בה צבי היא לכל הארצות (יחזקאל כ) ור"ל חמודה והדורה:

פסוק י
ותגדל. גדלה מאד עד אשר באה להלחם בצבא השמים והם בני ישראל הנמשלים לכוכבי השמים ואם כי אמר ואל הצבי כפל עוד לתוספת ביאור
ותפל ארצה. ר"ל היא גברם עליהם ורמסם
מן הצבא ומן הכוכבים. היא היא וכפל בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (לקמן יב):

פסוק יא
ועד שר הצבא הגדיל. התגדל עצמו לחרף כלפי מעלה שהוא שר צבא ישראל
וממנו. ע"י חיילותיו וגדודיו נסתלק התמיד לבל הקריבו על מזבח ה'
והושלך. על ידו הושלך מכון מקדשו של שר הצבא ר"ל שרפה באש:

פסוק יב
וצבא. זמן קצוב תנתן על התמיד להיות מסולק בעבור הפשע הנתון תחתיו בירושלים (העכו"ם תקרא פשע כי מפשעת אנשים)
ותשלך. תשפיל תורת אמת עד לארץ
ועשתה. תעשה כל חפצה ותצליח:

פסוק יג
אחד קדוש. ר"ל מלאך אחד קדוש
לפלמוני המדבר. ר"ל להמלאך המדבר הדברים האלה
החזון התמיד. רצה לומר עד מתי יהיה החזון הזה אשר על התמיד להיות הוא מסולק והעכו"ם המשותק כאבן דומם יותן תחתיו
תת וקדש. עד מתי יותן עם קדוש וצבא השמים למרמס הרגל:

פסוק יד
ויאמר אלי. עם כי שהמלאך שאל השיב אמריו אלי ואמר עד ערב בקר ר"ל עד הערב שנאמר בו והיה לעת ערב יהיה אור (זכריה יד)
אלפים ושלש מאות. והיא תהיה בשנת ב' אלפים ושלש מאות אבל לא ידענו מאיזה זמן מתחיל החשבון והוא סתום וחתום ובבוא הגואל ב"ב אז נדע ברור מוצא הדבר אשר רמוזה בו מאיזה זמן מתחיל החשבון הזה וכמ"ש בסוף הספר כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ
ונצדק קדש. ואז עם קדש ימצא צדקה וחסד ותבוא הטובה המיועדת:

פסוק טו
ואבקשה בינה. בקשתי להבין דברי החזון
כמראה גבר. כמראה איש והוא גבריאל האמור במקרא שלאחריו:

פסוק טז
בין אולי. הקול יוצא מבין מי נהר אולי ואמר אתה גבריאל הבן את המראה אל הזה ר"ל אל דניאל:

פסוק יז
ויבוא. ובא גבריאל אצל מקום עמדי וכאשר בא חרדתי ונפלתי על פני מגודל החרדה
הבן בן אדם. אתה בן אדם תן דעתך להבין אמרי החזון אשר יהיה לעת קץ ר"ל בסוף ימי הגלות:

פסוק יח
נרדמתי. בתרדמה של פחד
על פני. מושכב על פני ארצה
ויגע בי. כמו אדם הנוגע בחברו לעוררו מן השינה
ויעמידני. חיזק אותי בדברים לעמוד על עמדי ר"ל כמו שהייתי עומד בתחלה:

פסוק יט
באחרית הזעם. בסוף ימי הזעם הם ימי הגלות
כי למועד קץ. למועד זמן הגלות יהיה קץ ולא לעולם יקצוף:

פסוק כ
בעל הקרנים. בעל שתי קרנים
מלכי. ר"ל ירמז על שתי מלכיות והם מדי ופרס ומה שהיתה האחת גבוה מן השנית יורה כי מלכות פרס תהיה גדולה ממלכות מדי כי היא לא משלה רק שנה אחת ולזה עלתה הגבוה באחרונה כי פרס תמשול אחר מדי ומ"ש (לעיל פסוק ד') מנגח ימה צפונה וגו' ולא אמר מזרחה כי ממזרח בא כמ"ש בו קורא ממזרח עיט (ישעיה מו) וכל חיות לא יעמדו וגו' ירמז על כל מלכי האדמה:

פסוק כא
מלך. ר"ל ירמז על מלך
הוא המלך הראשון. ירמז על המלך הראשון הוא אלכסנדרוס מוקדון כי בא מפאת המערב והיה מתגבר מאוד בדרך מהלכו וכבש מלכים רבים במהירות רב ובא עד מדי ופרס וגבר עליהם והרג את כולם:

פסוק כב
והנשברת. ומה שראית כי נשברה הקרן הגדולה ותעמודנה ארבע תחתיה ירמז על כי כאשר יתחזק אלכסנדרוס עד מאוד ימות הוא ובמקומו יעמדו ארבע מלכיות בארבע הרוחות והם רומא ומצרים וארץ ישראל ופרס האמורים למעלה
מגוי יעמדנה. מלכי הארצות ההם יהיו מבני עמו
ולא בכוחו. לא יתחזקו בכחו של אלכסנדרוס להתגבר כמוהו, או ר"ל שהמלכים ההם לא יהיו מבניו כי הבנים יקראו כח כמ"ש כחי וראשית אוני (בראשית מט):

פסוק כג
כהתם הפושעים. כשיגיע הזמן להשלים ולכלות פושעי ישראל כשתתמלא הסאה
יעמוד. אז יעמוד מהם מלך עז פנים ויהיה מבין חידות כי ימצא בו הרבה חכמה והוא טיטוס הבא מן רומא ועליו יורה קרן אחת מצעירה וכמ"ש על אדום הנה קטן נתתיך בגוים (עובדיה א) ועל רומא יאמר כי הרבה מבני אדום נתיישבו בה ומלכו בתוכה ומ"ש (שם) ותגדל יתר וגו' כי התחזק ביותר על המצרים שהיא בדרומה של ארץ ישראל ועל פרס שהיא במזרחה של ארץ ישראל:

פסוק כד
ועצם כחו. בכל עת תחזק כחו ולא בעבור רוב כוחו כי אם בחלקלקות אמריו ובתחבולות כמ"ש בו והחזיק מלכות בחלקלקות (לקמן יא)
ונפלאות ישחית. השחתות נפלאות ישחית והצליח במעשיו ועשה כל חפצו והשחית מלכיות עצומים ועם קדושים הם ישראל:

פסוק כה
ועל שכלו. ובעבור רוב שכלו יצליח המרמה שבידו
ובלבבו יגדיל. ובעבור זה יתגאה בלבבו וישחית רבים מהיושבים עמו בשלוה וכריתת ברית
ועל שר שרים. יעמוד על השר שעל כל השרים ר"ל שחירף כלפי מעלה וכמ"ש רז"ל
ובאפס. מבלי יד אדם יומת כי מיתתו היתה ע"י יתוש אחת שנכנסה בחוטמו כמ"ש רז"ל :

פסוק כו
ומראה וגו'. ואשר נאמר לך במראה עד ערב בקר אמת הוא כי כן יהיה
סתום החזון. ר"ל מה מן הנבואה אשר היא לסוף ימים רבים סתום אותה בלבך ואל תגלה אף המעט אשר ידעת:

פסוק כז
נהייתי. נשברתי ונעשיתי חולה כמה ימים מרוב החרדה ועכ"ז קמתי ועשיתי עבודת המלך אשר הוטל עלי מאז הפקיד אותי נבוכדנצר כמ"ש (לעיל ב')
ואשתומם. הייתי מושתק ומתמה בעבור המראה ההיא אבל אין מי משרי המלך מבין בדבר כי התחזקתי בפניהם לבל ירגישו בי: