[ה, א]
בלשצר עבד לחם רב -
עשה מאכל.

ולקבל אלפא -
נגד שרים אלף הפך משפט המלכים.

[ה, ב]
בלשצר, בטעם חמרא -
זאת היתה עצת היין ששתה והשתכר.

שגלתיה -
כמו: והשגל יושבת אצלו והיא הגברת המוכנת למשכב המלך, וככה תשגלנה והוא המעשה.

ולחנתיה -
פלגשיו והנה שתים רעות עשה:
ששתו הכל בכלי הקדש,
ושבחו לאלהי זהב עץ ואבן.

[ה, ה]
בה שעתא, נברשתא -
נורה.

על גירא -
כאבני גיר והוא הסיד.

כותל היכלא -
כמו אחר כתלינו.

פס ידא -
חתיכת יד וככה: יהי פסת בר.
גם כתונת פסים, והכל נגזר מגזרת כי פסו אמונים והנה ראו ידים בלא גוף.

[ה, ו]
וקטרי -
קשורי חלציו, כמעט היו מותרים.

נקשן -
כדמות משיקות אשה אל אחותה.

[ה, ז]
והמניכה -
רביד הזהב.

ותלתי -
ובשלישית המלכות ישלט.

[ה, ט]
משתבשין -
כמשמעו, כאדם לא ידע מה לעשות.

[ה, י]
מלכתא -
יש אומרים:
אשת נבוכדנצר.

[ה, יא]
נהירו -
כמו: ונהורא.

[ה, יב]
ואחוית אחידן -
מגיד חידות ומתיר קשורים.

[ה, יח]
אנת -
הטעם שמע אתה המלך.

[ה, יט]
זייעין -
כמו: ולא זע ממנו.

[ה, כ]
להזדה -
דרך זדון.

וטעם וכל ארחתך ליה –
שאתה בידו והוא מוליכך למקום חפצו כמו רסן הסוס ביד הרוכב.

ויפת אמר:

ובאחריתך תלך אליו על דרך: והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.

[ה, כה]
רשים -
רשם וכמוהו רשום בכתב.

מנא -
כל דבר שיסופר יחשוב.
ועוד: כי מלת פרסין שנים.
פרס האחד, שהוא פריסת שבירת מלכותו וכריתותם.
ופרס השני, מגזרת מדי ופרס, על כן אמר: ויהיבת למדי ופרס.

[ה, ל]
קטיל -
נהרג, כמו: יקטול עני ואביון.