[ד, ב]
ולא אנחנו -
קרי בוי"ו וכתיב באל"ף, ופירש ולא אנחנו זובחים לזולתו.

לא לכם ולנו -
טעמו שתתערבו עמנו לבנות בית אלהינו.

[ד, ג]
כי אנחנו יחד -
רמז לכל קהל ישראל.

[ד, ד]
ומבלהים -
כתיב מן בלהות אתנך, ומבהלים קרי, לנטות אחרי רבים בשורש בהל בלה, כי מעט הם, רק הענין אחד.

[ד, ה]
וסוכרים -
הסמ"ך תחת שי"ן.

[ד, ו]
ובמלכות אחשורוש -
הוא המכונה ארתחשסתא בלשון פרסי.

כתבו שטנה -
מן שטן, והטעם לסטון אותם.

[ד, ז]
כתב בשלם -
כמו בשלום.

על ארתחששתא -
כמו אל.

כנותיו -
חביריו או רעיו.

וכתב הנשתון -
צורות האותיות תקראנה בלשוננו, והעד אל היהודים ככתבם, או כתב זה הספר הנשתון השוה בכתיבה ובלשון ארמית.

ויש אומרים:
שהטעם חותם והוא הנכון.

[ד, ח]
בעל טעם -
מן טעמו וראו, והנה רחום בעל טעם –
עצה.

כנמא -
כאשר נאמר וזה מאמר הסופר ומסדרים הספר וטעמו כאשר נאמר, כן היתה האגרת ששלחו הנזכרים, או כנמא כטעם עתה.

[ד, ט]
דיניא ואפרסתכיא טרפליא -
שם אומות ידועים אצלם.
ויתכן להיות ארכוי מן וארך ואכד וכלנה.

שושנכיא -
מן שושן.

ועלמיא -
מן עילם.

[ד, י]
וכענת -
יש אומרים:
שהוא שם אומה.
ויתכן שהמלה מן עת, אך הראשון הוא הקרוב.

[ד, יא]
פרשגן -
כטעם פתשגן הכתב שתי לשונות זה אומר בכה וזה אומר בכה, ופירוש המלה פשר וביאור.

[ד, יב]
ואושיא -
יסודות ותרגום ונהרסו יסודותיה ויתגלון אושיה וכן: נפלו אשיותיה.

יחיטו -
מן חוט השני, ופירושו ישימו חוט על היסודות לבנות, כטעם קו המדה או הוא מענין תרגום: ויתפרו עלה תאנה, וחטיטו ויחיטה כטעם קשר וחבור והפי' הראשון הוא הקרוב:

[ד, יג]
כען, דך -
כתרגום הלזה דכי.

מנדה בלו והלך -
שמות למס המלך, ופירושם כדרך סברתי מנדה - מן הרכוש ובלו - מס המדינות והלך - מכס ההולכים דרך המלך.

ואפתום מלכין תהנזק -
תוצאות המלך ותועלותם.

[ד, יד]
כען, מלח היכלא -
מענין כעשן נמלחו, ארץ מלחה לא תשב, וטעם הארץ ענין בטול ומניעות דבר.

וערות מלכא -
כמו את ערות הארץ, והטעם גנות.

ואריך -
תרגום וייחל עוד ואוריך עוד ופירש הפסוק כן הוא, ביטול ההיכל בטלנו וערות המלך וגנותו לא נוחיל לראות.

[ד, טו]
ואשתדור -
תרגום הנה שלחתי את הגדי הזה שדרית מתנות השלוחים היו עושים בקרבה לעוזרים אותם, עלילות כמו הוה משתדר להצלותיה.

[ד, טז]
חלק בעבר נהרא לא איתי לך -
שימרדו בו העמים הנזכרים אם יצום לבנות ירושלים או חלק, אין לך בעבר הנהר שהם ישראל יקחו הכל בחזקה.

[ד, יז]
פתגמא, על רחום -
כמו אל רחום, והוא משרת במקום חמשה.

וכעת -
חסר נו"ן ופירש: ואל שאר עבר נהרא ואל כענת שלום.

[ד, כא]
אלך -
כמו אלין.

[ד, כב]
וזהירין -
מן והזהרת אתהם ופירושו לעשות שגגה היו מוזהרים והטעם: הזהרו שלא תשגו.

[ד, כד]
דריוש -
הוא אחשורוש.