פסוק א
בני המדינה. בני מדינת ארץ ישראל העולים עתה ממה שהיו בשבי הגולה וגו'
וישובו. עתה שבו כל אחד לעירו אשר הגלה ממנה:

פסוק ב
אשר באו. עתה באו למקומם עם זרובבל וגו'
ישוע. הוא יהושע כהן גדול
מרדכי בלשן. הוא שם אחד והוא דוד לאסתר המלכה ונקרא בלשן על שידע בשבעים לשון כן ארז"ל
מספר. הראשון הוא שם איש
מספר אנשי. זהו מספר של החשובים וכן כל איש ואנשים שבמקרא:

פסוק ג
בני פרעוש וגו'. יש מהם מזכיר על שם אב המשפחה ויש מהם מזכיר ע"ש עירם:

פסוק ו
פחת מואב. המושל במואב
לבני ישוע יואב. ר"ל מן בני ישוע ומן בני יואב שהיו בני פחת מואב מספרם היו אלפים וגו':

פסוק טז
בני אטר ליחזקיה. נתן סימן על אטר לומר שהיה מזרע יחזקיה או ר"ל עם הבנים של יחזקיה :

פסוק כה
קרית ערים. הוא קרית יערים הנזכר ביהושע
שבע מאות. ר"ל בני כל שלשה המקומות היו שבע מאות וגו':

פסוק לא
עילם אחר. לפי שחשב למעלה בני עילם והיו כחשבון הזה לזה אמר שזהו עילם אחר והיו שוין במספר אנשיהן:

פסוק לו
הכהנים. ר"ל וזהו מספר הכהנים
בני ידעיה לבית ישוע. נתן סימן על ידעיה לומר שהיה מיוחס לבית ישוע ומזרעו היה:

פסוק לט
בני חרם. לא זהו הנזכר למעלה, או יתכן אשר למעלה חשב הישראלים מחרם וכאן חשב הכהנים מחרם:

פסוק מ
לבני הודויה. נתן סימן על ישוע וקדמיאל לומר שהיו מבני הודויה :

פסוק מב
השוערים. שהיו שומרים שערי המקדש עד לא גלו והם היו בני שלום וגו' :

פסוק מג
הנתינים. הם הגבעונים ונקראו נתינים ע"ש שנאמר בם ויתנם יהושע חוטבי עצים וגו' (יהושע ט):

פסוק נה
בני עבדי שלמה. והם היו בני סטי וגו':

פסוק נט
ואלה. הנזכרים למטה בני דליה וגו' הם היו העולים מתל מלח וגו' ושמות מקומות הן בבבל
ולא יכלו להגיד. כי לא ידעו מבני מי הם
בית אבותם וזרעם. היא היא כי זרעם ר"ל מזרע מי יצאו והוא כפל ענין בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב):

פסוק סא
ומבני הכהנים. והם בני חביה בני הקוץ בני ברזילי
אשר לקח. הוא חוזר על בני ברזלי לומר שאביהם לקח אחת מבנות ברזלי לאשה ולזה היה נקרא עליהם שם ברזלי לומר עליהם בני ברזילי:

פסוק סב
אלה. הכהנים האלה
כתבם. דבר כתוב מהם
המתיחשים. אשר יסופר בו סדר הדורות
ולא נמצאו. בספר היחוס לא נמצאו אלה כתובים וזכורים
ויגאלו. ולכן נמאסו מן הכהונה:

פסוק סג
התרשתא. הוא נחמיה בן חכליה וכן נאמר ויאמר נחמיה הוא התרשתא (נחמיה ח) וארז"ל לפי שהיה משקה למלך והתירו לו חכמים לשתות יין נסך לכן נקרא התרשתא והיא מלה מורכבת התר שתא
אשר לא יאכלו. ר"ל משפטם הוא אשר לא יאכלו מקדש הקדשים וארז"ל זו היא תרומה וקדשי המזבח
לאורים ולתומים. לשאול בהם אם הם כהנים כשרים וכאומר עד שיבוא המשיח וישאלו אז באורים ותומים כי בבית השני לא היו האורים ותומים לשאול בהם:

פסוק סד
כל הקהל כאחד. כולם יחד הישראלים והכהנים והלוים והנתינים בני עבדי שלמה
ארבע רבוא וגו'. ובפרטן לא יעלו אף למספר שלשה רבוא אבל לא חשב בפרטן כ"א הישראלים מבני יהודה ובנימין ועם מה שעלו מיתר השבטים היו כחשבון הזה וכן מפורש בס"ע:

פסוק סה
מלבד. החשבון הזה הוא מלבד עבדיהם ואמהותיהם של אלה הנזכרים והיו שבעת אלפים וגו'
משוררים ומשוררות. זכרים ונקבות לשורר בדרך כי עלו בשמחה ובטיול:

פסוק סח
ומראשי. מקצת מראשי האבות
לבית ה'. ר"ל למקום בית ה' כי עדיין לא בנו הבית
לבית האלהים. וחוזר ומפרש
להעמידו וגו'. ר"ל להעמיד הבית על כנו ובסיסו:

פסוק סט
ככחם. כל אחד התנדב כפי כח עשרו
לאוצר המלאכה. אל המקום שאצרו שם הזהב והכסף למלאכת הבנין
וכתנות כהנים. שילבשו אותם הכהנים בשעת העבודה:

פסוק ע
ומן העם. מבני יהודה ובנימין
בעריהם. אשר היו ערי נחלתם עד שלא גלו
וכל ישראל. הם העולים מיתר השבטים: