פסוק א
והתנבי. וניבא חגי הנביא וגו' אל היהודים אשר בארץ יהודה ובירושלים בשם אלהי ישראל אשר נאמר אליהם ולא זכר מהו הנבואה ומאליו יובן שצוה לבנות הבית מבלי רשות המלך:

פסוק ב
באדין. אז עמדו זרובבל וגו' והתחילו לבנות בית האלהים אשר בירושלים
ועמהון. ועמהם הנביאים של אלהים היו מסייעים להם:

פסוק ג
בה זמנה. בעת ההיא בא אליהם תתני מושל עבר הנהר ושתר בוזני וחבריהם
וכן. וכה אמרו להם מי עשה לכם גזרת אומר לבנות הבית הזה והחומה הזאת לגומרה ולכלותה:

פסוק ד
אדין. זה מדברי כותב הספר שאומר אז כאשר נאמר למטה כן אמרנו להם תשובה על דבריהם ולפי שלא רצה לכפול הדברים אמר כנמא והוא מפורש בדברי האגרת השלוחה אל המלך
מן אנון. גם אמרנו להם מה הם שמות האנשים אשר זאת הבנין בונים:

פסוק ה
ועין. השגחת עין אלהיהם היתה על זקני היהודים ולא בטלו אותם ממלאכתם עד אשר תלך הדבר לאזני המלך
ואדין. ואז ישיבו המלך ויועציו דברים מפורשים על זאת ר"ל יניחום לבנות עד אשר יבוא דבר המלך ואז יעשו כאשר יצוה :

פסוק ו
פרשגן. זהו טופס סדור האגרת אשר שלח תתני וגו' וחבריו אנשי אפרסכיא והיא שם אומה ידוע להם
די. אשר יושבים בעבר הנהר
על. אל דריוש המלך:

פסוק ז
פתגמא. זהו הדבר אשר שלחו אליו וכזאת כתוב בה לדריוש המלך כל עניני השלום יהיה לו:

פסוק ח
ידיע. ידוע יהיה למלך אשר הלכנו למדינת יהודה לבית אלוה הגדול והוא נבנה מאבן שיש וגם קורות עצים מושמים בהכתלים להיות מחוזק ביותר
ועבידתא. והמלאכה הזאת נעשית במהירות ומצלחת בידיהם:

פסוק ט
אדין. אז שאלנו להזקנים ההם העושים במלאכה
כנמא. כאשר נאמר למטה כן אמרנו להם ממש בלשון הזה
מן. מי נתן לכם גזרת אומר לבנות הבית הזה והחומה ההיא לגומרה ולכלותה:

פסוק י
ואף. גם שמותיהם שאלנו להם להודיע לך ולתוספת ביאור חוזר ומפרש
די נכתב. ר"ל אשר נכתוב אליך שם האנשים אשר בראשיהם הם השרים שבהם :

פסוק יא
וכנמא. כהלשון אשר נאמר למטה כן השיבו אותנו דבר לאמר
אנחנא. ר"ל וכה אמרו אנחנו המה עבדיו של אלהי השמים והארץ ולזה בונים אנחנו את ביתו אשר היה בנוי מלפני זה שנים מרובים ומלך גדול מישראל והוא שלמה הוא בנה אותו וגמרו והשלימו:

פסוק יב
להן. רק על אשר הכעיסו אבותינו את אלהי השמים נתן אותם ביד נבוכדנצר הכשדי ונתן את הבית הזאת ואת העם הגלה לבבל:

פסוק יג
ברם. אבל בשנת אחת לכורש מלך של בבל נתן המלך גזרת אומר לבנות את בית אלהים הזאת:

פסוק יד
ואף. גם הכלים של בית אלהים של זהב וכסף אשר נבוכדנצר הוציא מן ההיכל אשר בירושלים והביא אותם אל ההיכל של העבודת כוכבים אשר בבבל
הנפק. הוציא אותם כורש מן ההיכל של בבל ומסרם לאיש אשר שמו ששבצר אשר עשהו למושל:

פסוק טו
ואמר לה. ואמר לו אלה הכלים קחם ולך והנח אותם בההיכל אשר בירושלים ובית אלהים יבנה על מקומו הראשון:

פסוק טז
אדין. אז ששבצר זה בא הנה ונתן היסוד של בית אלהים אשר בירושלים ומן אז ועד עתה בונים בו ולא נשלם עדיין:

פסוק יז
וכען. ועתה אם על המלך טוב ר"ל אם רוצה הוא בכך
יתבקר. יחופש בבית האוצר של המלך אשר שם בבבל
הן. אם יש זאת אשר מכורש המלך הושם גזרת אומר לבנות בית אלהים זה בירושלים
ורעות. ורצון המלך על זאת ישלח אלינו ר"ל יאמר דעתו אם גם חפצו בבנין או לא: