[יב, ח]
על הידות -
שם דבר, כטעם הודות לה', כי הוא משרשו ומענינו.

[יב, יב]
ולשריה ומריה -
הלמ"ד מורה כי שריה ראש למריה, או הדבר הפוך.

[יב, כה]
באסופי השערים -
האל"ף נוסף והטעם שומרי הספים.

[יב, לא]
ואעמידה שתי תודות -
נקראו כן, כי הם מעמידין להודות לשם והם האומרים שיר של תודה.

ותהלוכות -
שם על משקל: תנחומות אל והוא מענין הלך.
והטעם: שהעמיד אנשי התודות שילכו לצד הימין.

[יב, לז]
על מעלות עיר דוד -
הם מדרגות החומה.

[יב, לח]
ההולכת למואל -
ההולכים למולם ולנגדם והאל"ף במלת למואל תחת וי"ו ממולי והוי"ו למשך, וכמוהו: אם לא יגיד ונשא עונו, שהוא בו למשך.

להחומה -
בה"א הדעת כראוי.

[יב, מד]
על הנשכות -
כמו לשכות, זה אומר בכה וזה אומר בכה.

לאוצרות -
להיות אוצרות.

מנאות התורה -
וכן אשר מינה את מאכלכם והאל"ף תחת יו"ד מניות ולא נשתנה בסמיכות, וכן במצדות עין גדי או הנסמך חסר וכן הוא מנאות מנאות התורה וכן הארון, הארון הברית.

[יב, מה]
ומשמרת הטהרה -
הוא מגזרת חכמה וממשקלה רק בעבור אות הגרון והיא הה"א האמצעית, נהפכו התנועות להרחיב הקריאה.

[יב, מו]
כי בימי דוד ואסף מקדם -
רצה לומר על מנהגם ותקונם למשוררים מקדם, כן הפקידו אלה משוררים תחתם.