[ד, א]
עלתה ארוכה -
בעבור אריכות הימים.

[ד, ב]
ולעשות לו תועה -
לנחמיה, או לעם ירושלם.

ותועה -
שם דבר על משקל עולה שואה.

ופירש תועה -
כי העומד בצרה כתועה שאינו יודע מה יעשה.

[ד, ג]
ונעמיד משמר עליהם -
בעבורם.

[ד, ו]
ויהי, ויאמרו לנו -
הגידו לנו עשר פעמים כי מכל המקומות אשר תשובו לעת הערב מלבנות, משם חפצים לבא עלינו, מתחתיות למקום הידוע ששבים משם הבונים בערב.

[ד, ז]
בצחיחים -
כמו: צחיח סלע.

[ד, י]
ויהי מן היום ההוא, והרמחים -
הוי"ו נוסף או הוא הפוך ונכון מחזיקים המגנים והרמחים, או טעמו והרמחים בידם.

[ד, יז]
איש שלחו -
חרבו ורצה לומר כי אינם פושטים בגדיהם וגם כליהם אינם מניחים, כי בלכתם אל המשתה בלילה כליהם בידם.

ויש אומרים:
שהוא מן התרגום והפשיט וישלח.

וטעם שלחו –
הפשטתו וכן הפירוש אין אנחנו מפשיטים בגדינו זולתי איש שצריך הרחיצה והטהר, הוא לבדו היה פושט בגדיו, וזהו שלחו המים וזה נכון מאד.

משמר, מלאכה -
חסר למ"ד השירות, והנכון למשמר למלאכה.