[ז, ב]
כאיש אמת -
הכ"ף לאמתת הדבר.

[ז, ג]
ועד הם עומדים יגיפו הדלתות ואחוזו -
הכתוב בלשוננו פעם ידבר עם הנמצא כאילו נעלם ממנו, כענין: ישקני מנשיקות פיהו.

והם עומדים -
רמז לחנני וחנניה.
והטעם: בעוד שהם עומדים בשערים הזהירם שיגיפו השערים סגרו הדלתות לפניהם. ואמר להם: אתם אחוזו הדלתות בבריחים.

יגיפו -
תרגום וסגרת הדלת, ותגיפין דשא.

והעמד -
שם הפועל:

[ז, ה]
החורים -
תרגום לבן חיור והוא עין מראה נכבד וממנו נקראו חורים.

[ז, ו]
אלה בני המדינה -
בפסוק העליון אמר להתיחש.
והטעם: להראות היחש ומצא כתוב בו: אלה בני המדינה העולים וכאשר נקשרה חומת ירושלים רצה נחמיה שיתיחסו לבית אבותם לבלתי התערב עמהם זרים, רבים נוספו שאינם במספר הראשון ורבים יגרעו ושכבר מתו ולא היו בימי נחמיה, ורבים הולידו בנים בתוך ל"ו שנים שנתים לכורש וי"ד לאחשורש וכ' לארתחששתא, עד עלות נחמיה, ולנמצאים אמר להתיחש.
ואם ישאל איש: למה אמר כתוב בו אלה בני המדינה העולים ואינם במספר הראשון, ויש בראשון שאינו בשני?
כי בראשון אמר: בני ארח תשע"ה ובשני בני ארח תרנ"ב והנה נוספו הראשונים קכ"ג בני שנאה ג' אלפים ותר"ל ובשני ג' אלפים ותתק"ל ונוספו בשני.
ויש נזכרים בראשון ובשני אינם נזכרים, כי בני יורה קי"ב ובני בני חריף קי"ב.
נשיבהו: כי הכתוב ידבר כנגד הרוב, אמרה להרוג שבעים בני ירובעל ויותם לא נהרג וכן יוצאי ירך יעקב שבעים ויעקב לא יצא מיריכו ע'.
ואולי יורה וחריף שני שמות לאיש אחד, כשריה רעליה ובשני עזריה רעמיה. והמספר השני מעט נוסף על הראשון, רק באמרו אלה העולים, להודיע כי בני פלוני לא נגרע אחד מהם ובני פלוני נוספו ובני פלוני נגרעו ומתו מהם, וכבר פירשתי כל הענין למעלה.