פסוק א
להביא. מערי יהודה
לשבת בירושלים. לשמרם מן העובדי כוכבים
בערים. ישארו בעריהם:

פסוק ב
המתנדבים. אשר התנדבו מעצמם מרצונם שלא ע"פ הגורל ולפי שישיבת הכרכים קשה כי היוקר הוא במקום רבת עם לזה תחשב לנדבה:

פסוק ג
ואלה וגו'. הם הנאמרים במקרא שאח"ז ובירושלים ישבו וגו'
איש. כל אחד ישב במקום אחוזתו בעריהם שהיו להם מאז עד שלא גלו
ישראל וגו'. רצה לומר הם היו היושבים באחוזתם:

פסוק ד
מבני יהודה וגו'. ולפי שלא ישבו בה מבני עשרת השבטים כל אחד מתי מספר לזה לא זכרם פה עם שנזכרו בדברי הימים (א ט) :

פסוק ה
בן השלוני. מבני שלה בן יהודה:

פסוק ו
כל בני פרץ. ומספר בני שלה כללם בדברי הימים ב' עם בני זרח שלא הוזכרו פה:

פסוק ח
ואחריו. במעלה וחשיבות
תשע וגו'. ועמו תשע מאות וגו':

פסוק ט
פקיד עליהם. היה ממונה עליהם לראש
משנה. שני במעלה אל המושל הממונה על העיר:

פסוק י
מן הכהנים. אשר ישבו בירושלים היו ידעיה וגו':

פסוק יא
נגיד. ממונה על בית אלהים:

פסוק יב
ואחיהם. חבריהם של ידעיה כו' עושי מלאכת עבודת המזבח היו במספר שמונה מאות וגו'
ועדיה וגו'. אף הוא היה מהיושבים בירושלים:

פסוק יג
ואחיו. חבריו של עדיה אשר היו ראשים למשפחת אבותם היו במספר מאתים וגו' ואף הם ישבו בירושלים
ועמשסי וגו'. אף הוא ישב בירושלים:

פסוק יד
ואחיהם. של ראשי האבות:

פסוק טו
ומן הלוים. אשר ישבו בירושלים היו שמעיה וגו':

פסוק טז
על המלאכה וגו'. היו ממונים על המלאכה הנעשה חוץ למקדש והיא לצורך המקדש כגון להביא עצים ואבנים לצורך בדק הבית וכדומה
מראשי הלוים. והם היו ראשי הלוים:

פסוק יז
ראש התחלה יהודה לתפלה. הוא היה הראש להתחיל בתחלה את ההודות וההלול לעת בוא זמן התפלה
משנה מאחיו. היה שני לו מבין שאר אחיו
ועבדא וגו'. אף הוא ישב בירושלים:

פסוק כ
בכל ערי יהודה. ישבו בכל ערי יהודה כל איש בנחלתו:

פסוק כא
יושבים. היו יושבים בעופל והוא שם מגדל בירושלים
על הנתינים. פקידים על הנתינים:

פסוק כב
ופקיד וגו'. הפקיד על הלוים אשר ישבו בירושלים היה עוזי וגו'
לנגד מלאכת. הם היו הממונים על מלאכת הבית לחזק את הבדק ולהוסיף בבנין:

פסוק כג
כי מצות המלך עליהם. המלך צוה עליהם שיהיו הם הממונים על המלאכה
ואמנה. קיום ותוקף המינוי הזאת הוטלה על המשוררים לתקן בדק הבית בכל יום ויום כפי הצורך:

פסוק כד
ליד המלך. היה מוכן למקום המלך לשאול מעמו את כל הדבר המצטרך לעם:

פסוק כה
ואל החצרים. אלה היושבים בערי החצרים הם ערי הפרזים מבלי חומה סביב
בשדותם. במקום רבוי השדות
ובנותיה. הכפרים הסמוכים לה
וחצריה. מקומות קטנות הסמוכות לה :

פסוק ל
ושדותיה. בבתי השדות:

פסוק לא
מגבע. מקום התחלת מושבותם היו מגבע וישבו בה ובמכמש וגו':

פסוק לו
מחלקות. היו נחלקים לחלקים לשבת אנה ואנה מנחלת יהודה עד נחלת בנימין כי ישבו בזה ובזה: