פסוק א
כאיש אחד. רצה לומר חיש מהר כביאת איש אחד:

פסוק ב
מאיש וגו'. רצה לומר הביא לפני כולם כי כולם נאספו שם
מבין לשמוע. בעל בינה להבין דברי הספר
ביום אחד וגו'. הוא ראש השנה:

פסוק ג
ויקרא בו. עזרא קרא בו
מן האור. מן אור הבוקר
והמבינים. בעלי בינה
ואזני וגו'. היו נוטים אזניהם לשמוע אל דברי תורה:

פסוק ד
אשר עשו לדבר. הנעשה מתחלה בעבור זה:

פסוק ה
לעיני כל העם. כולם ראו בפתחו את הספר כי עמד על המגדל ממעל לכל העם ולזה ראו הכל
וכפתחו. כאשר פתח הספר או כאשר פתח פיו לדבר שתקו כל העם:

פסוק ו
אמן אמן. הכפל לחזק
במועל ידיהם. ברוממות ידיהם למעלה
אפים. כל אחד על פניו ארצה :

פסוק ז
מבינים. הם היו מבינים ומודיעים להעם את דברי התורה שקרא עזרא
על עמדם. על מקום מעמדם ולא זזו ממקומם:

פסוק ח
ויקראו. רצה לומר שמעו קול הקריאה כי עזרא לבד היה הקורא
מפורש. קריאה מפורשת לדעת ולהבין מה שנאמר בה
ושום שכל וגו'. שמו שכלם רצה לומר נתנו לבם להשכיל אמיתת הענין והשכילו להבין במקרא:

פסוק ט
המבינים. אשר היו מבינים את העם את דברי התורה
לכל העם. הם אמרו לכל העם הלא היום קדוש הוא לה' כי ראש השנה הוא ואין מהראוי להתאבל ולבכות בו
כשמעם וגו'. כי ראו שלא קיימו את התורה כראוי :

פסוק י
משמנים. מאכלי שמן
ממתקים. משקים מתוקים
לאין נכון לו. למי שאין המזון נכון ומזומן לו רצה לומר לדלת העם
כי חדות ה'. רצה לומר שמחת יו"ט שהיא שמחה של מצוה היא תתן לכם עוז ותעצומות:

פסוק יא
מחשים. היו משתקים את כל העם ואמרו להם שתקו מן הבכי :

פסוק יב
ולשלח מנות. לאין נכון לו
כי הבינו. השכילו וידעו בדברי התורה אשר הודיעו להם ושמחו בזה:

פסוק יג
וביום השני. של ראש השנה כי בימי עזרא עברוהו לאלול ועשו שני ימים טובים של ראש השנה כן ארז"ל
לכל העם. של כל העם
ולהשכיל. לקרות בה בכוונת הלב לדעת מצות ה' אשר תעשינה:

פסוק טו
ואשר ישמיעו. הוא מקרא קצר וכאלו נאמר וצוו אשר ישמיעו וגו'
עלי זית. ענפים כשהם עם העלים
עץ שמן. הוא מין אילן סרק
ועלי הדס. ארז"ל שהוא הדס שוטה שאין כשר ללולב וצוו להביאו לסכך בהם את הסוכה עם עלי זית ועלי עץ שמן
ועלי תמרים. זה לולב
עץ עבות. זה ההדס אשר עליו קלועים זה בזה הכשר ללולב וה"ה שצוו להביא האתרוג וערבי נחל ולא זכרם לקצר בדבר המובן
לעשות סוכות. לסכך בהם את הסוכות ומוסב על עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס:

פסוק יז
וישבו בסוכות. רצה לומר ישבו בהם בקביעות רב כמו שראוי להיות
כי לא עשו. רצה לומר עשו המצוה מן המובחר אשר לא עשו כן מימי יהושע בן נון והוא הפוך כמו כי לא עשו בני ישראל כן מימי וגו' עד היום ההוא
ותהי שמחה. על אשר קיימו המצוה בתקון רב:

פסוק יח
ויקרא. עזרא קרא לפני העם בכל יום מן יום הראשון מימי החג עד וגו'
ויעשו חג. הקריבו קרבנות החג
עצרת. עשו עצרת והקריבו בו הקרבנות הראוים כמשפט התורה