[יט, ב]
זאת חקת -
גם זאת הפרשה במדבר סיני נאמרה כאשר צוה השם וישלחו מן המחנה ובפסח היו טמאי מתים. ונסמכה זאת הפרשה בעבור שהיא לכהן.

פרה אדמה תמימה -
שלא תהיה קטנה.

אמר הגאון:

כי מי נדה כמו הדבש שיזיק לבעל המרה האדומה ויועיל לבעל הלחה.

ואין צורך.

[יט, ג]
והוציא אותה -
המוציא או בצווי.
וכן: ושחט כי הוא לא ישחטנה והעד לפניו.

[יט, ה]
ושרף את הפרה -
השורף והעד לפניו.

[יט, ו]
עץ ארז -
כמו למצורע ושם רמזתי סוד:

[יט, ז]
וכבס בגדיו -
הכהן השורף.

וטמא הכהן -
וכבר ישב טמא.

ויש אומרים:
שיהיה טמא עד הערב, שלא יאכל מן הקדשים.

[יט, ט]
איש טהור -
איננו הכהן השורף.

למי נדה -
פירושו רחוק כמו: מנדיכם.

וטמא עד הערב -
ואחר שאמר שיכבס את בגדיו, אין צורך להזכיר שירחץ במים.

[יט, י]
ולגר הגר בתוכם -
בעבור היות ארץ ישראל קדושה, כי הכבוד שם.

[יט, יא]
לכל נפש אדם -
יהודי או עובד כוכבים.

אדם -
ולא בהמה.

וטמא -
יהיה טמא והוא פועל עתיד כי הוי"ו השיבו.
ועל דעתי שהוא פועל עבר.

[יט, יב]
יתחטא בו -
יסור חטאו בו, או כמו: תחטאני באזוב ואטהר וידוע כי בסוד החשבון השלישי, כמו השביעי.

[יט, יג]
כי מי נדה -
יש מפרשים:
כמו אך במי נדה יתחטא.

לא זורק עליו -
על המים.

עוד -
תמיד, כמו: עוד כל ימי הארץ.

[יט, יד]
באהל -
והבית כאהל, רק הזכיר הכתוב האהל בעבור היות ישראל באהלים.
וכן אשר ישחט שור או כשב ועז במחנה.

וכל אשר באהל -
מבגד.

[יט, טו]
צמיד פתיל -
שנים פתילים:

[יט, טז]
או בקבר -
של אדם:

[יט, יז]
ולקחו לטמא -
הנה פירוש איך יתחטא:

[יט, יח]
איש טהור -
והקרוב להיותו כהן.

[יט, כ]
ואיש אשר יטמא -
וכבר הזכיר כל הנוגע במת בנפש ונכרתה, ועתה הזהיר על העצם ועל הקבר.

[יט, כא]
יטמא עד הערב -
ולא יטהר עד אשר ירחץ.

[יט, כב]
וכל אשר יגע בו הטמא יטמא -
שהוא טמא מת או עצם או קבר.

תטמא עד הערב -
ותרחץ.