[ב, א]
וטעם אל משה ואל אהרן –
בעבור כי אהרן ובניו ישימו משא הקהתים בכתף.

[ב, ב]
באתת -
סימנים היו בכל דגל ודגל.

וקדמונינו אמרו:
שהיה בדגל ראובן צורת אדם מכח דרש דודאים, ובדגל יהודה צורת אריה, כי בו המשילו יעקב ובדגל אפרים צורת שור, מטעם בכור שור ובדגל דן צורת נשר, עד שידמו לכרובים שראה יחזקאל הנביא.

מנגד -
רחוק.

[ב, ג]
קדמה -
מזרחה, תחלת מזרח.

[ב, ד]
ופקודיהם -
או ופקודיו, אין הפרש ביניהם.

[ב, ה]
והחונים עליו -
כמו עמו והם אחריו וקודם השלישי.

[ב, ט]
ראשונה יסעו -
הם יסעו בתחלה.

[ב, י]
תימנה -
מגזרת ימין.

[ב, טז]
ושנים -
תאר השם.

[ב, יז]
ונסע אהל מועד בתוך המחנות -
הנזכרות, כי הגרשונים והמררים נוסעים בין דגל יהודה ובין דגל ראובן, והקהתים נוסעים ועימהם אהרן ובניו בין דגל יהודה ובין דגל אפרים.

כאשר יחנו כן יסעו -
שב אל המחנות שהם ישראל לא אל מחנה הלוים, כי יחנה דגל יהודה למזרח כי הגרשוני שהוא למערב המקדש ומררי בצפון יחדו יסעו.

על ידו -
פאה ומקום.
וכן: יד הירדן.
ויד תהיה לך.

[ב, לב]
אלה פקודי בני ישראל -
וכן נסעו. כאשר היו ביום שהתפקדו והנה בעשרים יום לא מת אחד מהם וזה דבר פלא.

[ב, לג]
והלוים לא התפקדו -
לבאר שלא נחשוב אחד מהם עם הפקודים בנסעם.

[ב, לד]
ויעשו בני ישראל -
כל ימי המדבר.