[כ, א]
בחדש הראשון -
בשנת הארבעים והנה אין בתורה כלל שום מעשה או נבואה, רק בשנה הראשונה בשנת הארבעים.

וטעם ויבאו בני ישראל כל העדה –
בעבור שמתו דור המדבר ועתה באו הבאים אל ארץ כנען.

וישב העם בקדש -
בעבור שישבו שם ימים רבים, כי כן כתוב.

[כ, ב]
ולא היה מים לעדה -
ספר הכתוב שנים מאורעים:
האחד: מות מרים.
והשני: מות אהרן ומשה ולא יכנסו לארץ והחל לספר הסבה.

[כ, ג]
וירב -
מבנין הפעיל.

בגוע אחינו -
שם הפעל, כמו: כשכב אדני המלך.
אחינו. הם דור המדבר שמתו והם עבדי השם:

[כ, ד]
ולמה הבאתם -
ידבר למשה ולאהרן כי כן כתוב: ויקהלו על משה ועל אהרן.

וטעם וירב העם עם משה –
שהמריבה היתה עם משה חזקה.

[כ, ה]
העליתנו -
מלה זרה.

[כ, ו]
ויבא משה ואהרן מפני הקהל -
כדמות בורחים.

ויפלו על פניהם -
להתפלל.

ויש אומרים:
לדרוש את השם בנבואה.

[כ, ח]
קח את המטה -
יש בכאן פירושים רבים:
יש בדברי יחיד, בעבור שאמר לישראל: שמעו נא המורים והם בני אברהם יצחק ויעקב, ואילו היה כן, למה אמר להם עוד ממרים הייתם?!

ואחרים אמרו:
כי מלת ודברתם כמו והכיתם וכמוהו: ותדבר את כל זרע המלוכה ואין זה נכון, כי המלה מגזרת דבר או מן ידבר עמים תחתנו.
והנה פירוש ותדבר כמו ותאבד, וכן בספר השני.

והנה פירוש ודברתם אל הסלע - ואבדתם.
ועוד: אם כן הפירוש, למה נענש משה?
גם הם השיבו: בעבור שהכה פעמים.
אם כן למה נענש אהרן?

ויאמר רבי משה הכהן הדרשן ז"ל הספרדי:

יש אותות נעשות בדבור ויש בפועל ודבור כמו מלת אלישע והשם צוה שיקח המטה להכות בסלע, כמשפט הצור והוסיף מלת ודברתם להוציא המים במכה ובדבור ובעבור שהכעיסו ישראל אמר להם: המן הסלע הזה נוציא לכם מים והיתה דעתו כי אין יכולת בנו להוציא מים מהסלע כי אם בכח השם.

והנה לא פירש דבורו היטב וחשבו אנשים בלבם כי דבורו שלא יוכל השם להוציא מים מן הסלע וזה טעם אשר לא קדשתם אותי והביא ראיה מדברי המשורר, שאמר: כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו והנה החטא היה בביטואו לא במכה.

גם זה איננו נכון, כי משה אמר זה ולמה נענש אהרן?
ועוד: כי אין במעשה זכר דבור והראיה שהביא איננה ראיה, כי אין פירוש כי המרו את רוחו כי אם אל השם, וכן כתוב: והמה מרו ועצבו את רוח קדשו וזה פירוש ויקציפו על מי מריבה והטעם שהקציפו השם, וכן כתוב: המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' וירע למשה בעבורם כי המרו את רוח השם ויגזור על משה שלא יכנס לארץ.

ואחרים אמרו:
כי הדבור אל הסלע שאיננו שומע, איננה כי אם במכה.
ואם כן למה נענש משה?

ואחרים אמרו:
בעבור שלא אמרו שירה, כמו: עלי באר ענו לה וזה טעם אשר לא קדשתם.

והאחרים אמרו:
כי השם צוה שידברו והם לא דברו רק הכה משה, על כן נענשו שניהם, ונאמר להם מעלתם מריתם, לא האמנתם לא קדשתם.

ואנשי שקול הדעת אמרו:
שלא יתכן שיהיה שליח השם ימיר דבור השם ואם הוא המיר, איך נאמין בתורתו?
גם אלה לא דברו נכונה, כי אילו היה מחליף במצוה מיד היה נענש, כי הנה נענש על דבר שאינו מצוה לעולם ולא תורה לישראל ולא נעשה בזדון רק בשגגה, בעבור שהכעיסוהו ישראל.
וכן אמר: גם בי התאנף ה' בגללכם.

ואחרים אמרו:
כי ישראל אמרו שיוציא מסלע אחר וראייתם: המן הסלע הזה ומשה פחד להחליף דבור השם ובעבור שלא האמין להוציא מים מן הסלע שאמרו, על כן נענש וזה טעם לא האמנתם בי, גם זה הפירוש איננו נכון, כי הכתוב אמר: מריתם את פי והנה לא מרו.

והפירוש הנכון בעיני אגלנו ברמיזות.
דע, כי כאשר ידע החלק את הכל ידבק בכל ויחדש בכל אותות ומופתים, ואמת כי השם אמר למשה ולאהרן: ודברתם ולא דברו בעבור מריבת העם עם משה, והנה החלק חלק והכה הסלע ולא יצאו מים עד שהכהו פעם שנית, והנה לא קדשו השם ומרו ומעלו בשגגה.

גם יוכל המפרש לפרש ויבטא בשפתיו על משה, כי על כן נענש כי לא היה ראוי שידבר דבר עד שימלא שליחות השם, גם יהיה דרש קדמונינו ז"ל, כי החטא היה בעבור שאמר: שמעו נא המורים ורמזו זה הסוד.

על הסלע -
שהודעתיך, או הנמצא סמוך למחנה.

ונתן מימיו -
בעבור מימיו טעו רבים ואמרו: כי זה הסלע הוא הצור ואלה עורי לב, כי הצור הוא בחורב וזה הסלע היה בקצה ארץ אדום, כי בקדש היה.
גם יתכן לפרש מימיו, המים שאתן בו.

[כ, ט]
את המטה מלפני ה' -
הוא מטה האלהים והוא המונח לפני העדות.

[כ, י]
המן הסלע הזה -
יש לנו כח להוציא לכם מים ממנו.

[כ, יב]
יען לא האמנתם בי -
היא הסוד שרמזתי שלא נקדש השם על ידם.

[כ, יג]
ויקדש בם -
במשה ואהרן, כטעם בקרובי אקדש.

[כ, יד]
מקדש -
שם מקום עיר ואיננו קדש ברנע, כי אותו הוא מדבר וכן הכתוב אומר: יחיל ה' מדבר קדש

התלאה -
פירשתיו.

[כ, טו]
לנו מצרים ולאבותינו. שמתו והטעם: שארך זמן רעתם.

[כ, טז]
וישלח מלאך -
כמשמעו, וכן הכתוב אומר: ומלאך פניו הושיעם.

ורבים פירשוהו על משה, כי מצאו: ויאמר חגי מלאך ה' ואין זאת דעתי.

[כ, יז]
בשדה ובכרם -
שלא ישחיתו ואפילו מי הבארות שלכם לא נשתה.

דרך המלך נלך -
אם הדרך שהמלך הולך בה או פירושו הדרך שיצוה המלך שהוא מלך אדום נלך:

[כ, יט]
במסלה נעלה -
מה יזיקכם שנעלה במסלה ואם הוצרכו למים תמכרום לנו וזה טעם מכרם כמו דמיהם:

[כ, כב]
וטעם בני ישראל כל העדה –
בעבור שיצא אדום להלחם בם הגיד הכתוב שלא נפקד איש מבני ישראל בבואם מעיר אדום אל הר ההר.

[כ, כד]
יאסף אהרן -
כמו ומות בהר שיתקן עצמו למות ויעלה אל ההר.

מריתם -
פירשתיו.

למי מריבה -
כמו במי מריבה שם המקום, או בעבור מי מריבה.

[כ, כו]
והפשט -
והלבשתם -
יוצאים לשנים פעולים.

וטעם ואהרן יאסף -
כי בעת שתפשוט בגדיו מיד ימות.

ויאסף אהרן אל עמיו -
פירשתיו.

[כ, כט]
ויראו כל העדה -
כאשר ראו זה המאורע שאירע בכו שלשים יום.

ומלת גויעה –
פירשתיו.