[כד, א]
וישת אל המדבר פניו -
ששם ישראל בערבות מואב.

[כד, ב]
שכן לשבטיו -
ראה כל הדגלים.

יש אומרים:
כי בלעם היה רע עין הנקרא מרע, וברעת עינו היה עושה רעות וכבר הודעתיך דעתי:

[כד, ג]
וישא משלו -
הטעם שנשא קול במשלו, והמשל כנחלים נטיו.

נאם -
דבר, כמו: וינאמו נאם.

יש אומרים:
כי טעם שומע גם יחזה, דבר הנחוש.
והקרוב אל הדעת שהוא דרך הנבואה בחלום, כדברי אליפז תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע.

שתם העין -
אין לו אח, רק פירושו כפי מקומו הפך סתום.

ויש אומרים:
כי עין אחד היתה לבלעם, וזה דרך דרש.

[כד, ד]
נפל -
כמו: תרדמה נפלה על אברם.

וגלוי עינים -
אף על פי שהוא ישן הוא רואה בעיניו, כטעם: ולבי ער.

[כד, ה]
מה טבו -
פעל עבר, כמו: כי אורו עיני.

[כד, ו]
נטיו -
דגשות הטי"ת להתבלע נו"ן נטה, כי יש נחלים שינטו כה וכה ועליהם אילנים.

כאהלים -
כמו: מר ואהלות והנה דמה האהלים - כנחלים נטיו.

כארזים -
כפול בטעם והזכיר הארזים כארז בלבנון ישגה.

[כד, ז]
יזל מים -
הנה מים לשון יחיד, כמו: מי נדה לא זורק עליו.

מדליו -
כמו: מדליותיו.

וזרעו במים רבים -
כזרע שרוה במים והטעם שכל יום יצמח ויגדל.

וירום מאגג מלכו -
נבואה על שאול שהוא המלך הראשון, כי קודם שאול היו שופטים ולא מלכים.

[כד, ח]
אל מוציאו -
והטעם: כי האל המוציאו ממצרים, שם כח לו כתועפות ראם, ואל יטעון טוען בעבור מ"ם אל*) מוציאם ויחשוב כי מלת לו סימן לשם, כי כן משפט הלשון כמו: תכו לרגליך ישא מדברותיך, עד אנה ינאצוני העם הזה ורבים כן.

יאכל גוים צריו -
מלכי כנען.

ועצמותיהם יגרם -
ישבר הגרם שהוא העצם וכן מלת עצמו.
וככה מסעף פארה.
לא תפאר.

וחציו ימחץ -
כל חץ מחציו ימחץ.
וכן: וצדיקים ככפיר יבטח.
בנות צעדה
וכן: מברכיך ברוך כל אחד ממברכיך יהיה ברוך.
וכן: אורריך.

[כד, ט]
כרע שכב -
הטעם שיירש ישראל ארץ כנען ואחר כך תשקוט הארץ.

יקימנו -
פירשתיו.

[כד, י]
ויספק את כפיו -
כמו ספקו עליך כפים.

[כד, יד]
לכה איעצך -
יש אומרים:
הטעם על בנות מואב וזה דבר רחוק, בעבור שאמר באחרית הימים.
והנכון בעיני שהוא כמשמעו, אתן לך עצה שתדע מה תעשה, כי זה העם כן יעשה לעמך.

[כד, טז]
וידע דעת עליון -
בדרך נבואה לא בקסם.

[כד, יז]
אראנו ולא עתה -
הקרוב אלי: כי זאת הנבואה על דוד אמר ולא עתה, כי אחרי ארבע מאות שנה היתה.

אשורנו ולא קרוב -
הטעם כפול והמשל הוא כוכב ושבט.

דרך כוכב -
יש דמות כוכבים דורכים ברקיע שלא היו בתולדת ולא נודעו.

וקם שבט -
מלכות.
והנכון בעיני: כי מלת דרך, שיראה בדרכו כטעם הכוכבים ממסילותם, ורבים פירשוהו על המשיח.

והקדמונים אמרו:
סנחריב בלבל הגוים והנה מואב ועמלק ואשור.

ועוד: למה השלים וענו עבר רק היה ראוי להיות דרך כוכב בסוף משלו.

וחסרי דעת יחשבו: כי המפרש דרך כוכב על דוד, הוא מכחש ביאת המשיח חלילה חלילה, כי המשיח מבואר היטב בנבואת דניאל כאשר פירשתי, שהזכיר עמידת מלכי יון וקום החשמונים ועמידת בית שני ושני המצור והגלות והישועה זה אחר זה, ואין צורך לנביא בעולם עם דברי משה שהוא העיקר, אם יהיה נדחך בקצה השמים ושב ה' אלהיך את שבותך.

ומחץ פאתי מואב -
כן עשה דוד.

וקרקר -
כמו מקרקר קיר והטעם הורס הקיר כמו מסעף.

בני שת -
כמו בני אדם, כי הוא העיקר כי נח מבני בניו היה.

ויאמר היצחקי:

כי פירשו על בני עמון גם מואב והטעם כפול גם אמר שהוא מגזרת וחשופי שת רמז לבנות לוט.

והוא רחוק בעיני, כי השת הוא האחור שהוא כמו היסוד כמו: כי השתות יהרסון.
ורבים פירשו:
כל בני שת -
מגזרת כי השתות והטעם: כי יהרוס המדינות ואיננו רחוק.

[כד, יח]
והיה אדום ירשה -
מגזרת: ואם לא תורישו והוא שם במשקל: קח לך לבנה והוא תחת תאר השם, כמו: והיתה הארץ שממה ויודע כי גברה יד דוד על אדום והר שעיר.

[כד, יט]
וירד מיעקב -
יקום רודה מיעקב.

והאביד שריד מעיר -
מכל עיר.
והטעם: מאדום וזה היה יואב, כי כן כתוב: עד הכרית כל זכר באדום:

[כד, כ]
וירא את עמלק -
בדרך נבואה.
והמשל: ראשית גוים, ופירושו: כי הוא הגוי הנלחם עם ישראל בראשונה.

ואחריתו -
עד שיהיה אובד.
וכן היה בימי שאול. שהמית מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק וזקן.

ורבים פירשו:
ראשית גוים -
כי הם יחשבו בראש הגוים ולא היה כן.

[כד, כא]
וירא את הקיני -
משפחת יתרו.
וכתוב: המה הקינים,
וחבר הקיני.
והמשל: ושים בסלע קנך.
והטעם כפול, כי אילו היה מושבך גבוה כקן העוף, לא יצילך.

[כד, כב]
לבער קין -
כמו: ושבה והיתה לבער.
וכן: כאשר יבער הגלל
ובערת הרע.

וקין -
הוא הקיני.

וטעם עד מה אשור תשבך –
כאומר עד מתי תשבך אשור לא יעזבך כי אם היתה לבער.

ואשור -
לשון נקבה.
והטעם: מחנה.
וכן: ותפול שבא ותקחם.
ותערוך ישראל:

[כד, כג]
וישא משלו ויאמר -
הוא וצים מיד - כאשר הזכיר שאשור ישבה, הקיני אמר: גם יבא עת שיעונה אשור ועבר עמו והטעם: העברים שישבה אשור, כי הקינים היו דרים עם ישראל.
ופירוש המתרגם ארמית ידוע, רק אין מנהג הכתוב להזכיר עבר בלא נהר.

יש מפרשים:
וצים -
לשון רבים, מגזרת: וצי אדיר.

ויש אומרים:
שפירושו כמו: ופגשו ציים את איים, כי דמם לציים שישום אדם מראותם.

וטעם אוי מי יחיה משמו אל –
הטעם על מלך אשור ששם נפשו כמו אל.
וכן כתיב בספר ישעיה, או טעמו מי יחיה מהגזרות ששם אל בעולם על ידי אשור, כי מלך אשור נצח את כל הגוים, כי כן כתוב.

[כד, כד]
וכתים -
מבני יון, כי כן כתוב.
ויתכן להיות רמז למלכות יון, וכבר ביארתי בספר דניאל כי מלכות יון וכתים אחת היא, והיא החיה השלישית בראיות.

מיד כתים -
ממקום כמו על יד הירדן.
ויד תהיה לך.

וגם הוא -
כתים שהוא שם יחיד ואם הוא על משפט לשון רבים, והעד ובני יון אלישה ותרשיש כתים:

[כד, כה]
ויקם בלעם -
כי שוכב היה ותרדמה נפלה עליו.
וכן אמר: נופל וגלוי עינים: